ביה"ד הארצי לעבודה: אין חובה למעסיק לדאוג לכיסוי ביטוחי של עובד / מאת עוה"ד מיכל זהר נישטיין ונועה פלר ממן

עובדת בחברת ניהול חשבונות תבעה את מעסיקה עקב כך שלאחר שחלתה בסרטן נגרם לה אובדן כושר עבודה, ואולם מאחר שהיא לא בחרה במוצר פנסיוני הכולל כיסוי ביטוחי לנכות, ואף המעסיק לא דאג לבטח אותה בפנסיית נכות היא לא הייתה זכאית לפיצוי מהחברה המבטחת בגין נכותה

עו"ד מיכל זהר-נישטיין ועו"ד נועה פלר-ממן
עו"ד מיכל זהר-נישטיין ועו"ד נועה פלר-ממן

לאחרונה הגיעה לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה שאלה מעניינת: האם רשאי עובד לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, והאם מוטלת חובה על מעסיק לבטח את עובדו במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.

באותו עניין תבעה עובדת בחברת ניהול חשבונות את מעסיקה, חברת גל-רוב יועצים בע"מ, עקב כך שלאחר שחלתה בסרטן נגרם לה אובדן כושר עבודה, ואולם מאחר שהיא לא בחרה במוצר פנסיוני הכולל כיסוי ביטוחי לנכות, ואף המעסיק לא דאג לבטח אותה בפנסיית נכות היא לא הייתה זכאית לפיצוי מהחברה המבטחת בגין נכותה. העובדת תבעה את המעסיק בגין הנזקים שנגרמו לה.

עו"ד מיכל זהר נישטיין
עו"ד מיכל זהר נישטיין

העובדת טענה שהייתה מוטלת חובה על המעסיק, מכוח צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק משנת 2008, לבטח אותה בביטוח פנסיוני מקיף הכולל ביטוח בגין מקרה מוות או נכות. החברה טענה מנגד שרכשה ביטוח פנסיוני עבור העובדת, ואולם בכך מילאה את אחריותה לפי דין, וכל טענה שיש לעובדת בעניין היקף הכיסוי הפנסיוני צריכה להיות מופנית לסוכן הביטוח שלה.

אף היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו במסגרת ההליך, לפיה לעובד אוטונומיה מוחלטת בבחירת הקופה והמוצר הפנסיוני ואין המעסיק יכול להתערב בבחירה זו. עמדה דומה נקטה נשיאות הארגונים העסקיים ואף החברה המבטחת מגדל. מנגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה אשר הביעה אף היא את עמדתה בתיק, טענה כי צו ההרחבה מחייב את המעסיק לבטח את העובד בביטוח הכולל כיסוי למקרי מוות ונכות.

בית הארצי לעבודה ציין בפסק דינו כי בהתאם לחקיקה הרלוונטית (בין היתר סעיף 20 (א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)), לעובד נתון חופש בחירה מלא לקבוע את סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו, החברה שתנהל עבורו את הכספים ומסלול ההשקעה. כל זאת, מבלי שהמעסיק רשאי להתערב בבחירות אלה, ועל מנת שהעובד יוכל להתאים את המוצר הפנסיוני לצרכיו ולמקסם את תועלתו. בהמשך לכך ציינה נשיאת בית הדין השופטת וירט-ליבנה "כשם שהמעסיק אינו צריך לוודא מה נעשה עם המשכורת אותה הוא משלם לעובד, כך גם למעסיק אסור להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק עניין זה צריך להיות בבחינת 'שגר ושכח'". עוד הוסיפה השופטת כי התערבות של מעסיק בבחירת הכיסויים הביטוחיים עלולה לפגוע לא רק באוטונומיה של העובד אלא גם בפרטיותו, כגון במצבים הקשורים למצבו הבריאותי של המבוטח.

עו"ד נועה פלר ממן
עו"ד נועה פלר ממן

באופן קונקרטי קבע בית הדין כי בחירה של עובד ב"ביטוח מנהלים" ללא כיסוי אובדן כושר עבודה היא אפשרית, ולמעסיק אין אפשרות להתערב בבחירה זו. מאחר שהחברה הפקידה עבור העובדת כספים לביטוח מנהלים לאחר שהעובדת העדיפה אפיק פנסיוני זה על פני קרן פנסיה מקיפה, הרי שהעובדת אינה יכולה להבנות מהטענה כי על החברה הייתה מוטלת חובה לבטח אותה במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה. הערעור נדחה (ללא הוצאות).
יצוין כי בפסיקתו התייחס בית הדין לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני בנוסחו נכון למועד הרלוונטי לתביעה ולא התייחס לתיקונים המאוחרים לצו זה מהשנים 2011 ו- 2016.

 

 

 


הכותבים הם עורכי דין במשרד נשיץ ברנדס אמיר

 

Be the first to comment

Leave a Reply