בית הדין הארצי קיבל ערעור כנגד המוסד לביטוח לאומי וקבע כי ויכוח שאירע בעבודה הוא בגדר "אירוע חריג" בעבודה

האם הוויכוח והתקף הלב היו בחזקת אירוע מתמשך? תמונת אילוסטרציה: Pixabay
האם הוויכוח והתקף הלב היו בחזקת אירוע מתמשך? תמונת אילוסטרציה: Pixabay

מאת עו"ד ג'ון גבע

בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעורו של מרדכי אביטן (המערער) על ידי עו"ד ליאורה קמינצקי פורת ועו"ד אמיר קמינצקי כנגד המוסד לביטוח לאומי ("המשיב" – "המל"ל") על ידי עו"ד חגי פרנקל. פסק הדין ניתן במרץ 2018, בהיעדר הצדדים, מפי השופטים: השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר. נציגי הציבור: נציג ציבור (עובדים) נתן מאיר, נציגת ציבור (מעסיקים) עמית שטרייט.

עובדות המקרה: המערער, כבאי במקצועו, משמש כסגן מפקד תחנה אזורית בנתיבות. במסגרת ביקורת שקיים במתחם רמי לוי בנתיבות, התעורר ויכוח קולני בינו לבין נציג רמי לוי. בעקבות כך, המערער חש חולשה כללית ומתח לקראת פגישה שהתקיימה 3 ימים לאחר מכן, שסמוך אליה חש בליבו.

פסק דין בית הדין האזורי: בית הדין האזורי בבאר שבע דחה את תביעת המערער להכיר באוטם שריר הלב שאירע לו כ"פגיעה בעבודה", שכן המערער לא הרים את הנטל להוכחת קיומו של אירוע חריג בעבודתו.

פסק הדין: הדיון נסב אודות השאלה האם הוויכוח בין המערער לנציג רמי לוי והמתח בסוף השבוע עד לפגישה הינם "אירוע חריג". בית הדין פסק, כי בנסיבות מקרה זה יש מקום לחרוג מהכלל, שלפיו ערכאת הערעור לא מתערבת בקביעתה העובדתית של הערכאה הדיונית, ודין הערעור להתקבל, על יסוד ראיות שביה"ד האזורי לא נתן להן משקל. כאשר בית הדין נדרש לבחון קיומו של אירוע תאונתי עליו להתייחס למכלול הראיות שהובאו, בין אם הין ישירות ובין אם הן עקיפות. לעיתים, יש עדים לקרות האירוע ומסמכים הרפואיים המעידים, כי הנפגע סיפר , כי הפגיעה אירעה בזמן העבודה במועד סמוך לקרות האירוע, כאשר פנה לקבלת טיפול רפואי. אך יכול שלא היו עדים ישירים לאירוע התאונתי, אך הנפגע סיפר על כך לחבריו או לממונה עליו, או כשקיבל טיפול רפואי מיד לאחר האירוע. באותו אופן יכול שלאירוע היו עדים אך במסמכים הרפואיים לא נמצא ביטוי מפורש לקרות אירוע בעבודה. במקרים כאלו, על בית הדין להתייחס לתמונה הכוללת המצטיירת לפניו, ולבחון עד כמה ניתן להסיק ממארג הראיות שלפיו, מסקנה מסתברת וברורה.

במקרה זה, בית הדין האזורי לא התייחס לעדותו של ראש המדור למניעת דלקות, אשר יש בה כדי לתמוך בגרסת המערער, שכן ראש המדור הוא מי שהמערער התקשר אליו וסיפר לו את שקרה מיד לאחר הוויכוח בעבודה. תמיכה נוספת לגרסת המערער יש בסיכום שחרור רפואי מבית חולים.

בית הדין קבע, כי בחינת קיומו של אירוע לבבי כחריג צריכה להיעשות באופן סובייקטיבי, ביחס למבוטח הספציפי בשים לב לראיות אובייקטיביות. בית הדין האזורי בדק את גרסת המערער באופן אובייקטיבי, אלא שהבדיקה נעשית בראש ובראשונה דרך עיני המבוטח המסוים, ומקום בו לא נקבע, כי הגרסה אינה מהימנה, יש לבחון האם קיימות ראיות אובייקטיביות. כאמור, במקרה זה יש ראיות אובייקטיביות שבית הדין האזורי לא התייחס אליהן, שמביאות למסקנה, כי המערער עמד בנטל הראיה והוכח קיומו של אירוע חריג. אשר למהות האירוע החריג, כבר נפסק, כי 'אירוע חריג' על מנת שיבוא בגדר 'תאונת עבודה' צריך להיות מוגדר בזמן ובמקום. אלא שאין הכרח, כי אותו אירוע יהיה רגעי וקצר, ויכול כי אותו אירוע יתקיים 'במהלך יממה או ימים אחדים', ובלבד שמשכו אינו עולה כדי 'מתח מתמשך'. תחילתו של האירוע החריג היה בוויכוח של המערער עם נציג רמי לוי והמשכו במתח שחש המערער בסוף השבוע לקראת הפגישה, אשר זמן קצר לפניה, התמוטט.

לסיכום: לאור האמור, קבע בית הדין, כי הוויכוח בין המערער לנציג רמי לוי והמתח בסוף השבוע עד לפגישה הינם "אירוע חריג", חייב את המל"ל לשאת בהוצאות המערער והתיק החוזר לבית הדין האזורי למינוי מומחה רפואי.

Be the first to comment

Leave a Reply