דוח אדוה: הגידול בשיעור של משתתפי העבודה לא שיפר באופן מהותי את השוויון בחברה הישראלית

על פי הדוח, ב-2016, ההכנסה החודשית הממוצעת של משק בית בעשירון העליון עמדה על 59 אלף שקל, פי 12 מן ההכנסה המקבילה של העשירון התחתון

דוח מרכז אדוה. נשים עדיין משתכרות פחות מן הממוצע. צילום אילוסטרציה. מקור: פיקסהביי
דוח מרכז אדוה. נשים עדיין משתכרות פחות מן הממוצע. צילום אילוסטרציה. מקור: פיקסהביי

 

דוח אדווה אשר סוקר את פני החברה הישראלית תחת במגוון תחומים באופן ביקורתי פורסם השבוע והוא מציג תמונה מאכזבת על הכלכלה הישראלית. על פי הדוח, בעוד הממשל בישראל מתגאה בצמיחה הכלכלית שמאפיינת את החברה בשנים האחרונות, הצמיחה עצמה לא הצליחה למתן את אי השוויון והפערים בחברה הישראלית.


"שייצאו לעבוד" – אז יצאו
: על פי הדוח, בהיותו שר אוצר ניצח בנימין נתניהו על קיצוצים נרחבים במערך הביטחון הסוציאלי, תחת הסיסמא "שייצאו לעבוד". צעד זה, בתוספת תכניות שונות לעידוד התעסוקה, דחף רבים לשוק העבודה. בין השנים 2016-2000 גדל מספר המפרנסים בעשירון התחתון ב-58%, בעשירון השני ב-73%, בעשירון השלישי ב-45% ובעשירון הרביעי ב-35%.

הדוח מציין כי מנקודת הראות של המפרנסים החדשים, יש מן החיוב בהישארות בשוק העבודה, שכן התפרנסות מעבודה נתפסת כראויה יותר מהתפרנסות מקצבאות. אך תוספת המפרנסים, הגם שהיא העלתה במעט את ההכנסה של משקי הבית, לא היה בה כדי לשנות באופן מהותי את סולם ההכנסות. רבים מן המפרנסים החדשים נקלטו בענפים ובעיסוקים נמוכי שכר ו/או במשרות חלקיות. בחלק מהמקרים מדובר במחיר חברתי כבד, כדוגמת נשים וגברים שהועסקו רוב חייהם במקצועות שוחקים.

העשירים – עשירים יותר

העשירון העליון הרוויח פי 12 מהעשירון התחתון; המאון העליון – פי 23: על פי נתוני הדוח, מאז 2012 גדלה ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית בכל העשירונים בשיעורים שבין 10% ל-17%. עם זאת, פערי ההכנסה נותרו גבוהים: ב-2016, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של משק בית בעשירון העליון עמדה על 58,846 שקל, פי 12 מן ההכנסה המקבילה של העשירון התחתון, שעמדה על 4,898 שקל.

הדיון באי שוויון בהכנסות מתמקד בדרך כלל בפערים בין העשירונים השונים, אולם פערים גבוהים במיוחד קיימים בתוך העשירון העליון. בשנת 2016, ההכנסה הממוצעת של המאון העליון של משקי הבית – 113,621 שקל – הייתה גבוהה פי 2.2 מן ההכנסה הממוצעת של תשעת המאונים הנותרים של העשירון העליון ופי 23 מזו של העשירון התחתון. המאון העליון מתנתק מכלכלת ה-99%.

אמור לי מה שכרך אומר לך מה מוצאך: בתום השינויים בשכר, על פי הדוח, השיפור בשכר שנרשם לאחרונה ניכר אצל נשים יותר מאשר אצל גברים. בין 2000 ל-2015 גדל שיעור הנשים שמשתכרות מעל לשכר הממוצע מ-18.6% ל-25.9%, בעוד שאצל הגברים העלייה הייתה מ-37.7% ל-43.9%.

ב-2016, בראש סולם השכר ניצבו גברים אשכנזים דור ראשון שעלו עד 1989, עם שכר ממוצע של 17,640 שקל; אחריהם גברים אשכנזים דור שני, עם 15,099 שקל; גברים מזרחים דור שני, עם 14,406 שקל; גברים מזרחים דור ראשון שעלו עד 1989, עם 12,761 שקל; גברים אשכנזים שעלו לאחר 1990, עם 12,005 שקל; ונשים אשכנזיות דור ראשון שעלו עד 1989, עם 11,037 שקל.

צמצום משמעותי ביותר נרשם בפער בין גברים אשכנזים ומזרחים דור שני: ב-2016, השכר של גברים אשכנזים דור שני עמד על 15,099 שקל, 55% מעל לממוצע, בהשוואה לשכר של גברים מזרחים, שעמד על 14,406 שקל – 48% מעל לממוצע. נשים אשכנזיות דור שני השתכרו בממוצע 9,017 שקל, 93% מן הממוצע, בהשוואה ל-8,640 שקל, 89% מן הממוצע, אצל מקבילותיהן המזרחיות.

שכרם של הערבים אזרחי ישראל היה נמוך מאוד, בהשוואה לזה של כלל השכירים/ות: ב-2016 הוא עמד על 51% מן הממוצע עבור נשים ועל 76% מן הממוצע עבור גברים.

שכר נמוך מעט יותר נרשם בקטגוריה של יהודים יוצאי אפריקה-אסיה דור ראשון, שעלו אחרי 1990.  רובם ככולם, יש להניח, יהודים יוצאי אתיופיה; ב-2016 עמד שכר הגברים הממוצע בקרבם על 7,233 שקל – 74% המהווה רק 74% מן השכר הממוצע.

בתחתית סולם השכר עומדות נשים יוצאות אתיופיה (יהודיות ילידות אסיה-אפריקה שעלו אחרי 1990) ונשים ערביות, עם שכר ממוצע של 5,376 שקל ו-5,004 שקל, בהתאמה.

השכלה אקדמית לא תמיד מחלצת מעוני: שיעורם של משקי בית ערביים, שבראשם בעלי 16 שנות לימוד ומעלה, מתוך כלל משקי הבית הערביים שמתחת לקו העוני, עלה מ-2.6% ב-2000 ל-7.3% ב-2015. אצל מקביליהם היהודים, השיעור עלה באותן שנים מ-14.5% ל-23.7%.

בריאות כעסקה פיננסית: הביטוחים המשלימים והפרטיים הפכו לעסק פיננסי אדיר ממדים: ההוצאה של משקי בית על ביטוחים משלימים, פרטיים ומהשתתפות עבור תרופות וטיפולים עמדה בשנת 2000 על 4.6 מיליארד שקל (במחירי 2016); ב-2016 היא גדלה עד כדי 13 מיליארד שקל. על פי מכון אדווה, ניתן לטעון כי מדובר במס נוסף על המס הקרוי דמי בריאות, שאותו גובה המוסד לביטוח לאומי (ב-2016 גבה המוסד סך של כ-21.9 מיליארד ש"ח דמי בריאות). בניגוד לדמי בריאות, שהם אוניברסליים, מס הביטוחים המשלימים מיטיב במיוחד עם השכבות המבוססות.

Be the first to comment

Leave a Reply