בעלת מניות מיעוט טוענת לקיפוחה בחברת מעיין מלונאות ונופש מקבוצת ארקדיה

התובעת, טוענת כי קופחה על ידי בעלי השליטה בקבוצה, האחים מאיר ועופר דעבול באופן המונע ממנה כל סיכוי להפיק אי פעם תמורה מהשקעותיה בחברה

בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה על ידי דניאלה פס, בעלת מניות מיעוט (15%) בחברת מעיין מלונאות ונופש הנמנית על קבוצת המלונאות ארקדיה, למניעת קיפוחה בחברה נגד בעלי השליטה בקבוצה האחים מאיר ועופר דעבול. בתביעה שהגישה פס, מנהלת השיווק והמכירות של המלונות בקבוצה, נאמר כי החברה נוסדה על ידי האחים דעבול באוקטובר 2004 והיא מפעילה ומנהלת 3 בתי מלון: מלונות דבורה, ארקדיה טאוור בתל אביב ומלון ארקדיה במושבה בירושלים. לדבריה, כל זאת מתוך שישה בתי מלון שבשליטת האחים דעבול כאשר שלושת המלונות הנוספים הם: גולדן ביץ' תל אביב, ארקדיה טבריה וארקדיה ספא אילת.

במבוא לתביעה נאמר, כי עניינה במקרה קלאסי של קיפוח המיעוט בידי בעלי השליטה בחברת מעיין מלונאות ונופש, באופן שמנע והמונע מבעל מניות המיעוט כל סיכוי להפיק אי פעם תמורה מהשקעותיו ואחזקותיו בחברה.

לדברי פס, היא נענתה להצעת האחים דעבול להצטרף אליהם כמנהלת השיווק והמכירות של המלונות בקבוצת ארקדיה ולהשקיע בחברותיהם 250 אלף שקל. לטענתה, לאחר שביצעה את ההשקעות האמורות באמצעות כספי הפיצויים ממקום עבודתה הקודם נרשמו על שמה 50% ממניות ארקדיה ירושלים, השקעה שירדה לטמיון ו-15% ממניות מעיין מלונאות ונופש.

לדברי התובעת, לאורך השנים ניצלו אותה האחים דעבול ואת כישוריה בתחום שיווק ומכירת חדרים בענף המלונאות ולאחר שקיבלו ממנה את כל מה שביכולתם היה לקבל, תוך העמסת סיכונים כלכליים נרחבים ומהותיים, באופן שאינו פרופורציונאלי לחלקה ומעמדה בחברה ותוך ניצול ציני של תמימותה מבלי לתת לה כל תמורה וכל רווח בגין תרומתה לחברה, הם ביקשו להדיר אותה מהחברה.

התובעת מציינת, כי הניסיון להסדיר את יציאתה מן החברה באופן מסודר והולם נמשך על פני תקופה של למעלה משנתיים לא צלח, זאת כאשר הצדדים מסכימים באשר לצורך של התובעת לצאת מן החברה בדרך של רכישת מניותיה, אולם נותרים חלוקים באשר לשוויה של החברה ושווי אחזקותיה בהתאמה.

לטענת התובעת, באמצעות עו"ד אראל טמיר, גרירת רגליים זו מצד הנתבעים על פני תקופה כה ארוכה נועדה להתיש אותה ולגרום לה למכור לנתבעים את חלקה בנזיד עדשים, ללא כל קשר לשווי הריאלי של אחזקותיה.

לסיכום נטען בתביעה, כי בעלי השליטה נהנים מהחברה ומשאביה ועושים על חשבונה לביתם, בעוד בעלת מניות המיעוט מוצאת עצמה "בחוץ" ללא כל הטבה וכאשר היא מבקשת להיפרד תוך קבלת תמורה הוגנת לחלקה, הם מוליכים אותה סחור סחור והלכה למעשה מונעים זאת ממנה בידיעה כי יהיה עליה "להזיע" ולפנות לערכאות המשפטיות על כל המשתמע מכך בטרם תשולם לה כל תמורה.

בית המשפט מתבקש להורות על רישום בספרי חברת מעיין את השקעתה של התובעת מאוקטובר 2005 בסך 100 אלף שקל, למנות מומחה כלכלי מכריע שיקבע את שוויה של החברה ובהתאמה את שווי אחזקותיה של התובעת ולהורות לנתבעים לרכוש ממנה את אחזוקתיה בחברה בהתאם לשווי שיקבע המומחה. כמו כן, מתבקש בית המשפט להורות להם להשיב לה את הלוואת הבעלים בסך כ-42 אלף שקל.

טרם התקבלה תגובת חברת מעיין מלונאות ונופש.

 

Be the first to comment

Leave a Reply