דיון נוסף בוועדת החוקה על אגרות לתביעות ייצוגיות – ח"כ סלומינסקי מבטיח פשרה שתנמיך את גובה החומות

עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: 57% מהתובענות הסתיימו בהסתלקויות שאין מאחוריהן ממש; האגרה לא תתקן את העיוות לחלוטין אלא היא חלק מהפתרון. ח"כ רויטל סויד: לא התכוונתם אבל יצא ששירתם את בעלי ההון על חשבון בעלי המוגבלות וכל מי שרוצה לצאת נגד עוולות

ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ סלומיסנקי וח"כ מקלב, צילום: אתר הכנסת
ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ סלומיסנקי וח"כ מקלב, צילום: אתר הכנסת

ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה ביום ג' השבוע דיון נוסף וסוער בתקנות בתי המשפט על האגרות לתובענות ייצוגיות. הבדיון סוער, שבו אף הורחקה ח"כ אורלי לוי אבקסיס, תקפו חברי כנסת את משרד המשפטים ואת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שמצדו השיב כי האגרות לא יתקנו את העיוות, אך הן חלק מהפתרון והוסיף כי "57% מהתובענות הסתיימו בהסתלקויות שאין מאחוריהן ממש".

כיום לא מוטלת אגרה על הגשת תובענה ייצוגית, וזאת, על אף שלפי חוק תובענות ייצוגיות אמורות היו התקנות בעניין אגרות בהליכים לפי חוק להגיע לאישור ועדת החוקה בתוך חצי שנה מיום פרסום החוק. התקנות המוצעות עלידי שרת המשפטים איילת שקד נועדו לקבוע אגרות להליך של תובענה ייצוגית.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "התקנות נועדו ליצור חומות דרך האגרות והפשרה שאביא תוריד את גובה החומות".

עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר בדיון: "יש עיוותים בחוק תובענות ייצוגיות ובימים הקרובים נפיץ תזכיר לתיקון חלק מהעיוותים הללו. מגיעים להרבה פשרות והסתלקויות מוסכמות, שהן לא לטובת הציבור אלא לטובת התובע הייצוגי והנתבע נאלץ להתפשר. בשיטת משפט אדוורסרית כמו שלנו, כשבית משפט רואה פשרה, קשה מאוד למנוע אותה. 57% מהתובענות הסתיימו בהסתלקויות שאין מאחוריהן ממש. האגרה לא תתקן את העיוות לחלוטין אלא היא חלק מהפתרון למנוע תביעות סרק. בנוסף, אין תובענה אחרת שאין לה אגרה, כך שאפילו ללא קשר לתובענות סרק נדרשת אגרה מבחינת דיני האגרות. תובענה ייצוגית מעמיסה עלות על המערכת באופן גדול יותר מבחינה יחסית לתובענות אחרות".

הוא הוסיף ואמר: "לא צריך לדבר על 12 אלף או 24 אלף אלא על המחצית הראשונה הנדרשת: 6,000 ו-12 אלף. זהו חסם הכניסה שעליו מדובר. לגבי הטענה שחלשים יותר לא יוכלו להגיש, כל כללי הפטור מאגרה חלים גם בעניין הזה וכמובן יכולים גם להתאגד מספר תובעים יחד. הקרן למימון תובענות ייצוגיות מממנת עלויות שהיא מוצאת מוצדקות וזה בוודאי ייעשה גם ביחס לאגרות. הוצעו הצעות נוספות כמו סילוק על הסף. זו הצעה שנמצאת כבר היום בחוק, אבל דווקא משום הרצון לתת גישה לערכאות בתי המשפט, עושים בזה שימוש רק במקרים קיצוניים ביותר. שקלנו ואנחנו לא מוכנים לחייב פנייה מוקדמת לנתבע כי זה פוגע באינטרס הציבור. פנייה על ידי ארגונים או עמותות היא נכונה ולכן פטרנו אגרה במקרה זה. הוצאות גבוהות שיוטלו על תובע ייצוגי שפעל לרעה יוכלו להועיל ומי שצריך לשאת בהוצאות הוא התובע הייצוגי. אין כוונה להשית אגרה בדיני עבודה ונשקול מחדש את נושאי הנגישות ואיכות הסביבה. ביחס לתביעות נגד רשות יש הסדר מיוחד שמחזיר כמעט את כל האגרה".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, צילום: אתר הכנסת
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, צילום: אתר הכנסת

ח"כ לוי אבקסיס: "פחות מ-2% זה לא עומס על המערכת, אבקש לדעת בדיוק מה הבעיה שרוצים לפתור. הנתבע הוא בדרך כלל בעל הכיס העמוק ואתם מקצרים את הכיס הקצר גם כך של האזרח הקטן. יו"ר לשכת עורכי הדין טוען שבעלי ההון בחשו כאן. איבדתם את המצפן והמצפון. האם שרת המשפטים נפגשה עם בעלי ההון ולא נפגשה עם עמותות? זו שערורייה, זו זליגה של אינטרסים כלכליים על חשבון יכולת האזרח הקטן להתגונן. אתם שומרי הסף ועליכם להגן עלינו. הגשתם תקנות מעוותות. אתם מנותקים צריך לחשוף עם מי נפגשה שרת המשפטים ואת מי סירבה לפגוש".

חה"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): לא נוכל לחיות בשלום עם האגרות ולא קיבלנו תשובות מספקות".

ח"כ רויטל סויד
ח"כ רויטל סויד

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) דרשה מהיו"ר להציג בהקדם את הצעת הפשרה ופנתה למשרד המשפטים: "מעולם לא שמעתי את המשרד מדבר כמו אחד ממשרדי העילית שמייצג בעלי הון ואינטרסים. אם אתם רוצים למנוע תביעות סרק כמו כולנו, תציגו ארסנל של אפשרויות שנוכל לאזן ביניהן ולא להביא אגרות במחיר מופרך שיחסמו את הגישה לבית המשפט. מילא אם היינו מדברים על אלפי תביעות, אבל מדובר על 1.6% מהתביעות במחוזי. לא התכוונתם אבל יצא ששירתם את בעלי ההון על חשבון בעלי המוגבלות וכל מי שרוצה לצאת נגד עוולות".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני):  "ביולי 2016 חוקקנו את תיקון 10 ופחות מחודש לאחר מכן החלטתם על האגרות שנועדו לפתור את אותו החולי. לא ייתכן שלא תתנו למהלך שחוקקנו צ'אנס מינימלי. אל תסתמכו על מחקר שלפני התיקון, תביאו נתונים חדשים. לא מדובר בשיטפון אלא ב-אלף תביעות מתוך 700 אלף. זה חסם לא ענייני ולא חוקתי עם אפס צידוק".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אבקש תשובה לגבי האפשרות לקביעת מינימום הוצאות שיושתו על מי שיוכח שתבע שווא וכן שניתן יהיה להסתלק בשלב מוקדם ללא תשלום. צריך להיות ברור שאסור להשית שקל על אותן עמותות הפועלות אך ורק לטובת הציבור".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "הצורך להתמודד עם תביעות סרק מובן, אך לא ברור איך העלאת האגרה פותרת את הבעיה. היא תשים חסם בפני אוכלוסיות חלשות. הסכומים שהוצעו גבוהים מאוד. אפילו המחצית אינה סכום מבוטל".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "משרד המשפטים מציע מנגנון הכי מעוות ולא צודק. המנגנון של חובה כספית אומר בסוף שמי שיש לו כסף להגיש תביעות סרק ימשיך לעשות זאת. תחזרו לשרה ותשמיעו את הביקורת העניינית ותבדקו מחדש את הנתונים. אולי צריך להחיל כללים דיפרנציאליים אם התביעות של איכות הסביבה ונגישות הן פחות מ-4% למשל".

חה"כ מיכל רוזין (מרצ): "אתם יוצרים חסם כלכלי לציבור כשאתם רוצים לפעול מול המשרדים החזקים, אלו שהפכו את זה למקצוע אבל הם ידעו לעשות חישובים כלכליים ולהגיש את התביעות. זה המסר הציבורי שאתם רוצים להעביר, שמי שנפגע לא יוכל לפנות? בסוף תשאירו את הכול לזירת הפייסבוק ואז חברות יטענו לשיימינג".

ראש לשכת עוה"ד עו"ד אפי נווה: "אם התקנות יישארו על כנן נעתור לבג"ץ".

 

Be the first to comment

Leave a Reply