בית הדין האזורי קבע: השביתה במכללה האקדמית אורט בראודה תימשך

בית הדין בראשות השופטת איריס רש השתכנע כי יש מקום לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני ולאפשר לארגון להמשיך ולהפעיל את כוחו הארגוני לרבות באמצעות המשך השביתה. על פי בית המשפט המציאות מראה כי שביתה אכן מזרזת מציאת פתרון למחלוקות

בית הדין הארצי לעבודה
בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה את הבקשה של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה למתן צו מניעה זמני שיאסור על ארגון הסגל האקדמי הזוטר במכללה, הארגון היציג של המורים מן החוץ במכללה, להמשיך בשביתה הכללית בה הם נוקטים החל מיום ה-9 בחודש ואילך, וכן להימנע מנקיטת צעדים ארגוניים ו/או שיבושי עבודה כלשהם. במכללה לומדים כ-3,000 סטודנטים במקצועות ההנדסה השונים והיא מעסיקה 207 מורים מן החוץ. בנוסף למורים מן החוץ מועסקים במכללה המהווה את המכללה ההנדסית המובילה בצפון הארץ כ-120 חברי סגל אקדמי בכיר, וכ-140 עובדים מינהליים.

בפנייתה לבית הדין טענה המכללה כי מדובר בשביתה פוליטית ולא לגיטימית, או למצער שביתה "מעין פוליטית" הגורמת נזק רב למכללה ולסטודנטים על לא עוול בכפם. עוד נטען כי הארגון היציג של המורים מן החוץ במכללה מתעלם מהאחריות הציבורית המונחת לפיתחו, בהפעלה לא מידתית של נזק השביתה. זאת בהתחשב בכך שבכל הנוגע להסכם בין הצדדים בעניינים שבמחלוקת, כל שנותר הוא ענין פעוט וטכני – מענה של הרגולטורים (הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה והממונה על השכר) ואישורם הסופי.

מאידך טען הארגון כי בהעדר התקדמות מהותית באישור ההסכם וגרירת רגליים של הוועדה לתכנון לתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה והאוצר, עומדת לו זכות השביתה וכי האקטיביות של השביתה היא במועד הנוכחי על מנת לייצר לחץ ולהמריץ את הרגולטור לבצע את עבודתו. לדברי הארגון מניעת שביתה בעת הנוכחית יאפשר למכללה ולרגולטורים למשוך את ההסכם, בהעדר אפשרות לשבות לאחר תום הסמסטר ועד לשנת הלימודים הבאה.

הממונה על השכר שהיה מעורב בשלבים שונים של המשא ומתן הביע את מורת רוחו מהניסיון להכתיב לו לוחות זמנים לעבודתו ובפרט לוחות זמנים בלתי סבירים, ואף הדגיש כי על שולחנו מונחים הסכמים רבים של גופים נוספים הממתינים לאישורו, ועל כן פניית הצדדים תיענה ככל פנייה אחרת המגיעה לשולחנו בהתאם לחוק יסודות התקציב ולחוק לתיקון סדרי מינהל.

בית הדין בראשות השופטת איריס רש השתכנע כי יש מקום לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני ולאפשר לארגון להמשיך ולהפעיל את כוחו הארגוני לרבות באמצעות המשך השביתה. בית הדין הדגיש בהחלטתו כי בניגוד לנטען על ידי המכללה עילת השביתה שעניינה העדר אישור של ההסכם הקיבוצי שנחם בין הצדדים בסוף חודש אפריל, אינה שביתה פוליטית אלא שביתה כלכלי במהותה לגיבוש הסכם קיבוצי שיסדיר את תנאי העבודה והשכר של המורים מן החוץ, לרבות המעבר למעמד של סגל עמית, משך תקופת העסקה, וכיוצא בזה.

לדברי בית הדין בהתחשב בפרק הזמן המושך בו מתהל המשא ומתן אל מול הרגולטורים (החל מחודש אוקטובר 2017) על מנת שיאשרו את ההסכמות בין הצדדים, ומשעה שהשביתה היא כלי שנועד לשימוש בשלבים מתקדמים של המשא ומתן הקיבוצי במטרה לשכנע את המעסיק או את הריבון לקבל את עמדת ארגון העובדים בנוגע לתנאי העבודה, הכלי היחיד שנותר בידי הארגון על מנת לנסות ולהשפיע על תנאי העסקתם הוא השביתה.

בהתייחסו לטענת הממונה על השכר לפיה השביתה לא תשנה את תעדוף ההסכמים המונחים על שולחנו ולא תתרום להקדמת הטיפול בהסכם בין הצדדים, ציין בית הדין ציין כי המציאות מלמדת כי פעמים רבות גורמת השביתה לזירוז תהליכים ובפרט להירתמות של הגורמים המעורבים לפתרון המחלוקות.

Be the first to comment

Leave a Reply