העובד הפר את חובת הסודיות שלו כלפי המעסיקה ויפצה אותה

בכתב התביעה שהוגש לבית הדין האזורי לעבודה טענה המעסיקה, כי במהלך תקופת ההודעה המוקדמת פעל העובד "באופן שיטתי ומקיף בגניבת המידע העסקי של התובעת המצוי במאגרי המידע ובמחשבי התובעת"

עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע
עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע

עו"ד ג'ון גבע ושלומי הדר

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתה של סוכנות ביטוח בע"מ ("המעסיקה"), שיוצגה על ידי עו"ד ראובן בילט, כנגד עובד לשעבר, א' ("העובד"), שיוצג ע"י עו"ד אלון גלבוע. פסק הדין ניתן בדצמבר 2017, בהיעדר הצדדים מפי, השופטת, נטע רות ומפי נציג הציבור יצחק סרי.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת

המעסיקה היא סוכנות לביטוח הפועלת בענף הביטוח הכללי (דירות, עסקים, כלי רכב) ובענף הביטוח הפנסיוני (בריאות, סיעוד ועוד). העובד החל לעבוד כמנהל יחידת מכירות באחד מסניפי המעסיקה ולאחר מכן עבר לתפקיד מנהל היחידה לביטוח כללי בסניף אחר. במסגרת תפקידו נדרש העובד לנהל צוות עובדים, לבצע מכירות של פוליסות ביטוח, וכן לגייס עובדים חדשים ולהדריך אותם בעבודה.

באחד הימים זומן העובד לשיחת שימוע לפני פיטורים. בתום שיחת השימוע הוחלט להפסיק את העסקת העובד ומספר ימים לאחר מכן נמסרה לו הודעה בכתב. במסגרת ההודעה צויין, כי העובד נדרש לתקופה של הודעה מוקדמת, במהלכה ימשיך בתפקידו באופן סדיר.

בכתב התביעה שהוגש לבית הדין האזורי לעבודה טענה המעסיקה, כי במהלך תקופת ההודעה המוקדמת פעל העובד "באופן שיטתי ומקיף בגניבת המידע העסקי של התובעת המצוי במאגרי המידע ובמחשבי התובעת". נטען, כי העובד סרק את החומר העסקי של המעסיקה והעביר אותו למחשבו הפרטי. המעסיקה הוסיפה, כי העובד חתם על כתב התחייבות לשמירת סודיות וזאת בטרם היא החלה להעסיק אותו, ובמעשיו הפר העובד את התחייבותו וזאת למרות שהיה מודע לסודיות המידע שנחשף בפניו.

המעסיקה הבהירה, כי מעשיו של העובד התגלו לה רק לאחר שהיא שילמה לו את מלוא פיצויי הפיטורים בסך של כ – 240,000 ₪. עוד נטען, כי המידע שנטל העובד הוא מידע שנצבר במשך עשרות שנים ופעולותיו של העובד מסבים למעסיקה נזקים כבדים. המעסיקה שלחה לעובד מכתב בגין מעשיו ודרשה ממנו להשיב לה את מלוא סכום פיצויי הפיטורים וכן פיצוי על סך של 500,000 ₪. מאחר שהעובד דחה את דרישות המעסיקה, הוגשה התביעה דנן לבית הדין. בכתב התביעה עתרה המעסיקה לפיצוי כספי בסך של 100,000 ₪ מכוח חוק עוולות מסחריות, וזאת בנוסף לסכומים שפירטה במכתב שנשלח לעובד.

העובד הגיש כתב תביעה שכנגד במסגרתו נטען, כי המעסיקה הפרה את הסכם העבודה וביטחה אותו בביטוח פנסיוני שהסב לו נזק. העובד הוסיף, כי מאחר שהמעסיקה לא הפרישה לו כספים לקופות גמל בתקופת העסקתו, ובניגוד להסכם העבודה, הרי שנגרמו לו נזקים בסך 784,500 ₪. העובד עתר לתשלום סכומים נוספים בגין הודעה מוקדמת, ימי חופשה שלא שולמו במלואם ועוגמת נפש.

כיצד הכריע בית הדין בתביעות ההדדיות שהוגשו בתיק זה?

בפתח הכרעתו דחה בית הדין את התביעה שכנגד, אשר הוגשה על ידי העובד כנגד המעסיקה. הודגש, כי השינוי בהסדר הביטוח הפנסיוני של העובד נערך לפני שנים רבות, כאשר לאורך השנים העובד היה מודע לשינוי ומודעות זו משקפת את הסכמתו לכך. עוד הודגש, כי מדובר בעובד המצוי היטב בתחום הביטוח הפנסיוני וחזקה, כי הוא ידע לעמוד על זכויותיו.

לאחר התרשמות מהעדויות בתיק, ובמיוחד לאחר התרשמות מעדותו של העובד נקבע, כי העובד הפר את הסכם העבודה בצורה חמורה ובאופן שעשוי היה לגרום נזקים כבדים למעסיקה ולא רק עקב "גזילת לקוחות", אלא גם בהיבטים אחרים, לרבות פגיעה בתדמית המעסיקה. בית הדין הוסיף, כי העובד הפר בנוסף את חובותיו כלפי לקוחות המעסיקה נוכח העובדה שהוא העביר לכתובת המייל הפרטית שלו נתונים אישיים של הלקוחות מבלי שקיבל את הסכמתם.

חרף האמור נקבע, כי המעסיקה לא הוכיחה נזקים שנגרמו לה בפועל בגין פעולותיו של העובד. ניתן היה להוכיח נזקים אלה על ידי הצגת דוחות כספיים או ראיות אחרות המעידות על מעבר לקוחות מהמעסיקה לסוכנות אחרת. לפיכך דחה בית הדין את תביעת המעסיקה לתשלום פיצוי בסך של 500,000 ₪ בגין מעשיו של העובד. בית הדין התרשם, כי המכתב ששלחה המעסיקה לעובד הגשים את מטרתו והעובד לא עשה שימוש בנתונים שאסף ממערכות המעסיקה לצרכיו הפרטיים וכן לא העביר אותם לצד שלישי.

בית הדין דחה גם את דרישת המעסיקה להשבת סכום פיצויי הפיטורים וזאת מאחר שנקבע, כי לא מתקיים כל קשר סיבתי בין מעשה הפיטורים לבין הדרישה להשבת הפיצוי. כאמור לעיל, המעסיקה בחרה לפטר את העובד ורק לאחר מכן התחוור לה, כי הוא שלף נתונים אישיים ממערכותיה.

הכרעתו של בית הדין לא תמה והוא נדרש לדון בפיצוי המעסיקה על רקע חוק עוולות מסחריות. בית הדין קבע, כי רשימת לקוחות, סוגי הביטוח שלהם, מצבם הבריאותי ונתונים נוספים ששלף העובד מהווים מידע סודי של המעסיקה, אשר אף מחוייבת לשמור אותו בסודיות מלאה מטעמים של הגנת הפרטיות. לפיכך נקבע, כי העברת המידע שביצע העובד מהווה הפרה של חובת הסודיות, ויש לחייבו בתשלום פיצוי למעסיקה, בסכום המרבי של 100,000 ש"ח לפי חוק עוולות מסחריות. בית הדין חייב בנוסף את העובד לשאת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של המעסיקה.

 

** עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply