ארגון עובדים עצמאי ישפר את התוצאות העסקיות של המעסיק / מאת עו"ד גל גורודיסקי

התאגדות במקום העבודה נתפסת לרוב כפעולה חיצונית לעומתית למקום העבודה, אך לא כך הדבר באופן אוטומטי. ארגון עובדים מפעלי-עצמאי, מאפשר לעובדים להציג עמדה עסקית עניינית שמקדמת את האינטרסים המשותפים של העובדים והמעסיק ולמצוא פתרון הרמוני שמיטיב גם את מצבם של העובדים וגם של המעסיק

עו"ד גל גורודיסקי. צילום: יח"צ
עו"ד גל גורודיסקי. צילום: יח"צ

לאחרונה התפרסם שבית ההשקעות IBI השיק באפריל קרן נאמנות המבוססת על מודל שפיתח פרופ' דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, המנבא הצלחה של חברות לפי שביעות הרצון של עובדיהן. לדברי פרופ' אריאלי למוטיבציה של העובדים השפעה אדירה על התוצאות הכספיות. ואכן, על פי הפרסומים קרן "העובדים המרוצים" על פי המודל של פרופ' דן אריאלי הניבה למשקיעים  תשואה של 9% בחודשיים.

הבסיס למודל של פרופ' אריאלי אינו חדש. מזה שנים ארוכות תומכים מחקרים רבים במסקנה לפיה עובדים מאוגדים מרוצים יותר ומשפרים את התוצאות העסקיות של המעסיק. הדבר אינו מפתיע לאור תרומתם הרבה של העובדים השכירים לפעילות העסקית של המעסיק.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: המאפיינים של התאגדות "חיצונית-לעומתית" באמצעות ההסתדרות הכללית מרתיעים לא רק מעסיקים אלא גם עובדים רבים
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: המאפיינים של התאגדות "חיצונית-לעומתית" באמצעות ההסתדרות הכללית מרתיעים לא רק מעסיקים אלא גם עובדים רבים

אם המודל של פרופ' אריאלי נכון, קיים מרחב הסכמות בין עובדים ומעסיקים שבו שני הצדדים מרוויחים (win-win)– העובדים משפרים את תנאיהם והמעסיק משפר את תוצאותיו העסקיות. למרות זאת, מעסיקים רבים משווים את הגילוי של התאגדות עובדים בעסק לגילוי של מחלה קשה הגורר תחושות קשות של אכזבה, תסכול ופחד.

אם כן, עולה מיד השאלה: מדוע המעסיקים מתנגדים קטגורית להתאגדות העובדים? התשובה לכך נעוצה באופן ההתאגדות של העובדים בישראל, כפעולה "חיצונית-לעומתית" למקום העבודה ולא כפעולה "פנימית-הרמונית" למקום העבודה.

המאפיינים של התאגדות "חיצונית-לעומתית" באמצעות ההסתדרות הכללית מרתיעים לא רק למעסיקים אלא גם לעובדים רבים, ולא בכדי: יוזמי ההתאגדות עשויים להיות עובדים בדרג הנמוך ביותר, המניע להתאגדות הן טענות קיפוח של עובדים ממורמרים שאינם חוששים לאבד את מקום עבודתם, ארגון חיצוני עשוי לשקול "שיקולי רוחב" שאינם בהכרח לטובת העובדים באותו מקום עבודה, ההתנהלות מנותקת לעיתים מרצונם של העובדים. בנסיבות אלה ועד העובדים עשוי לשמש בובה על חוט המופעלת על ידי ההסתדרות הכללית, תמורה שמקבלים העובדים עבור דמי החבר נמוכה ולעובדים אין כל שליטה על השימוש שנעשה בתשלומים המשולמים לארגון העובדים ומממנים את המנגנון במקום לייצר ערך למקום העבודה. מאפיינים נוספים של ארגון עובדים חיצוני הם: לוחמנות יתר לפני חתימת ההסכם הקיבוצי (כל עוד לא משולמים דמי חבר) ופשרנות יתר לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי (לאחר קבלת דמי החבר).

דן אריאלי: "עובדים מרוצים מביאים תועלת למשקיעים". צילום: פליקר
דן אריאלי: "עובדים מרוצים מביאים תועלת למשקיעים". צילום: פליקר

אולם, המלחמה בין המעסיק לבין ההסתדרות הכללית והתאגדות "חיצונית-לעומתית" אינה גזירת גורל. לרשותם של העובדים עומדת אפשרות נוספת והיא: להקים ארגון עובדים מפעלי, שיפעל באופן עצמאי ודמוקרטי וייצג את העובדים באופן אותנטי ונטול אינטרסים זרים מול המעסיק. ארגון עובדים מפעלי-עצמאי מאפשר לעובדים להציג עמדה עסקית עניינית שמקדמת את האינטרסים המשותפים של העובדים והמעסיק ולמצוא פתרון הרמוני שמיטיב גם את מצבם של העובדים וגם של המעסיק. המודל של פרופ' אריאלי מוכיח זאת ומהווה דוגמא מעולה לכך.

אמנם, כל התאגדות עובדים עצמאית נתקלת מיד בהכפשות והאשמות מצד ההסתדרות הכללית כאילו מדובר בפעילות מטעמו של המעסיק. אולם, כאמור, בחינת היתרונות של ארגון עובדים עצמאי מפעלי, מביאה למסקנה כי פעמים רבות מדובר בפעילות אמיתית ובחלופה ראויה ובעלת ערך רב לעובדים וליחסי העבודה.

עובדים רבים שמכירים בתחלואי העבודה המאורגנת המסורתית, אינם מעוניינים ב-"מפעל הסתדרותי" אבל אינם פועלים לייצר חלופה

אותנטית. עובדים אלה סבורים מן הסתם שכאשר תגיע ההסתדרות הכללית הם יהיו חזקים מספיק להתנגד לה. אולם, פסיקת בתי הדין לעבודה בנוגע לארגוני עובדים עצמאיים, מעבירה מסר חשוב לעובדים המעוניינים להתאגד באופן עצמאי:  קבוצת עובדים המעוניינת לפעול באופן עצמאי, אינה יכולה להסתפק בהתנגדות להתארגנות העובדים של ההסתדרות הכללית. עליה לפעול כארגון עובדים לכל דבר ועניין. התארגנות מפעלית יכולה לפעול גם לצדו של ארגון עובדים קיים, כאופוזיציה שתאפשר ביקורת וחלופה עניינית ועל כן לארגון המפעלי זכות קיום גם לאחר חתימתו של הסכם קיבוצי. יחד עם זאת, עובדים המעוניינים להתאגד באופן עצמאי במקום עבודה לא מאורגן, כדאי שימהרו ויעשו זאת לפני כניסתו של ארגון עובדים חיצוני למקום העבודה, על מנת שפעילותם תיחשב אותנטית ולא כמהלך נגדי מטעם המעסיק. השאלה שעליהם לשאול את עצמם אינה האם ההסתדרות הכללית תגיע למקום העבודה שלי, אלא רק מתי היא תגיע.

 

גל גורודיסקי הינו עורך דין במשרד גורודיסקי ושות'.

Be the first to comment

Leave a Reply