העובד יצא להשתלמות ונפגע – האם הוא זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי? / מאת עו"ד ג'ון גבע

בית המשפט: ייתכנו מקרים בהם פעילות נלווית לעבודה ככל שהיא קשורה לעבודה במידה סבירה, תחשב אף היא כתאונת עבודה. נקבע כי עצם העובדה שהתובע פנה לאכול ארוחת ערב בסיום הסיור, אינה מנתקת את הקשר בין האירוע לבין ההשתלמות

עו"ד ג'ון גבע
עו"ד ג'ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתו של פלוני ("התובע"), שיוצג על ידי עו"ד דורון קמיר, נגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), שיוצג על ידי עו"ד רונית סגל. פסק הדין ניתן ביולי 2017, בהעדר הצדדים, מפי השופטת רוית צדיק ומפי נציג הציבור גבריאל נבו.

התובע הועסק בתעשייה האווירית ("המעסיק") כמסיק דודים, מתחזק מתקנים, מערכות ותשתיות. במהלך אוקטובר 2012 השתתף התובע בהשתלמות מקצועית של טכנאים והנדסאים בגרמניה. ההשתלמות כללה, בין השאר, הרצאות וסיורים לימודיים. באחד מימי ההשתלמות, שב התובע מסיור ומארוחת ערב ובדרך מעד במדרגות נעות ונפגע ("האירוע"). התובע פונה לבית חולים מקומי, ושם אובחן על ידי הצוות הרפואי, קרע בברך שמאל. התובע אף נאלץ לעבור ניתוח בארץ.

התובע טען, כי פגיעתו התרחשה במהלך ותוך כדי עבודתו, במסגרת השתלמות מקצועית. לפיכך, יש להכיר באירוע כתאונת עבודה. לתמיכה בטענותיו ציין התובע, כי במסגרת ההשתלמות, המשתתפים לא היו רשאים לצרף בני זוג, ולמעשה רק העובדים היו רשאים להשתתף בה. בנוסף, ציין  כי הייתה חובת השתתפות בהרצאות ובסיורים השונים והסיור בו השתתף היה חלק מההשתלמות המקצועית, אשר בעלת זיקה גבוהה לעבודתו. לבסוף צוין, כי המעסיק שילם את שכרו של התובע בגין ימי העבודה בתקופת ההשתלמות.

המל"ל טען מנגד, כי האירוע התרחש במהלך השתלמות בגרמניה, כאשר פעילות זו היא יוזמה של ועד ההנדסאים והטכנאים להבדיל מהמעסיק. בנוסף, המימון נעשה באופן מלא על ידי הוועד ולא על ידי המעסיק. לגבי סוגיית השכר בתקופת ההשתלמות נטען, כי שכר עבודתו של התובע לא הופחת וזאת בהתאם להסכם העבודה בין עובדי המעסיק למעסיק עצמו. עוד נטען, כי ההשתלמות בה השתתף התובע הייתה רצויה אך היא לא הייתה הכרחית. לפיכך, האירוע אינו עולה כדי תאונת עבודה, מאחר שבין היתר לא מדובר בפעילות נלוות לעבודה. המל"ל ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה.

האם האירוע במסגרתו נפגע התובע עולה כדי תאונת עבודה?

בית המשפט ציין, כי תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כך: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". עוד צוין, כי ייתכנו מקרים בהם פעילות נלווית לעבודה ככל שהיא קשורה לעבודה במידה סבירה, תחשב אף היא כתאונת עבודה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפרשה אחרת מבחן בעל שני שלבים להכרעה בשאלה האם יש להכיר בפגיעה במהלך פעילות נלווית כתאונת עבודה. השלב הראשון עניינו בבחינה של מהות האירוע, הזיקה של האירוע לעבודה וכן מידת העניין שיש למעסיק באירוע. השלב השני בוחן את הפעילות בה היה העובד מעורב והזיקה של אותה הפעילות לאותו אירוע. בנוסף תיבחן מעורבות המעסיק והאחריות שלו לאירוע. רכיב זה ייבחן באמצעות בדיקה לגבי הגורם שמימן את האירוע, החשיבות שמייחס המעסיק לאירוע וכן הקשר שבין האירוע לבין שגרת העבודה במקום העיסוק.

בית המשפט קבע, כי הפעילות אכן אורגנה על ידי ועד ההנדסאים והטכנאים, והתובע לא מימן את הפעילות, אלא זו שולמה על ידי הועד. מן הראיות שהוגשו לבית המשפט ניתן ללמוד, כי ההשתלמות הייתה נחוצה לשם ביצוע תפקידו של התובע. עוד נקבע, כי מדובר בהשתלמות מקצועית, במהלכה בני הזוג לא הורשו להשתתף בה, וכן הייתה חובת השתתפות בסיורים ובהרצאות, אשר היו קשורים באופן ישיר לעבודת התובע אצל המעסיק. על כן נקבע, כי קיימת זיקה ישירה וברורה בין ההשתלמות לבין עבודת התובע.

בית המשפט הוסיף, כי עצם העובדה שהתובע פנה לאכול ארוחת ערב בסיום הסיור, אינה מנתקת את הקשר בין האירוע לבין ההשתלמות. כלשונו של בית המשפט: "..עסקינן במעבר ישיר מההשתלמות המקצועית לארוחת ערב, ולא לפעילות חברתית כלשהי אשר עשויה לנתק את הקשר לתכנים המקצועיים של ההשתלמות". כמו כן, העובדה שהפעילות מומנה ונערכה על ידי ועד העובדים אינה מעלה ואינה מורידה, הואיל וסממן זה בלבד אינו מנתק את המסקנה לפיה מדובר בפעילות נלווית לעבודה. בחינת מכלול הנסיבות מעידה על זיקה ישירה בין העילות לבין עבודת התובע, ולמעשה אין בעובדה היחידה (מימון הפעילות על ידי הועד) כדי להוביל לדחיית התביעה. בית המשפט קבע, כי השתתפות התובע בהשתלמות עונה להגדרה פעילות נלווית לעבודה ובהתאם לכך התביעה התקבלה.

עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply