הייעוץ הפנסיוני בבנקים – OUT

האם באמת אזרחי מדינת ישראל זוכים לייעוץ פיננסי אובייקטיבי? אולי, אבל מעט מאוד

איציק אסטרייכר
איציק אסטרייכר

מאת איציק אסטרייכר

יותר מעשור חלף מאז פרסמה ועדת בכר את מסקנותיה, הממשלה והכנסת אימצו אותן ושוק החיסכון הפנסיוני שינה את פניו בלי הכר.

בחלוף הזמן ביקשתי לבחון את מידת ההצלחה של חזון אחד שעמד בבסיס דיוני ועדת בכר והמלצותיה. הוועדה ביקשה לזהות את הבעיות בשוק ולמצוא מענה לאותן בעיות. ריכוזיות וניגודי ענייניים שאפיינו את המשק באותם ימים, לדעת חברי הוועדה, מחייבים פתרון בצורה של הפרדת פעילויות שתבטיח "כי מערכת ההפצה הבנקאית תהיה במידה רבה נטולת אינטרסים נוגדים ותאפשר ללקוחות שיפקדו את סניפי הבנקים ליהנות מייעוץ פיננסי אובייקטיבי, כזה שאינו מוטה משיקולים זרים של נותן השירות, הנובעים מבעלות על חלק מן הנכסים נשוא הייעוץ".

אז האם באמת אזרחי מדינת ישראל זוכים לייעוץ פיננסי אובייקטיבי? אולי, אבל מעט מאוד. פחות ופחות חוסכים מבין אזרחי המדינה זוכים לקבל ייעוץ פיננסי אובייקטיבי בבנקים.

רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המפרסמת מדי שנה דוח סיכום שנתי, כוללת פרק העוסק בפעילות סוכנים ויועצים וממנו ניתן ללמוד שבכל שנת 2016 יעצו כל היועצים הפנסיוניים, בכל הבנקים העוסקים בתחום, לפחות מ-30 אלף לקוחות חדשים, ומאז כניסת הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני ועד סוף 2016 הם העניקו שירות ל-364,981 לקוחות, בקשר לנכסים בהיקף כולל של 129 מיליארד שקל.

כדי לקבל פרספקטיבה להיקפי הפעילות רצוי לשים לב להיקף הכספים המנוהלים בשוק הפנסיוני ולמספר החוסכים במסגרתו. בסוף שנת 2016, רק בקופות גמל לתגמולים נוהלו נכסים בהיקף של כ-200 מיליארד שקל, בקרנות השתלמות נוהלו בנוסף כ-184 מיליארד שקל ובקרנות פנסיה חדשות נוהלו כ-255 מיליארד שקל.

כדי להבין עד כמה נמוך מספר האזרחים שקיבלו ייעוץ פנסיוני בבנקים מאז שאלו החלו להעניק ייעוץ פנסיוני ללקוחות, כדאי לזכור שכמעט לכל אזרח בגיר העובד יש חיסכון פנסיוני.

בקרן הפנסיה הגדולה במשק, מנורה מבטחים, יש יותר ממיליון לקוחות (1,171,047 חוסכים בסוף 2016), כאשר בכל קרנות הפנסיה החדשות בשוק היו יותר מ-4.3 מיליון חוסכים (נכון הוא שיש חוסכים שהם לקוחות ביותר מקרן פנסיה אחת, אבל ברור הוא שיש כאלה שיש להם קופת גמל, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים ואין להם בכלל קרן פנסיה).

בחינת מספר הלקוחות החדשים שמקבלים ייעוץ פנסיוני מדי שנה מבעלי רישיון המועסקים בבנקים מלמדת שמאז שנת השיא, 2009, שבה זכו כ-80 אלף לקוחות לייעוץ, לאורך כל השנים מאז, למעט בשנת 2015, מספר הלקוחות החדשים שזוכה לייעוץ פנסיוני הולך וקטן. כך למשל בשנת 2010 56 אלף לקוחות זכו לייעוץ פנסיוני בבנקים, בשנת 2011 פחות מ-34 אלף לקוחות ומספר זה קטן עד מתחת ל-30 אלף בשנה החולפת.

אותם לקוחות שזכו לייעוץ פנסיוני בבנקים קיבלו ייעוץ לעניין קופות גמל – כ-62% מן הנכסים המיועצים של הציבור מושקע בקופות גמל לתגמולים ו-29% מן הנכסים המיועצים של הציבור מושקע בקרנות השתלמות. רק 9% מן הכספים המיועצים מושקעים בקרנות פנסיה.

זאת אומרת, מעט מאוד לקוחות מקבלים ייעוץ פנסיוני בבנקים ואותם לקוחות מקבלים ייעוץ לעניין קופות גמל וקרנות השתלמות בעיקר. אלו מבין אזרחי מדינת ישראל החוסכים בקרנות פנסיה, שהן מכשיר ההשקעה לפנסיה המרכזי, לפחות מאז שנת 2008, זוכים לפחות מענה בבנקים שלא לדבר על ייעוץ לעניין ביטוחי מנהלים. מספר היועצים הפנסיוניים הולך ויורד ובנקים מעניקים את השירות בפחות ופחות סניפים. העובדות מלמדות שהבנקים מאבדים עניין במתן ייעוץ פנסיוני ללקוחות.

האם חזון ועדת בכר התממש? האם הציבור הרחב זוכה לייעוץ אובייקטיבי?                                            כאשר חלק כה קטן מן הציבור זוכה בייעוץ פנסיוני אובייקטיבי בבנקים, כאשר הייעוץ עוסק בחלק קטן מן הנכסים שחוסך הציבור בתכניות פנסיוניות, כאשר גוברת המגמה לצמצום הסניפים בכלל במערכת הבנקאית – ברור שחזון הוועדה לא מתממש באמצעות הבנקים. אם עדיין חושבים שיש צורך בשירות, דרושה חשיבה מחדש.

————————————————————————

הכותב הוא יו"ר אינטרגמל, יועץ ומרצה בתחום החיסכון הפנסיוני

 

Be the first to comment

Leave a Reply