האם עצמאי שנדקר במהלך עבודתו יוכר כנפגע בתאונת עבודה?

המשיב, שרברב עצמאי, העמיס את רכבו כדי לצאת לבית לקוח והותקף בסכין על ידי אדם מעורער בנפשו. המשיב פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש שיכיר באירוע כתאונת עבודה. המל"ל דחה את הדרישה וציין, כי האירוע התרחש כאשר המשיב היה בחצר ביתו ובטרם החל את דרכו לעבודה

ג'ון גבע זווית

בבית הדין הארצי לעבודה נדון ערעור של המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), שיוצג על ידי עו"ד מיכל חסון, נגד חמידו אלמכאוי ("המשיב"), שיוצג על ידי עו"ד תומר בכר. פסק הדין ניתן בדצמבר 2016, בהעדר הצדדים, מפי נשיא בית הדין, השופט יגאל פליטמן, סגנית הנשיא, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת אביטל רימון-קפלן ונציגי הציבור ישראל דורון ואמנון גדעון.

המשיב עובד כשרברב עצמאי. באחד הימים, בעוד המשיב מעמיס את רכבו כדי לצאת לביתו של לקוח, הוא הותקף בסכין ("האירוע"), על ידי אדם מעורער בנפשו. האירוע התרחש בחצר המקיפה את ביתו של המשיב. כמו כן, בעקבות האירוע נגרמו למשיב נזקים והוא נאלץ לעבור ניתוח. נגד התוקף הוגש כתב אישום, אך נקבע, כי הוא סובל ממחלת נפש, לא מסוגל להבדיל בין טוב ורע ולכן אין להעמידו לדין. המשיב פנה למל"ל וביקש שיכיר באירוע כתאונת עבודה. המל"ל דחה את דרישת המשיב וציין, כי האירוע התרחש כאשר המשיב היה בחצר ביתו ובטרם החל את דרכו לעבודה. המשיב לא השלים עם החלטת המל"ל ולכן פנה לבית הדין האזורי לעבודה וביקש שיפסוק, כי האירוע הינו תאונת עבודה.

בית הדין האזורי קבע, כי ביתו של המשיב משמש כמקום עבודתו, בו הוא מאחסן ציוד יקר המשמש אותו במסגרת עיסוקו. עוד נקבע, כי בזמן האירוע העמיס המשיב כלים לרכבו ולכן האירוע התרחש תוך כדי עבודתו. לבסוף נקבע, כי לולא היה המשיב במקום האירוע, הוא לא היה נדקר. לפיכך, האירוע התרחש עקב עבודתו של המשיב. הקביעות הללו הובילו את בית הדין האזורי לפסוק, כי האירוע עונה להגדרת תאונת עבודה.

הפעם היה זה תורו של המל"ל לחלוק על התוצאה המשפטית ובשל כך הוגש ערעור לבית הדין הארצי. המל"ל טען, כי בית הדין האזורי טעה בהכרעתו. לשיטתו, הואיל והמשיב הינו עצמאי, היה עליו להוכיח, שהאירוע התרחש תוך כדי עבודתו. בנוסף, המשיב לא הוכיח, כי האירוע התרחש עקב עבודתו. יתירה מזאת, התוקף פעל נגד המשיב בצורה מכוונת ולכן אין מדובר ב"סיכון דרך" לפי חוק הביטוח הלאומי ("החוק") ולפי הפרשנות שניתנה למונח בפסיקה.

המשיב טען, כי בית הדין האזורי צדק בהחלטתו. כמו כן, המשיב הוכיח, כי האירוע התרחש תוך כדי עבודתו כעצמאי הואיל ובאותה העת הוא העמיס את רכבו בכלי עבודה, בדרכו ללקוח. זאת ועוד, המשיב הוכיח, כי היה מקבל לקוחות בחצר ביתו, שהיו מזמינים עבודה וזה מוביל למסקנה לפיה, האירוע נגרם עקב עבודתו.

כיצד הכריע בית הדין הארצי במקרה דנן? האם האירוע בו נפגע המשיב עונה להגדרת תאונת עבודה?

בית הדין הארצי ציין תחילה, כי החוק קובע בסעיף 79 שתאונת עבודה הינה "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמיו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". סעיף 80(1) לחוק מרחיב את ההגדרה שבסעיף 79 וקובע, כי גם תאונה שאירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד לעבודה מביתו או ממקום העבודה לביתו, שנגרמה עקב נסיעתו או הליכתו זו – תיחשב כתאונת עבודה. עם זאת, הפסיקה קבעה, כי במקרה זה יש להוכיח שהתאונה קשורה לסיכון שאירע בדרך.

בית הדין הארצי קיבל את הקביעה של בית הדין האזורי, לפיה המשיב החל את יום עבודתו, עת עסק בהעמסת כלי עבודה לרכבו בדרכו ללקוח. כלשונו של בית הדין הארצי: "מקובל עלינו שהאירוע אירע תוך כדי עיסוקו של המשיב במשלח ידו".

הוראת חוק חשובה להכרעה במקרה דנן מצויה בסעיף 83 לחוק. לפי סעיף זה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו תיחשב כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח אחרת. נדגיש, כי סעיף 83 חל על עובד שאינו עצמאי. לפיכך, הואיל והמשיב פועל כעצמאי, הנטל להוכיח, כי אירוע הדקירה התרחש לא רק תוך כדי עיסוקו במשלח ידו, אלא גם עקב עיסוקו במשלח ידו, מוטל עליו.

בית הדין הארצי ציין, כי כל שהוכח הוא שהמשיב נפגע בשל מצבו הנפשי של התוקף. דהיינו, המשיב לא הוכיח, כי נפגע עקב עיסוקו במשלח ידו. זאת ועוד, מעדותו של המשיב עולה, כי אין כל קשר בין האירוע לבין עיסוקו או בין התוקף לעיסוקו.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור של המל"ל וקבע, כי לא התקיים התנאי לפיו האירוע התרחש עקב עיסוקו של המשיב במשלח ידו. לפיכך, אין להכיר באירוע הדקירה כתאונת עבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply