איך זה עובד? אבל באמת

תשואות טובות לא גורמות לציבור לבחור בקרן השתלמות מסוימת, ותשואות פחות טובות של קרנות לא מצטיינות לא נפגעות מכך וממשיכות לגייס כספים מן הציבור. אז לפי מה בוחר החוסך לחסוך דווקא בקרנות השתלמות מסוימות?

 

מאת איציק אסטרייכר

במאמר קודם ניסיתי להציג את התפתחות שוק קרנות הפנסיה על רקע צבירת כספים בהיקפים משמעותיים הולכים וגדלים בשוק הצומח ביותר מבין אלו הקיימים תחת הכותרת מכשירי החיסכון הפנסיוני בישראל.

ניתוח הפרמטרים אשר אמורים להשפיע על קבלת ההחלטות של הציבור בעת בחירת קרן הפנסיה בה יחסוך במשך עשרות שנים מלמד שאין שום קשר בין גיוס כספים לקרן פנסיה מסוימת לפרמטרים אובייקטיביים כמותיים. לא התשואה אשר הושגה בשנים שלפני, לא הסיכון ולא השירות הם אלו שמכתיבים לציבור לבחור לחסוך בקרן פנסיה זו ולא אחרת.

שוק קרנות ההשתלמות ממקד עניין רב בקרב ציבור גדול אשר מנצל את האטרקטיביות של המוצר והתנאים הייחודיים הטמונים בו כדי לחסוך באופן עצמאי או להשיג מן המעסיק הטבה בצורת הפקדה לקרן השתלמות. שוק קרנות ההשתלמות הסתכם בסוף שנת 2016 בסך של 184 מיליארד שקל, גידול בשיעור של למעלה מ-8% לעומת היקף הכספים שנצבר בראשית השנה בכל קרנות ההשתלמות בישראל. במהלך שנת 2016 הייתה בקרנות ההשתלמות צבירה נטו (הפקדות בניכוי משיכות) בהיקף של 9.8 מיליארד שקל.

בחינת קרנות ההשתלמות אשר נהנו מצמיחה בהיקף הנכסים מלמדת שמספר מצומצם מן הקרנות נהנו מצבירה חיובית כאשר מרבית הקרנות דווקא סבלו מיציאת כספים גדולה אשר עלתה על כניסת כספים. מעניין לבחון מה הפך את אותן קרנות השתלמות לכה אטרקטיביות בעיני הציבור אשר בחר להעביר כספים אליהן מקרנות השתלמות אחרות? מה גרם לרבים כל כך לבחור לחסוך דווקא באותן קרנות?

קרן השתלמות אחת, מסלול אחד בקרן השתלמות, זכה בשנת 2016 לגיוסים נטו בהיקף של 3,140 מיליון שקל, כאשר הקרן השנייה אחריה בהיקף הגיוסים נטו גייסה 1,176 מיליון שקל. שתי קרנות השתלמות גרפו כמעט מחצית מכל הצבירה נטו בשוק. מדוע? מה כה נוצץ לציבור בהן? במה הן הצטיינו?

קרן ההשתלמות (המסלול בקרן השתלמות) אשר גייס את היקף הכספים נטו הגדול ביותר בשנת 2016 ממוקם מבחינת התשואה במקום ה-7. יתכן שהציבור בוחר על בסיס תשואות בשנים קודמות? מבחינת התשואה המצטברת בשלוש השנים האחרונות קרן השתלמות זו ממוקמת במקום ה-8 מבין כל הקרנות ובתשואה המצטברת ב-5 השנים האחרונות במקום ה-17.

קרן ההשתלמות אשר גייסה בשנת 2016 למעלה מ-1.1 מיליארד שקל נטו הניבה תשואות אשר ממקמות אותה במקום ה-22 בשנה האחרונה וב- 3 השנים האחרונות ובמקום ה-18 בחמש השנים האחרונות. זאת אומרת מגייסים כסף לאו דווקא כי מצטיינים בתשואות.

מן הצד השני – האם קרן השתלמות אשר הצטיינה בתשואות גם גייסה כספים? קרן ההשתלמות אשר הניבה את התשואה הגבוהה ביותר בשוק בשלוש השנים האחרונות, והשיגה את התשואה השנייה בגובהה בשנה האחרונה הצליחה בכל שנת 2016 לגייס 32 מיליון שקל בלבד. סכום הממקם אותה במקום ה-40 מבחינת הקרנות המגייסות. האם מדובר ביוצא מן הכלל? יתכן שלמרות התשואות הטובות הגוף המנהל את קרן ההשתלמות הזו סובל ממוניטין רע?

קרן ההשתלמות אשר הניבה את התשואה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות, ממוקמת שישית מבחינת התשואה בשלוש השנים האחרונות וממוקמת שלישית בשנה האחרונה, גייסה בשנת 2016 76 מיליון שקל, מקום 24 מבחינת היקף גיוס הכספים.

המסקנה – תשואות טובות לא גורמות לציבור לבחור בקרן השתלמות מסוימת ותשואות פחות טובות של קרנות לא מצטיינות לא נפגעות מכך וממשיכות לגייס כספים מן הציבור.

אז אולי הציבור בוחר קרן השתלמות לפי מחיר? אולי הוא רוכש מוצר בזול ולא מייחס חשיבות לטיב המוצר? הקרן שגייסה את היקף הכספים הגדול ביותר גובה דמי ניהול אשר ממקמים אותה במקום ה-156. 155 קרנות השתלמות אחרות זולות יותר. הקרן שממוקמת שנייה מבחינת היקף גיוס הכספים גובה דמי ניהול הממקמים אותה במקום ה-180. 179 קרנות השתלמות גובות דמי ניהול נמוכים יותר.

גם משלמים ביוקר וגם לא מקבלים מוצר טוב יותר. אז לפי מה בוחר החוסך לחסוך דווקא בקרנות השתלמות מסוימות? האם חוסר המודעות מביאה לקבלת החלטות שלא על פי פרמטרים אובייקטיביים? או אולי קיימים מניעים נסתרים אחרים?

(כתבה שנייה בסדרה)

—————————————————————————

הכותב הוא יו"ר "אינטרגמל", יועץ ומרצה בתחום החיסכון הפנסיוני

 

Be the first to comment

Leave a Reply