אי ביצוע הדרכות לעובדים עשוי להקים חבות של המעסיק / מאת עו"ד ג'ון גבע

התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כעוזרת רוקח בסופר פארם. במסגרת תפקידה, ביצעה פעולות סיוע לרוקחים בסביבת בית המרקחת ונדרשה בין היתר להביא ולסדר סחורה מהמחסנים. לטענתה, באחד הימים בהם עבדה ונדרשה להביא סחורה, היא הרימה קרטון כבד ונפגעה בכתף ימין. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע נכות צמיתה

בבית משפט השלום בחיפה נדונה תביעתה של פלונית ("התובעת"), נגד מעסיקתה, חברת מנה פיינר בע"מ ("הנתבעת"), ונגד סופר פארם (ישראל) בע"מ ("סופר פארם"). שמות באי כוח הצדדים לא נזכרו בפסק הדין, אשר ניתן באפריל 2017, בהעדר הצדדים, מפי השופטת איילת הוך-טל.

התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כעוזרת רוקח בבית מרקחת בסניף סופר פארם בחיפה ("הסניף"). במסגרת תפקידה, התובעת ביצעה פעולות כגון סיוע לרוקחים בסביבת בית המרקחת – קבלת סחורה, פתיחת קרטונים וסידורם במחסן. בנוסף, התובעת נדרשה להביא סחורה מהמחסנים, לסדר אותה על הדלפקים בסניף, להקליד מרשמים ולערוך חשבונות ללקוחות.

לטענת התובעת, באחד הימים בהם עבדה, היא נדרשה להביא ציוד ממחסן המצוי מחוץ לסניף. התובעת טענה, כי היא הרימה קרטון כבד של סחורה ובתוך כך נפגעה בכתף ימין ("התאונה"). המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ונקבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 20%.

במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט פירטה התובעת את נסיבות התרחשות התאונה לפרטי פרטים. נוסף על כך, התובעת טענה, כי מיד לאחר התאונה היא הודיעה למנהלת מחלקה בסניף וכן לרוקחת האחראית על שהתרחש. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת ונגד סופר פארם ועתרה לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה.

האם הנתבעת וסופר פארם אחראיות לנזקים שנגרמו לתובעת? האם התובעת תרמה להתרחשות התאונה?

בית המשפט ציין תחילה, כי חובת הזהירות של מעסיק כלפי העובדים שלו מצויה בליבת דיני הנזיקין. למרות שלא מדובר בחובה מוחלטת, מדובר למעשה באחריות רחבה יותר מזו המוטלת על אדם כלפי אדם אחר. בית המשפט העליון קבע בפרשה אחרת, כי "נקודת המוצא היא, אפוא, כי ככלל חלה חובת זהירות מוגברת על מעסיק כלפי עובדו, הכוללת את החובה לנקוט בכל אמצעי הזהירות הסבירים, ובכלל זה להכשיר, להדריך, לפקח ולספק לעובד כלי עבודה מתאימים לצורך ביצוע העבודה".

מנגד, נהוג להקל עם העובדים ובית המשפט לא ימהר להטיל אחריות, במסגרת אשם תורם, על עובד כאמור, אשר נפגע בתאונת עבודה. אחריות שכזו תוטל רק במקרים ברורים, בהם אחריותו ותרומתו של העובד כגורם לתאונה בולטות לעין. במקרה דנן, התובעת נפגעה עת הרימה ארגז קרטון כבד, אשר נשמט מידיה. במצב זה יש לבצע בחינה האם הנתבעת וסופר פארם דאגו לבצע הכשרות, הדרכות ופיקוח בהתאם למחויבותן.

בין המסמכים שהוגשו לבית המשפט צורף גם "מידעון הדרכה בנושאי בטיחות לעובד בחנות ספור פארם" ("המידעון"). במידעון קיים פרק העוסק ב"עבודות אחסנה", ובו מספר הנחיות הנוגעות לנשיאת משאות. אחת ההנחיות קובעת, כי במצב שבו המטען כבד, על העובד לבקש עזרה, וכן אין להרים מטענים שתכולתם אינה ידועה. בסוף המידעון קיים טופס הצהרת בטיחות, בו העובד מצהיר, כי קרא את הוראות המידעון והוא מתחייב לפעול בהתאם להנחיותיו.

הנתבעת וסופר פארם לא הציגו טופס הצהרת בטיחות חתום בידי התובעת. כמו כן, לא הוכח, כי התובעת עברה הדרכות בטיחות כלשהן בנושא נשיאת משקלים. בית המשפט קבע, כי "בנסיבות אלה, הנתבעות לא עמדו בחובתן להראות כי העבירו לתובעת את ההדרכה שהייתה נהוגה ברשת לעניין הרמת משקלים".

בית המשפט הוסיף, כי למרות שהוכח, שהתובעת עברה חפיפה עם עובדים מנוסים יותר בתחילת עבודתה בסניף, לא הוכח טיבה של התלמדות זו והתכנים שהועברו בה. נוסף על כך, אין מחלוקת שהתובעת הייתה יכולה לבקש עזרה מעובד אחר ובכך למנוע את התאונה ואת הנזקים שנגרמו לה. עם זאת, אין בכך כדי להפחית מאחריותן של הנתבעת ושל סופר פארם. בהקשר זה ציין בית המשפט העליון בפרשה אחרת כך: "עוד יש להניח כי התנאים שבהם מועסק העובד אינם מאפשרים לו תמיד לעמוד על הסיכונים ב"זמן אמת" והוא עשוי למצוא את עצמו פועל תוך סיכון עצמי, שעליו לא חשב די הצורך בלהט עבודתו. כן יש להניח כי העובד עשוי גם לטעות…".

בית המשפט הוסיף, כי למרות שלא נהוג לייחס לעובד אשם תורם להתרחשות תאונת עבודה, במקרה דנן ראוי לעשות כן, הואיל ומדובר על פגיעה עקב הרמה לא נכונה והשמטה של ארגז, אשר לא ברור משקלו. "הרמת ארגזים הינה פעולה שאדם מבצע מדי יום ביומו והקניית 'רזי' הביצוע של פעולה זו אינם נחלת המעסיק בלבד. הדברים מקבלים חיזוק, עת הוכח שמדובר בפעולה שהתובעת מבצעת באופן שגרתי במסגרת עבודתה אצל הנתבעת. בית המשפט העמיד את שיעור תרומתה של התובעת להתרחשות התאונה על 30%.

לאחר דיון מעמיק בהיקף הנזק של התובעת נקבע, כי לתובעת נגרמו נזקים בסכום של כ-350 אלף שקל. לאחר ניכוי שיעור תרומתה של התובעת לתאונה (30%) ובהפחתת התשלומים ששילם המוסד לביטוח לאומי נקבע, כי הנתבעת וסופר פארם ישלמו לתובעת סכום של כ-50 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

נציין, כי ב-26 באפריל 2017 נפתח תיק בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין של בית המשפט השלום.

 

Be the first to comment

Leave a Reply