העובד חתם על כתב ויתור – האם הוא מנוע מלהגיש תביעה לבית הדין לעבודה?

הנתבעות הגישו כתבי הגנה ובמקביל הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענת הנתבעות, לאחר קבלת מכתב הדרישה סוכם בינן לבין התובעת, כי ישולם לה סכום בסך של עשרות אלפי שקלים כנגד חתימת התובעת על כתב ויתור. התובעת חתמה על כתב הויתור כאמור. לפיכך, ולאור הסכמת התובעת לסילוק מלוא טענותיה כנגד הנתבעות, התבקש בית הדין האזורי לסלק את התביעה על הסף

עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע
עו"ד שלומי הדר ועו"ד ג'ון גבע

מאת עו"ד ג'ון גבע ושלומי הדר

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתה של פלונית ("התובעת"), שיוצגה על ידי עו"ד בן חור עובדיה ששון, כנגד עיריית הרצליה ("העירייה"), כנגד החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה בע"מ ("החברה העירונית") שיוצגו יחדיו ע"י עו"ד בועז נווה, וכנגד חברת מ.נ. עבודות גינון ופיתוח בע"מ ("חברת הגינון"), שיוצגה ע"י עו"ד הדר כהן. העירייה, החברה העירונית וחברת הגינון ייקראו להלן "הנתבעות". פסק הדין ניתן בנובמבר 2017, בהיעדר הצדדים מפי, כבוד השופטת יפית זלמנוביץ גיסין.

התובעת עבדה אצל הנתבעות ולאחר סיום העסקתה בנסיבות שיפורטו להלן, היא שיגרה מכתב לנתבעות במסגרתו ביקשה לשלם לה את מלוא התשלומים המגיעים לה מכוח הדין. התובעת אף פנתה לבית הדין האזורי לעבודה והגישה תביעה בהתאם.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת

הנתבעות הגישו כתבי הגנה ובמקביל הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענת הנתבעות, לאחר קבלת מכתב הדרישה סוכם בינן לבין התובעת, כי ישולם לה סכום בסך של עשרות אלפי שקלים כנגד חתימת התובעת על כתב ויתור. התובעת חתמה על כתב הויתור כאמור. לפיכך, ולאור הסכמת התובעת לסילוק מלוא טענותיה כנגד הנתבעות, התבקש בית הדין האזורי לסלק את התביעה על הסף.

האם ובאילו נסיבות חתימת עובד על כתב ויתור מונעת ממנו להעלות דרישות נוספות במסגרת הגשת כתב תביעה לבית הדין לעבודה?

בית הדין בחן את כתב הויתור עליו חתמו הצדדים ובפתח הכרעתו ציין, כי אין מקום לתת תוקף להסדר. בהתאם לסעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים "פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים".

כמו כן, בהתאם להלכה שנקבעה בבית הדין הארצי לעבודה בנוגע למשקל הראוי שיש לתת לכתב הויתור עליו חתם העובד "…רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי כי העובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן ינתן משקל לחתימת כתב הויתור..". יתרה מזאת, בהליך אחר שהוכרע בבית הדין הארצי לעבודה נקבע, כי כתב הויתור צריך לשקף תמונה, לפיה העובד היה מודע לכך שמגיע לו סכום גדול מזה שהתפשר עליו, או שהצדדים הגישו תביעות הדדיות והחליטו להתפשר. בעניין זה יודגש, כי מגמת הפסיקה היא להרחיב את הנסיבות שבהן לא יינתן תוקף לכתבי ויתור.

לאחר שנמסרו עדויות במסגרת ההליך, בית הדין התרשם, כי התובעת אינה יודעת לקרוא עברית ובתוך כך עלה ספק האם התובעת הבינה את משמעות תוכן כתב הויתור עליו חתמה. מסקנה זו נשענה על כמה נימוקים. ראשית, עורך הדין שערך את ההסכם, נשכר על ידי הנתבעות, ולאחר מסירת עדותו בבית הדין, נוצר הרושם כאילו הוא פעל על פי המידע שנמסר לו על ידי הנתבעות מבלי לבדוק את נכונות הדברים. שנית, תוכן הדברים לא תורגם לשפת האם של התובעת, וגם זה מהווה פגם כלשעצמו. בנוסף, הנתבעות ידעו שהתובעת מיוצגת על ידי עורך דין מטעמה, אשר אף שלח להן מכתב דרישה בטרם הגשת התביעה, אולם עורך הדין שערך את כתב הויתור פנה לתובעת באופן ישיר, מבלי לברר מה עלה בגורלו של הייצוג המשפטי מטעם התובעת ואף החתים אותה על כתב הויתור שלא בנוכחות בא כוחה. עניין זה מנוגד לכללי האתיקה החלים על עורכי דין.

כמו כן, בכתב הויתור הודגש, כי הכספים משולמים לתובעת "לפנים משורת הדין". עם זאת, התובעת סיימה את עבודתה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים (התפטרות לרגל גידול ילד שנולד). על כן נקבע, כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים מכוח החוק. זאת ועוד, נוסחו של כתב הויתור לא הבהיר מהי המחלוקת בין התובעת לנתבעות ומה היה למעשה "הויתור" של כל צד. הסכומים ששילמו הנתבעות לתובעת לא היו מפורטים.

בית הדין הדגיש, כי "נסיבות המקרה אינן מצביעות על כך, שהחתימה על הסכם הפשרה והסילוק היוותה חלק מהסדר פרישה כולל שהגיע לכלל מיצוי עם תשלום הסכום המוסכם. אם התשלום שבוצע הקיף את מלוא זכויותיה של המשיבה מהמבקשות, וודאי שאין בו "עיסקת חבילה" או תשלום לפנים משורת הדין".

בית הדין קבע, כי לא הוכחו קיומם של התנאים למתן תוקף לכתב הויתור עליו חתמה התובעת ולפיכך הבקשה של הנתבעות לסלק את התביעה כנגדן על הסף נדחתה. בית הדין חייב את הנתבעות בהוצאות התובעת בגין בקשה זו ובמקביל קבע מועד לדיון בתביעה לגופה.

 

** עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply