בית הדין הארצי לעבודה: עובד שגנב ממעסיקו אינו זכאי לשימוע / מאת עו"ד ג'ון גבע

העובד הועסק כנהג משאית ופוטר לאור הודאתו, לפיה הוא גנב מהעסק סולר במספר הזדמנויות שונות. הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בשני אישומים של גניבה ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי ולקנס. בשל מעשיו, החליטו המעסיקים, בין היתר, לא לשלם לו את שכר עבודתו בגין החודשיים האחרונים בהם עבד. לפיכך, הגיש תביעה נגד מעסיקיו

בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעורו של אלכסנדר פינדיורין ("העובד"), שיוצג על ידי עוה"ד פבל מורוז, נגד בן ציון זיסמן וחיים זיסמן ("המעסיקים"), שיוצגו יחדיו על ידי עוה"ד איריס אלמוג, ניר טולדנו ורימה גריסימוב. פסק הדין ניתן במאי 2017, בהעדר הצדדים, מפי השופט, נשיא בית הדין הארצי, יגאל פליטמן, מפי השופט רועי פוליאק, מפי השופטת חני אופק גנדלר ומפי נציגי הציבור שלמה כפיר ואברהם ביגר.

העובד הועסק כנהג משאית בזיסמן בן ציון הובלות, עסק שהוקם על ידי בן ציון זיסמן, ונוהל בהמשך על ידי בנו, חיים זיסמן, למשך כשבע שנים ("העסק"). המעסיקים פיטרו את העובד באופן מיידי, לאור הודאתו, לפיה הוא גנב מהעסק סולר במספר הזדמנויות שונות. בעקבות מעשיו, הורשע העובד במסגרת הסדר טיעון בשני אישומים נפרדים של גניבה בידי עובד על פי חוק העונשין. העובד נידון לשישה חודשי מאסר על תנאי וכן לקנס בסך של 1,500 שקל.

בשל מעשיו של העובד, החליטו המעסיקים לא לשלם לו את שכר עבודתו בגין החודשיים האחרונים בהם עבד. כמו כן, המעסיקים שללו את זכותו של העובד לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת. מספר חודשים לאחר מעשה הפיטורים הגיש העובד כתב תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בסכום של כ-400 אלף שקל. העובד דרש לקבל, בין היתר, תשלומי שכר, פיצויי הלנה, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והרשימה עוד ארוכה. המעסיקים הגישו כתב תביעה שכנגד על סכום של 540 אלף שקל, בגין פיצוי בעקבות הגניבות של העובד, החזר הוצאות חקירה שהתנהלה, עוגמת נפש, אובדן הכנסה ועוד. המעסיקים התבססו על חוות דעת של מומחה מטעמם וביקשו מבית הדין לחייב את התובע בגין הסכומים כאמור.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי העובד זכאי לשכר עבודה בגין חודשיים שלמעשה לא שולמו לו וכן לפיצויי הלנה מופחתים. דרישותיו של העובד לפיצויי פיטורים ולתמורה בגין אי מתן הודעה מוקדמת נדחו, עם זאת נקבע, כי המעסיקים ישלמו לעובד פיצוי בסך של כ-8,000 שקל בגין אי עריכת שימוע. כל התשלומים בהם חויבו המעסיקים לשלם לעובד נקבעו על סך של כ-140 אלף שקל. התביעה שכנגד נדחתה בעיקרה, אולם בית הדין חייב את העובד בסכום של 50 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה למעסיקים. שני הצדדים הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

כיצד הכריע בית הדין הארצי לעבודה בערעור שהוגש?

בית הדין הארצי ציין תחילה, כי פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי הינו מקיף וממצה בעיקרו. עם זאת, בית הדין הארצי התערב חלקית בהכרעה. נקבע, כי פיטורי עובד עקב חשד בגניבה, מחייבים מתן זכות טיעון לעובד, הן כדי לאפשר לו להתמודד עם החדש והן כדי לאפשר לו לנסות ולהגן על מקום עבודתו. המקרה דנן מגולל סיטואציה שונה, לפיה העובד הודה בסדרת גניבות. זאת ועוד, נגד העובד הוצא צו הרחקה מהעסק. כלשונו של בית הדין הארצי: "בנסיבות אלה, אין להקפיד עם מעסיק הנמנע מעריכת שימוע, בגדרו לא ניתן כלל, בהיבט הנורמטיבי, לעסוק בעבירה המיוחסת לעובד כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה משטרתית". לפיכך, בית הדין האזורי שגה כאשר ציין, כי ניתן לדחות את הליך השימוע למועד מאוחר יותר. במקרים הללו, ברור לעובד שגונב, כי הוא יפוטר באופן מידי. הפיצוי בגין אי עריכת השימוע בוטל בערעור.

כאמור, המעסיקים הגישו חוות דעת של מומחה מטעמם בעניין הנזקים הכספיים שנגרמו להם בגין הגניבות של העובד. לשיטתם מדובר בהיקף רחב יותר מזה שהודה בו העובד ולכן הם זכאים לפיצוי משמעותי בגין כך. בית הדין הארצי קבע, כי המעסיקים לא הוכיחו את היקף הגניבות שביצע התובע, ולמעט הודאתו בשני מקרים בודדים, אין מקום לקבל את דרישתם בעניין זה. צוין, כי בית הדין האזורי דן בדרישה זו של המעסיקים בהרחבה ולבסוף קבע, שהם לא עמדו בנטל להוכיח את הטענות שלהם. בהתאם לאמור, בית הדין הארצי דחה את הערעור של המעסיקים בעניין זה. בית הדין הארצי דן ברכיבים נוספים וביצע מספר הפחתות של הסכומים להם היה העובד זכאי, בין השאר, בגין גמול שעות נוספות ופדיון חופשה שנתית.

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply