אי התייצבות לראיון עבודה עשויה לשלול זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע
עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע

מאת עו"ד ג'ון גבע ועו"ד שלומי הדר

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדון ערעורו של פלוני ("המערער"), שיוצג על ידי עו"ד מעין אלמו, כנגד שירות התעסוקה בתל אביב ("המשיבה"), שיוצגה ע"י עו"ד עודד סנדלר. פסק הדין ניתן בינואר 2018, בהיעדר הצדדים מפי השופט תומר סילורה.

המערער הוא בעל נכות רפואית צמיתה בשיעור של 56% כפי שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי. המערער רשום בלשכת התעסוקה כדורש עבודה במדור הבטחת הכנסה. ועדת אי כושר עבודה קבעה, כי המערער נמצא מתאים לעבודה, אך חלות עליו מגבלות המונעות ממנו לבצע פעולות מסוימות.

באחד הימים הופנה המערער לראיון עבודה אצל מעסיק מסוים. במועד הראיון בחן המעסיק את כושר עבודתו של המערער ומסקנתו הייתה, כי המערער אינו מתאים לעבודה מסיבה בריאותית. בחלוף כחצי שנה הופנה המערער בשנית לראיון עבודה אצל אותו מעסיק. המעסיק בחן פעם נוספת את הנסיבות, אולם הגיע לאותה המסקנה והוא אף ביקש מהמשיבה לא לשלוח אליו יותר את המערער. חרף האמור, המשיבה הפנתה את המערער פעם שלישית לראיון עבודה אצל המעסיק שכאמור כבר בחן את התאמתו פעמיים ומצא אותו לא מתאים לעבודה אצלו. המערער לא התייצב לראיון העבודה השלישי ובשל אי התייצבותו נשללה ממנו הגמלה להבטחת הכנסה.

נוכח ההחלטה לשלול ממנו את הבטחת ההכנסה פנה המערער לוועדת ערר. וועדת הערר הגיעה להחלטה, לפיה שלילת הגמלה נמצאה מוצדקת. בעקבות החלטת וועדת הערר, הגיש המערער ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. לטענת המערער, בעת זימונו לראיון בפעם השלישית, נבצר ממנו, מסיבות רפואיות ואישיות, להתייצב לראיון והוא ביקש מנציג המשיבה לתאם לו מועד אחר. חרף האמור, פקיד המשיבה החליט לרשום, כי המערער מסרב להתייצב לראיון. לפיכך, טען המערער, כי יש לבטל את החלטת וועדת הערר ולהורות למשיבה להשיב לו את קצבת הבטחת ההכנסה שנשללה ממנו.

המשיבה טענה, כי המערער הופנה לראיון אצל אותו מעסיק, המתמחה בהעסקת עובדים עם מוגבלויות, והתפקיד שאליו הוא נשלח במסגרת הראיון השלישי, היה תפקיד אחר שהתאים למצבו הבריאותי. המערער מצדו בחר שלא להתייצב לראיון העבודה ולא יצר קשר עם אותו מעסיק. על כן, פקיד המשיבה פעל כדין, כאשר קבע, כי המערער סירב לראיון העבודה. עוד נטען, כי המערער לא ביצע מאמץ סביר להשתלבות בשוק העבודה, כפי שמצופה מדורש עבודה המחפש אחר משרה בתום לב.

האם המערער זכאי לגמלת הבטחת הכנסה חרף העובדה שלא התייצב לראיון העבודה בנסיבות דנן?

חוק הבטחת הכנסה מזכה מבוטח בגמלת הבטחת הכנסה בתנאי שיתייצב בלשכת התעסוקה מתוך כוונה לעבוד. תקנון שירות התעסוקה מגדיר מצבים של "סירוב עבודה". כך למשל נקבע, כי מבוטח, אשר ללא נימוק סביר נמנע מלקבל עבודה שהוצעה לו ע"י שירות התעסוקה ייחשב כמסרב לעבודה. בהתאם להלכה, אדם המופנה לעבודה חייב לעשות מאמץ סביר על מנת לקבלה.

בית הדין ציין, כי אין מחלוקת שהמערער לא התייצב לראיון העבודה השלישי. המערער נימק בפני וועדת הערר את אי התייצבותו בכך שאותו מעסיק כבר דחה אותו בעבר בגלל מגבלותיו הרפואיות, ולמרות זאת הוא נשלח לראיון בפעם השלישית. בשל נסיבות אישיות המערער לא יכול היה להתייצב לראיון עבודה והוא ביקש מפקיד המשיבה לקבוע מועד אחר, אולם בקשתו נדחתה.

המשיבה טענה, כי המערער זומן טלפונית והתבקש להתייצב ליום ראיונות. לשיטתה, המערער הודיע שהוא לא יכול להגיע מבלי לנמק ולפרט את הנסיבות לכך. המשיבה הוסיפה, כי על פי הנהלים שלה היא רשאית ויכולה לזמן מבוטח לראיון עבודה בהתראה קצרה.

בית הדין קבע, כי נוכח נסיבות המקרה, היה ראוי ונכון להתחשב במצבו הרפואי של המערער. נהלי המשיבה אמנם מאפשרים לה לזמן מבוטחים לראיון בהתראה של יום אחד, אף חרף האמור, ככל שמבוטח טוען, כי אין באפשרותו להתייצב לראיון עבודה באופו מיידי, יש מקום להתחשב בכך.

בית הדין הוסיף, כי על פי ההלכה הפסוקה, ככל שקיים ספק בנוגע להליך של ביטחון סוציאלי, פועל הספק לטובתו של המבוטח. לפיכך, ובהתחשב בנסיבות המקרה, יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת וועדת הערר.

עד למועד כתיבת שורות אלה לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply