העברה מקרן פנסיה במעמד "עמית לא פעיל" לקרן שונה לא פוגעת ברצף הזכויות של העמית

גם כאשר לא ניתן הסבר לגבי משמעות המעמד והמעבר לקרן פנסיה שונה. פסק הדין נוגע לעמית אשר עבר מקופה במנורה מבטחים להראל ותוך זמן קצר מצבו התדרדר לנכות מלאה, סיטואציה שמקמה אותו "בין הכסאות" כאשר שתי הקופות נמנעו לשלם משום שהוא "עמית לא פעיל"

שלומי הדר וג'ון גבע
שלומי הדר וג'ון גבע

 מאת עוה"ד ג'ון גבע ושלומי הדר

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו נדונה תביעה שעניינה אי תשלום פנסיית נכות או ביטוח אי כושר עבודה שהוגשה על ידי  רן עדן ("התובע"), על ידי עו"ד דן הדר כנגד מנורה מבטחים פנסיה בע"מ ("מנורה") על ידי עו"ד הילה לוי; כנגד הראל ניהול קרנות פנסיה לביטוח בע"מ ("הראל") על ידי עו"ד מור אהרונוביץ וכנגד מעסיקותיו לשעבר ציון גל טל מובילים 2500 בע"מ ("הנתבעת 3") וגל טל נכסים והשקעות בע"מ ("הנתבעת 4"). פסק הדין ניתן במרץ 2018, בהיעדר הצדדים, מפי השופטת עידית איצקוביץ – אב"ד, נציג ציבור עובדים בצלאל פיינגולד ונציג ציבור מעסיקים זהר זלמן אקשטין.

עובדות המקרה: התובע הצטרף לראשונה כעמית למנורה בעת עבודתו בחברת משק טיוליות בחודש 2/07. בחודש 06/8, החל את עבודתו בנתבעת 3 במהלכה הועברו כספיו אל הראל. התובע סיים לעבוד אצל הנתבעת 3 בחודש 10/09, כאשר חזרתו למנורה הוסדרה לאחר שהחל לעבוד בנתבעת 4, בחודש 11/09. בתוך כך, ובמהלך מאי 2010 חתם התובע כ"עמית פעיל" על העברת כספים אשר נצברו במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת 3, ובו סומן מעמד העמית בקופה המעבירה (הראל) – "עמית לא פעיל". הבקשה להעברה נעשתה מספר חודשים לאחר הצטרפותו מחדש של התובע למנורה, בחלוף למעלה מ-5 חודשים מסיום ההפרשות להראל.

במעמד החתימה לא הוסברה לתובע מהות העברת הכספים מקרן פנסיה אחת לשנייה, זולת התחייבות שלא יפגעו זכויותיו כתוצאה מכך. נוכח התדרדרות מצבו הרפואי עד לכדי 100% נכות רפואית ואובדן כושר עבודה, ומשתביעתו לקבלת תגמולי ביטוח נדחתה על ידי הראל בטענה, כי לא עמד בתנאי תקופת האכשרה הקבועה בפוליסה, הגיש תביעתו.

לטענת מנורה, העברת הכספים מהראל נעשתה במעמד "עמית לא פעיל" ועל כן, מתווספת היא ליתרה הצבורה בקרן, מבלי שהיא מקנה כיסוי ביטוחי כלשהו. מנורה תומכת טענותיה בהוראת תקנון קרן הפנסיה הקובעת, כי אם אירוע הנכות הוא כתוצאה ממחלה תאונה או מום שאירעו או החלו לפני מועד ההצטרפות העמית לקרן או לפני חידוש מעמדו כעמית פעיל תותנה הזכאות בתקופת אכשרה בת 60 חודשים. לדבריה, דרישה זו לא נתמלאה.

על כן, השאלה שבמחלוקת היא באשר לנפקותה של העברת הכספים שנצברו במהלך תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת 3 והאם נתמלאה דרישת תקופת האכשרה הקבועה בפוליסה.

פסק הדין: בדונו בסוגיה קובע בית הדין, כי זכויותיו של התובע כמו שאר מבוטחי הקרן תלויות בהוראות תקנון הקרן המהווה חוזה מחייב בינה לבין כל אחד מחבריה, כאשר ההלכה מרחיבה וקובעת חובות תום לב וגילוי מוגברות החלות על התנהלותה של קרן פנסיה. לדידו, המסקנה המתבקשת היא כי התובע חתם על טפסי העברת הכספים "כעמית לא פעיל", מאחר שכבר חלפו יותר מ-6 חודשים ממועד הפסקת ההפרשות להראל.

הואיל וקיים פער בין מועדי תשלום דמי התגמולים עבור התובע, המהווה מועד הצטרפות לקרן כאמור בתקנון הקרן, לבין הגשת הבקשה לניוד הכספים העולה על שישה חודשים, מתנתק לכאורה הרצף הביטוחי.

ברם, ובהתאם להלכה הפסוקה, קובע בית המשפט, כי חתימת התובע על טופס העברת כספים שבו צוין שהוא "עמית לא פעיל", נעדרת כל משמעות שעה שהתובע לא הבין את משמעות האמירה [ע"ע (ארצי) 17751-11-14 ח'דר – מנורה מבטחים פנסיה בע"מ]. זאת חרף חובתה של הקרן לספק הסבר למבוטח אודות המשמעות של חתימה על טופס במעמד "עמית לא פעיל".

בהתאם לעדותה של מנהלת מחלקת התביעות במנורה, קובע בית הדין, כי בהתאם להוראת ס' 19(ט) לחוק הגנת שכר, התש"יח -1958, קו פרשת המים לעניין הרצף הביטוחי הוא שישה חודשים ממועד ההפקדה האחרונה בקרן. רוצה לומר, כי אם היה פיגור בתשלום מצד קרן למשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים, אין קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה, כפי שהיה בנסיבות המקרה. עוד מוסיף בית הדין, כי לו היה לכאורה במועד הגשת טפסים להעברת הכספים כדי לפגוע בזכויותיו של התובע היה על הקופה המועברת להזהיר את התובע על כך ולסרב לניוד הכספים.

בהקשר זה, פסק בית הדין, כי מנורה לא הוכיחה כי עמדה בחובת תום הלב המוטלת עליה, ולא הזהירה על כך את התובע, ואף לא נתנה לו הסבר כלשהו. לכן, לא היה בהעברת הכספים מחודש 5/10 כדי לפגוע ברצף הביטוחי של התובע, אשר המשיך מהראל למנורה. כאמור לאור האמור, בית הדין חייב את מנורה, היא הקרן המבטחת במועד קרות האירוע (קביעת הנכות) לשלם לתובע פנסיית נכות, החל מהמועד שבו נקבעה הנכות, וכל עוד הוא באי כושר לעבוד, ובהתאם לתקנון.

באמרת אגב, בתגובה לטענת הראל להיעדר סמכות עניינית קבע בית הדין, כי תביעה של חבר כנגד קופת גמל הקשורה לזכויותיו הפנסיוניות הנובעת במובנה הרחב מהחברות בקופה או מחבותם של מעסיקים לקופות היא עניין בסמכותו של בית הדין מכוח ס' 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1999 [ע"ע (ארצי) 407/05 שמואל לם- מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ; רע"א (עליון) 7513/15, מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית].

לסיכום: בית הדין דחה את התביעה כנגד הראל והמעסיקות לשעבר ונתן סעד הצהרתי לפיו על מנורה לשלם לתובע פנסיית נכות, החל מהמועד שבו נקבעה הנכות, וכל עוד התובע באי כושר עבודה, ובהתאם לתקנונה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

** עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply