האם המעסיק רשאי לקזז ימי חופשה כנגד שעות היעדרות של העובד?

עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע
עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע

מאת עו"ד ג'ון גבע ושלומי הדר

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתה של פלונית ("התובעת"), שיוצגה על ידי עו"ד ירון סייגר, כנגד מעסיקתה לשעבר חברת סטוקו אירועים בע"מ ("הנתבעת"), שיוצגה על ידי עו"ד עליזה מזא"ה. פסק הדין ניתן באוקטובר 2017, בהיעדר הצדדים מפי, השופטת אריאלה גילצר כץ.

במהלך 2008 החלה התובעת לעבוד בשורות הנתבעת. מספר שנים לאחר מכן היא מונתה לתפקיד סמנכ"לית בנתבעת. בחלוף כשנה וחצי התפטרה התובעת מעבודתה במטרה לטפל בילד שלה שנולד זה מכבר. עוד בתחילת הדרך הגיעו הצדדים להסכמה, כי אם התובעת לא תמלא את מכסת השעות יקוזזו ימי החופשה.

במועד התפטרות התובעת שלחה לה הנתבעת הודעת דואר אלקטרוני במסגרתה צויין, כי מאחר שהסכם העבודה אבד "התעורר הצורך ראשית לשחזר את ההסכם הבסיסי כולל הנספח לקידום תפקיד סמנכ"ל". הנתבעת פירטה בהודעה את התנאים שסוכמו בינה לבין התובעת. בין התנאים שפורטו ניתנה התייחסות למצב שבו התובעת לא תשלים את מכסת השעות לה היא התחייבה במסגרת הסכם העבודה וכנגד כך תקזז לה הנתבעת ימי חופשה. כמו כן צויין, כי ככל שהתובעת תהיה זכאית לפיצויי פיטורין, הסכום יחושב משכר היסוד והגמול הגלובאלי, השווים לסך של 12 אלף שקל.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת

הנתבעת אמנם שילמה לתובעת פיצויי פיטורין, אולם החישוב התבסס על שכר של 11 אלף שקל בלבד. בנוסף, הנתבעת קיזזה לתובעת ימי חופשה בחודשים שבהם לא הושלמה מכסת השעות על פי ההסכם. לאור זאת הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין האזורי לעבודה וביקשה לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לה עם סיום יחסי העבודה.

הנתבעת טענה להגנתה, כי לא הייתה הסכמה בין הצדדים בנוגע לתשלום פיצויי פיטורין על בסיס שכר היסוד והתשלום הגלובאלי. עוד נטען, כי התובעת התחייבה להשלים מכסת שעות בכל חודש, וככל שלא יעלה בידה להשלים את מכסת השעות יקוזזו ימי חופשה בהתאם. הנתבעת הוסיפה, כי עם סיום יחסי העבודה וביצוע גמר חשבון התגלו טעויות בתלושי השכר של התובעת ולשיטתה התובעת פעלה במרמה, מאחר שהייתה אמונה על הנפקת תלושי השכר של עובדי הנתבעת.

האם קיזוז ימי החופשה ותשלום חלקי של פיצויי הפיטורין נעשו כדין?

בפתח פסק הדין צויין, כי הודעת "שחזור ההסכם" ששלחה הנתבעת לתובעת, עם התפטרותה, מחייבת את הנתבעת. בהודעה זו נכתב באופן ברור, כי השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים יתבסס על שכר היסוד וגמול השעות הנוספות. בית הדין הוסיף, כי לא הוצג בפני הסכם אחר ובכל מקרה מחובתה של הנתבעת כמעסיקה לוודא, שהסכמי העבודה מצויים בידיה. לפיכך נקבע, כי התובעת זכאית להפרשי פיצויי פיטורין על פי תנאי ההסכם בסך של כ – 22,000 שקל.

כאמור בית הדין נדרש בנוסף להכריע בסוגיית קיזוז ימי החופשה. ראשית צויין, כי בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית, ניתן להגיש תביעה במסגרת חוק זה בתוך שלוש שנים. על כן, דרישות התובעת המתייחסות לתקופה של למעלה משלוש שנים דינן להידחות. בית הדין הדגיש, כי על פי ההסכם, ככל שהתובעת לא תמלא את מכסת השעות לה התחייבה, ינוכו לה ימי חופשה או ששכרה יקוזז בהתאם. בית הדין קבע, כי ככלל אין כל פגם בהסדר כאמור. בית הדין הוסיף, כי מעסיק יכול לקזז ימי חופשה או שעות היעדרות מימי חופשה בגין ימי עבודה חסרים הואיל ובפועל עובד שלא מתייצב לעבודה ביום העבודה מצוי למעשה בחופשה.

בהסכם העבודה נכתב בנוסף, כי ככל שהתובעת תשלים את מכסת השעות לרבות השעות הנוספות, היא תהיה זכאית לצבור ימי חופשה בהתאם לחוק. בית הדין קבע, כי הסדר זה יכול לחול רק מקום שבו מדובר על עבודה במשרה מלאה, בהיקף של 186 שעות, אולם ההסדר לא יכול לחול על עבודה בשעות נוספות, מאחר שההסדר אינו חוקי. בית הדין ביסס הכרעתו על כך שחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי עובד העובד שעות נוספות יהיה זכאי לגמול בגין כך. הסוגייה נוגעת למעשה בשני חוקים שונים (חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק חופשה שנתית), "והערבוב שעשתה הנתבעת ביניהם איננו כדין".

במסגרת תשלום פיצויי הפיטורין קיזזה הנתבעת סכום של 1,880 שקל משכרה של התובעת בגין אי השבה של מכשיר טלפון נייד. בהקשר זה צויין, כי חוק הגנת השכר מונה את המצבים המאפשרים למעסיק לקזז משכרו של העובד, אך הנסיבות דנן אינן מאפשרות קיזוז כאמור. בית הדין הדגיש, כי לא יעלה על הדעת שהמעסיק יחליט על דעת עצמו כי קיים חוב ויקזז אותו משכרו של העובד.

בית הדין הורה לנתבעת לפצות את התובעת בסכום של כ- 36 אלף שקל בצירוף שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט.

** נציין, כי ביום 09.11.2017 נפתח תיק בבית הדין הארצי לעבודה במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply