איך זה עובד? אבל באמת

מהם הפרמטרים האמיתיים שהציבור בוחן בבואו לבחור קרן פנסיה?

איציק אסטרייכר זרקור לעולם הפנסיוני
איציק אסטרייכר

מאת איציק אסטרייכר

שוק קרנות הפנסיה החדשות במדינת ישראל מסתכם בכ-250 מיליארד שקל, שוק שצומח וגדל באופן קבוע בשנים האחרונות. מגמה זו של מתן עדיפות לפנסיה על חשבון אפיקי חיסכון אחרים לגיל הפרישה מובלת על ידי משרד האוצר, אשר מאז אמצע העשור הקודם פועל למתן עדיפות לחיסכון באמצעות קרנות פנסיה.

מאז 2008 מוטלת חובה על כל מעסיק להפריש כספים לזכות כל עובד בתכנית פנסיונית ומראשית שנה זו הוטלה חובה גם על כל העצמאים במשק להפריש כספים לתכנית קצבה.

רק בשנה האחרונה הופקדו לקרנות הפנסיה בישראל יותר מ-26 מיליארד שקל. בהתאם לחוק קופות גמל, זכותו של עובד לבחור את התכנית הפנסיונית בה יחסוך וחל איסור מוחלט על המעסיק לקבוע עבור העובד. בחירתו של העובד ניתנת לשינוי בכל עת והוא רשאי להעביר כספים שחסך בקרן פנסיה אחת לכל קרן פנסיה אחרת. משמע, השליטה בידיים של החוסך.

לנוכח גודלו של שוק הפנסיה והיקף הכספים העצום המוזרם לקרנות הפנסיה מדי חודש, ראוי לבחון היכן הציבור חוסך ומהם הגורמים אשר משפיעים על בחירתו. שליש מן הכספים החדשים הועברו לקרן פנסיה אחת ויותר מ-85% מן הכספים מועברים ל-4 קרנות פנסיה. נשאלת השאלה, כיצד מבצע החוסך את בחירתו ומה משפיע עליו כאשר הוא מחליט לחסוך בקרן פנסיה כזו או אחרת.

בחרתי לבחון פרמטרים שונים שחשבתי שאמורים להשפיע על כל אדם בבואו לקבל החלטה על קרן הפנסיה בה יחסוך ולנסות לזהות את הפרמטרים שיש להם השפעה גדולה יותר על בחירתו של החוסך. קרן הפנסיה המקיפה שצברה את היקף הכספים הגדול ביותר ב-12 החודשים האחרונים (מדצמבר 2015 ועד נובמבר 2016) נהנתה מעודף הפקדות על משיכות בהיקף של 8.5 מיליארד שקל. מדובר ב-33% מסך כול גיוס הכספים בשוק וכמעט פי שניים מהיקף הכספים שגייסה קרן הפנסיה שממוקמת במקום השני בהיקף הצבירה – 5.5 מיליארד שקל, כ-20% מכל הגיוס בשוק. מה גרם לציבור כה גדול להפקיד דווקא בקרן פנסיה זו?

תשואה: קרן הפנסיה שגייסה את הסכום הגדול מבין קרנות הפנסיה בישראל השיגה ב-12 החודשים האחרונים תשואה אשר ממקמת אותה במקום ה-6 מבין 10 קרנות פנסיה הפעילות בשוק. בשלוש השנים האחרונות השיגה קרן פנסיה זו בממוצע תשואה שנתית אשר ממקמת אותה במקום ה-4 וזה המיקום שלה גם בדירוג תשואות בחמש השנים האחרונות. אז כנראה שלא טיב ניהול ההשקעות של כספי החוסכים הוא זה שמוביל את הציבור לבחור דווקא להפקיד בקרן פנסיה זו.

קרן הפנסיה אשר גייסה יותר מ-4 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים (הקרן שגייסה את היקף הכספים השלישי בגודלו בשוק) הניבה לחוסכים את התשואה הנמוכה מבין כל עשרת קרנות הפנסיה בשוק ובשלוש השנים האחרונות הניבה לחוסכים תשואה אשר מדרגת אותה במקום ה-8. מדד שארפ: מבטא את התשואה העודפת של השקעות קרן הפנסיה מעבר לריבית חסרת סיכון. מדד שארפ גבוה יותר משקף תשואה גבוהה יותר ליחידת סטיית תקן. קרן הפנסיה הממוקמת ראשונה בגיוס כספים, ממוקמת רביעית על פי מדד שארפ.

עודף/גרעון אקטוארי: בקרן פנסיה קיימת ערבות הדדית בין החברים החוסכים באותה קרן פנסיה ולכן קיימת משמעות לעודף או גירעון אקטוארי בקרן, גורם אשר יכול להגדיל או חלילה להקטין את היקף הכספים שנחסך לזכות החוסך. בחינת פרמטר זה מלמדת שבשנה האחרונה קרן הפנסיה שצמחה בהיקף הגדול ביותר היא זו שבה הגירעון האקטוארי היה השני בגודלו מבין כל קרנות הפנסיה בשוק, אשר שלוש מקרנות הפנסיה בשוק אפילו הניבו לחוסכים במסגרתן עודף אקטוארי. שלושת קרנות הפנסיה אשר גייסו את היקף הכספים הגדול ביותר בשנה האחרונה הניבו גירעון אקטוארי מן הגדולים לחוסכים.

מדד שירות: משרד האוצר פרסם את מדד השירות לשנת 2015 ואולי זה הפרמטר אשר גורם ליותר חוסכים לבחור בקרנות פנסיה מסוימות? העובדות מלמדות שהקרן שהצטיינה בגיוס כספים מהלקוחות ממוקמת בטבלת מדד השירות במקום ה-5, הקרן השנייה מבחינת גיוס הכספים ממוקמת על פי מדד השירות במקום ה-3 והקרן המגייסת במקום השלישי מעניקה ללקוחותיה שירות אשר דורג במקום ה-6 מבין כל קרנות הפנסיה שנבדקו על ידי משרד האוצר. מסקנה: אין שום קשר בין גיוס כספים לקרנות הפנסיה לפרמטרים אובייקטיבים כמותיים. לא התשואה אשר הושגה בעבר על ידי מנהלי ההשקעות של קרן הפנסיה מכתיבה לציבור היכן לחסוך, לא הסיכון וגם לא השירות. אז מדוע הציבור חוסך בקרנות פנסיה מסוימות שמן הסתם הן הגדולות בשוק? ציבור החוסכים בוחר בהן? "חוכמת ההמונים" או "יד נעלמה" גורמת לכך? אילו כוחות שוק מייצרים את ה"יד הנעלמה" בשוק קרנות הפנסיה בישראל?

 

הכותב הוא יו"ר "אינטרגמל", יועץ ומרצה בתחום החיסכון הפנסיוני.

Be the first to comment

Leave a Reply