בג"ץ לשרת המשפטים איילת שקד: מדוע לא יבוטלו התקנות שמחייבות עובדים פלסטינים ומהגרי עבודה שתובעים את מעסיקיהם להפקיד ערובה

הארגונים החברתיים קו לעובד, עדאלה וזכויות לעובד טוענים שהתקנה הותקנה בעקבות הרצון למנוע מעובדים פלסטינאיים בבקעה לתבוע את מעסיקיהם היהודים על אי שמירה על זוכויותיהם

שרת המשפטים איילת שקד. ויקיפדיה
שרת המשפטים איילת שקד. ויקיפדיה

בג"ץ הורה ביום רביעי (ה-2 בינואר 2018), על מתן צו על תנאי בעתירה של הארגונים קו לעובד, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד תקנות שהתקינה שרת המשפטים, איילת שקד, אשר קובעות, כי מי שאינו אזרח או תושב ישראלי יחויב בהפקדת ערובה כספית כתנאי להגשת תביעה נגד מעסיקו בבית הדין לעבודה. לשרת המשפטים ניתנו 30 ימים לנמק מדוע לא יבוטלו התקנות.

התקנות פורסמו בחודש אוגוסט 2016, וקודמו על ידי ח"כ שולי מועלם והשרה שקד, במטרה אחת בלבד: להשתיק את העובדים המוחלשים ביותר בשוק העבודה הישראלי, ולהרתיע אותם מלתבוע את מעסיקיהם. מרבית העובדים שעליהם חלה התקנה הם עובדים פלסטינים ומהגרי עבודה, אשר האמצעים הכלכליים העומדים לרשותם לתבוע דלים מאוד. קודם לתיקון התקנות על ידי השרה שקד, בית הדין היה רשאי להורות על הטלת ערובה על כל תובע שהוא לפי שיקול דעתו. התקנות החריגו את העובדים שאינם ישראלים מכלל זה, וקבעו שדי בכך שהם אינם ישראלים על מנת שיידרשו להפקיד ערובה. התקנות נודעו בשם "תקנות הבקעה", לאור מטרתן למנוע תביעות של עובדים פלסטינים נגד מעסיקיהם בבקעת הירדן. המעסיקים שנתבעו בגין הפרת זכויות עובדיהם ונאלצו לשלם פנו לשרה שקד ולחה"כ מועלם על מנת שתימצא דרך לחסום את העובדים מהגשת תביעות.

חברת הכנסת שולי מועלם. תמונה: ויקיפדיה

נתונים שהצטברו במהלך השנה שחלפה מאז הותקנה התקנה מראים, שחלה עלייה של כמעט פי שלושה במספר העובדים שאינם אזרחים או תושבים שעליהם הוטלה ערובה. הסכום שהוטל במהלך השנה שלאחר התקנת התקנה עומד על 283,500 שקל, וזאת לעומת 84,350 שקל בשנה שקדמה להתקנת התקנה. לצד זאת ניתן לראות בבירור כיצד התקנה הובילה למחיקת תיקים, למי שייתכן ולא יכלו לעמוד בגובה הערובה: 28 תביעות של עובדים נמחקו עקב אי יכולת לשלם ערובה זו.

בדיון האחרון שנערך ביום ד', 27.12.17, הוצגו הנתונים, ולצידם הוכחות לכך שבפני שרת המשפטים שקד לא עמדו כל ראיות לכך שיש צורך בתקנות, אלא אך ורק תלונות המעסיקים מן הבקעה, שחויבו לשלם לעובדיהם הפלסטינים כשנתבעו על ידם. ביום ד', 2.1.18, נתנו השופטים דנציגר, סולברג וברק-ארז צו על תנאי, והורו לשרה שקד לנמק מדוע לא יבוטלו התקנות.

מן הארגונים העותרים נמסר: "תקנות הערובה הותקנו על בסיס עובדתי אפסי, תוך הבאה בחשבון של שיקול אחד בלבד: כיסם של כמה חקלאים בבקעת הירדן, שהתרעמו שעובדי החקלאות שלהם מגישים נגדם תביעות. בדברי ההסבר לתקנה נאמר שמטרתן למנוע תביעות סרק. אחרי שלושה דיונים ולאחר שמשרד המשפטים הציג נתונים, התבררה התמונה: משרד המשפטים לא הצליח להצביע ולו על תביעת סרק אחת של עובדים שאינם אזרחי ישראל, ולא על מקרה אחד של מעסיק שנתבע בתביעה כזו ולא הצליח לגבות הוצאות מהתובע שהינו אזרח זר. הנתונים הוכיחו את מה שהיה ברור מאליו: אלה תקנות פוליטיות, שמטרתן לחסום גישת עובדים חלשים לערכאות.

Be the first to comment

Leave a Reply