האם ישיבה רבת משתתפים הינה "אירוע חריג" בעבודה? / עו"ד ג'ון גבע

אוטם שריר הלב. צילום: Pixabay
אוטם שריר הלב. צילום: Pixabay

בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעורו של דניאל ונא ("המערער") על ידי עו"ד הילה יוסף רוזנשטיין כנגד המוסד לביטוח לאומי ("המשיב") על ידי עו"ד ורד ברקוביץ. פסק הדין ניתן במאי 2018, בהיעדר הצדדים, מפי הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה השופט אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן. נציג ציבור (עובדים) נתן מאיר, נציג ציבור (מעסיקים) אמנון גדעון.

עובדות המקרה: מדובר על ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי, שבו נדחתה תביעת המערער, אשר שימש כמנהל מפעל ומנהל ייצור של חברה, להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כפגיעה בעבודה, מאחר שהמערער לא הרים את הנטל ולא הוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה. המערער טען, כי התקיים אירוע חריג בעבודה – ישיבה רבת משתתפים בה הוטחו במערער האשמות וגידופים קשים (להלן: "הישיבה").

פסק הדין: בית הדין פסק, כי על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על המבוטח להוכיח התרחשות של "אירוע חריג" היכול למצוא ביטויו ב"דחק נפשי בלתי רגיל" או "מאמץ מיוחד" בסמוך לפני קרות האוטם. במקרה זה בגרסתו במוקדמת, דהיינו בהודעה לחוקר, ובטרם קיבל ייעוץ משפטי, תיאר המערער בפרוטרוט את אירוע הישיבה בה היה ויכוח סוער וחריג, מלווה

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת

בצעקות וניבולי פה. הישיבה הייתה אירוע טעון, שלווה בצעקות והטחת האשמות כלפי המערער, בין היתר על ידי היועץ למנכ"ל. העובדה, כי היו למערער בעבר ויכוחים עם היועץ למנכ"ל אינה שוללת את היותה של הישיבה והוויכוח שלאחריה בגדר אירוע חריג. לעניין זה נפסק, כי ויכוח אשר כשלעצמו יכול להיות 'אירוע חריג' אינו חדל להיות 'אירוע חריג' רק מהטעם שאירועים כדוגמתו התרחשו מעת לעת בעבר, אפילו בתדירות של אחת לכמה שבועות. העובדה, כי היו ויכוחים בתדירות, אפילו גבוהה של אחת לכמה שבועות, לא הופכת את הוויכוחים הללו ל'מתח מתמשך' דווקא. בנוסף, כבר נפסק, כי ויכוח טלפוני בין מנהל סניף בנק עם לקוח ואשר גלש לקללות ואיומים עלה כדי "אירוע חריג", הגם שבתקופת עבודתו של המבוטח כמנהל סניף הבנק נתקל באיומים וצעקות.

מדובר בפסק דין שני שניתן בנושא. לקריאה על מקרה אחר בו נעשה ניסיון לקשר בין אוטם שריר הלב לתנאי עבודה לחץ כאן 

בית הדין ציין, כי בהתאם לפסיקה, אם קיים ספק בדבר חריגות האירוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי, לבל תנעלנה דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף, בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה ובין האוטם הלבבי בו לקה המבוטח. לכך יש עוד להוסיף, כי סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין בוא האוטם גם היא מבססת, ולו במקרה של ספק, את הפניית המקרה למומחה יועץ רפואי לקבלת חוות דעתו.

במקרה זה, אין חולק, כי המערער חש ברע לאחר הישיבה, ולכן בנו של מנכ"ל המפעל הסיע אותו לביתו לאחר העבודה, וכי במהלך הלילה שלאחר הישיבה פונה המערער לבית החולים ואובחן, כי לקה באוטם שריר הלב. לכן, גם אם יש ספק לעניין חריגות האירוע, ובשל סמיכות הזמנים, יש מקום למינוי מומחה יועץ רפואי. בהודעתו לחוקר המשיבה תיאר המערער, כי עבודתו הייתה כרוכה במתח, ואף ייחס את אוטם שריר הלב בו לקה למתח המתמשך בעבודה ויחסיו הטעונים עם היועץ למנכ"ל. אין לייחס משקל לסבר המערער, כי אוטם נגרם בשל המתח המתמשך ולא בשל אירוע הישיבה, שכן שאלת השפעתו היחסית של "האירוע החריג" על פרוץ האוטם היא שאלה רפואית, שעל המומחה הרפואי להשיב עליה. גם המשקל שיש לייחס לדברי המערער לחוקר המשיב, כי חש כאבים לפני הישיבה, הוא עניין רפואי, שעל המומחה הרפואי להתייחס אליו על רקע כל החומר הרפואי שיהיה לפניו. לאור כל האמור, יש להחזיר את עניינו של המערער לביה"ד האזורי, על מנת שימונה מומחה יועץ רפואי , לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג – הישיבה, לבין האוטם.

לסיכום: בית הדין קיבל את הערעור וקבע, כי יש להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי.

Be the first to comment

Leave a Reply