החידושים בחוק התקציב בתחום הפנסיוני

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), כפי שאושר על ידי הכנסת לאחרונה, כולל התייחסות רחבה לנושא הפקדות מעסיק למרכיב הפיצויים בתכנית פנסיונית של עובד. התייחסות המהווה מהפיכה של ממש בזכויות העובד.

מאת איציק אסטרייכר

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), כפי שאושר על ידי הכנסת לאחרונה, כולל התייחסות רחבה לנושא הפקדות מעסיק למרכיב הפיצויים בתכנית פנסיונית של עובד. התייחסות המהווה מהפיכה של ממש בזכויות העובד.

בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה במשק מבצע מעסיק הפקדות שוטפות, מדי חודש, לזכות תכנית פנסיונית על שם העובד. ההפקדה השוטפת נחלקת בין החלק המנוכה מן העובד ומועבר לחלק תגמולי העובד בקופת גמל לקצבה, חלק מעסיק המופקד לחלק תגמולי המעסיק וחלק המופקד על חשבון פיצויים.

כספי הפיצויים של העובד שחל עליהם סעיף 14: ראשית נקבע במסגרת חוק פיצויי פיטורים, שכספי הפיצויים שהופקדו בקופת גמל לקצבה יהיו שייכים לעובד, ולמעסיק לא תהיה כל זכות למשוך אותם (אלא אם פוטר העובד בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא תשלום פיצויים). במקביל נקבע, שהפקדות מעסיק למרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה על שם העובד יבואו במקום פיצויי פיטורים שהעובד זכאי להם.

כלומר, מצד אחד כספים שמפקיד מעסיק לרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה משמעותם שהמעסיק שילם לעובד את הפיצויים להם הוא זכאי בעצם ההפקדה לקופה ולא מוטלת עליו חובה להשלים תשלום נוסף של פיצויים בעת סיום העסקת העובד (אין המעסיק נדרש לשלם פיצויים לפי שכר אחרון של העובד כפול מספר שנות העבודה שלו ועצם ביצוע הפקדות מדי חודש על כל השכר בשיעור 8.33% מהווה ביצוע מלוא התחייבויותיו לתשלום פיצויים לעובד בעת סיום העסקתו).

מצד אחר, העובד זוכה לצבירת כספי פיצויים על שמו ואין לו סיבה לחשוש שאם יעזוב את מקום העבודה יאבד את הפיצויים שצבר במהלך השנים בהן עבד באותו מקום עבודה.

משיכת כספי פיצויים: כאשר מבקש עובד למשוך כספים שמעסיקו הפקיד לזכותו במרכיב הפיצויים בקופת גמל, לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד, הוא נדרש להמציא אישור ממעסיקו וטופס 161 של רשות המסים החתום על ידי המעסיק.

במהלך השנים, בעיקר כאשר סיום העבודה לא נעשה עם הגעת העובד לגיל פרישה אלא במהלך שנות העבודה, נצברו כספים בחשבון העובד בקופה שמשיכתם בידי העובד לאחר שנים נתקלת בקשיים רבים עקב חוסר יכולתו של החוסך להמציא את טפסי השחרור מהמעסיק. יחסי עובד מעביד הסתיימו תקופה ארוכה קודם לכן, לא ניתן לאתר את המעסיק, המעסיק סגר את עסקיו וכו'. על מנת להתמודד עם סיטואציה זו נקבע משך הזמן שבו יכול המעסיק למשוך את הכספים שנצברו בקופה בחזרה אליו.

המעסיק יידרש להמציא תוך שלושה חודשים ממועד סיום יחסי עובד מעביד הודעה לקופת הגמל לקצבה שמתנהל לגבי העובד הליך לקביעת קיומן של נסיבות המצדיקות פיטורים בלא תשלום פיצויים לפי החוק, ולהודעה זו יצרף המעסיק אישור על קיום הליך כאמור. ככל שהסתיימו יחסי עובד מעביד לפני תום 2016, ניתנת אפשרות למעסיק למסור הודעה על סיום יחסי עובד מעביד ועל קיומן של נסיבות המצדיקות שלא לשלם לעובד פיצויים. מעסיק נדרש לעשות זאת תוך שנתיים מסיום יחסי עובד מעביד או ב-1 בינואר 2018, לפי המאוחר שבהם.  המשמעות היא, שניתנת למעסיקים שהות לבחינת אופן סיום העסקתם של עובדים בתקופה שלפני 31 בדצמבר 2016.

ככל שישנם עובדים שאינם זכאים לתשלום פיצויים, יכול המעסיק להודיע לחברה המנהלת את קופת הגמל, כי מתנהל הליך לבדיקת זכאותו לפיצויים וזאת כדי שהחברה לא תשחרר את הכספים לטובת העובד. לאחר מועד זה, ללא הודעה משוחררים כספי הפיצויים לעובד גם ללא שחרור מן המעסיק (כמובן בכפוף לסיום יחסי עובד מעביד).

תקרת הפקדה למרכיב הפיצויים: כל אדם המפקיד כספים בקופת גמל ובקרן השתלמות נהנה מהטבות מס, אך אלו ניתנות עד תקרת הפקדה. לעומת זאת, עד כה ניתנה לעובד הטבת מס במועד הפקדת כספים לחלק פיצויים בקופת גמל ללא כל תקרת הפקדה. במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית תוקנה פקודת מס הכנסה ונקבעה תקרה להטבת המס בשל הפקדת מעסיק לפיצויי פיטורים בגובה משכורתו של העובד ביום ההפקדה או 32 אלף שקל, הנמוך מביניהם.

זאת אומרת, הפקדות לרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה על שכר הגבוה מ-32 אלף שקל ייחשב כהכנסת עבודה ולכן יחויב במס השולי החל על הכנסת העובד. הכספים שיופקדו לרכיב הפיצויים מעל התקרה כאמור יסווגו כתשלומים פטורים, שמשמעותם אפשרות החוסך לקבל קצבה פטורה ממס.

הכותב הוא יו"ר "אינטרגמל", יועץ ומרצה בתחום החיסכון הפנסיוני.

Be the first to comment

Leave a Reply