העובד נפגע בדרכו מבית הכנסת לביתו וטען שמדובר בתאונת עבודה / מאת עו"ד ג'ון גבע

בית הדין: כאשר קיימת הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת אז אותה סטייה מנתקת את אירוע תאונתי פוטנציאלי מאותה הדרך ועל כן לא תיחשב כתאונת עבודה. המחוקק הוסיף שני חריגים לכלל זה וקבע, כי ליווי ילד לגן ועצירה לתפילת בוקר לא ייחשבו כהפסקה או סטייה של ממש מהדרך. במסגרת זו עלתה השאלה האם גם עצירה לתפילה בשעות הערב לא תיחשב כהפסקה או סטייה של ממש?

עו"ד ג'ון גבע
עו"ד ג'ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתו של רפאל חדור ("התובע"), שיוצג על ידי עו"ד תומר הלל, נגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), שיוצג על ידי עו"ד אטי דקל. פסק הדין ניתן ביולי 2017, בהעדר הצדדים, מפי השופטת, עידית איצקוביץ ומפי נציגי הציבור יוסף לוין ומאיר שריקי.

התובע עבד בחברת החשמל ובמסגרת תפקידו ביצע עבודות בשטח. בסיום כל יום עבודה התובע היה נוהג לעצור בבית הכנסת לתפילת מנחה. באחד הימים, לאחר שהתובע סיים את עבודתו, הוא נפגע בדרכו מבית הכנסת לביתו ("האירוע"). התובע טען כי האירוע עונה להגדרת תאונת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ("החוק") ועל כן הוא זכאי לפיצוי. בתוך כך הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה.

המל"ל טען מנגד כי התובע לא עבר אירוע תאונתי כלשהו במהלך עבודתו או תוך כדי עבודתו. האירוע התרחש לאחר שהתובע יצא ממקום עבודתו בדרכו לבית הכנסת ולא בדרכו לבית שלו. לפיכך, אין להכיר באירוע כתאונת עבודה. עוד נטען, כי גם אם ייקבע שהתובע נפגע בדרך ממקום העבודה לביתו, הרי שהעצירה שלו בבית הכנסת מהווה סטייה או הפסקה של ממש, ולא הייתה לשם מילוי חובותיו כלפי המעסיק שלו. על כן, גם מן הטעם הזה אין להכיר באירוע כתאונת עבודה.

האם עצירתו של התובע לתפילה בבית הכנסת מנתקת את הדרך ממקום עבודתו לביתו באופן ששולל את האפשרות להכיר בתאונה שהתרחשה כתאונת עבודה?

בית הדין ציין תחילה את הוראות החוק הרלוונטיות ולאור חשיבותן נזכיר הוראות אלו. סעיף 79 לחוק מגדיר את המונח תאונת עבודה כ-"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". בהמשך קובע סעיף 80(1) לחוק כי תאונת עבודה תיחשב אף אם היא התרחשה תוך כדי נסיעת העובד או הליכתו למקום העבודה מביתו ולהיפך.

בית הדין הוסיף, כי החוק קובע בנוסף, כי כאשר קיימת הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת אז אותה סטייה מנתקת את אירוע תאונתי פוטנציאלי מאותה הדרך ועל כן לא תיחשב כתאונת עבודה. עם זאת המחוקק הוסיף שני חריגים לכלל זה וקבע, כי ליווי ילד לגן ועצירה לתפילת בוקר לא ייחשבו כהפסקה או סטייה של ממש מהדרך.

במסגרת זו עולה השאלה האם גם עצירה לתפילה בשעות הערב לא תיחשב כהפסקה או סטייה של ממש. בית הדין ציין כי המחוקק בחר לקבוע שעצירה לתפילת בוקר לא תיחשב כסטייה של ממש מהדרך במטרה לאפשר לעובד לקיים את מצוות התפילה בדרך מביתו למקום עבודתו ועובדה זו מצביעה למעשה על חשיבותה של התפילה בעיני המחוקק.

בית הדין הוסיף, כי אופי ומשמעות ההפסקה נבחנו בפסיקה וההלכה קובעת, שיש לבחון במסגרת זו שני גורמים – מהות ההפסקה ואורך ההפסקה. בתוך כך נקבע בהלכה, כי הפסקה שהיא אקראית בדרך כדוגמת עצירה לרכוש עיתון, או לשם ארוחה קלה לא תפגע באופי התאונה כתאונת עבודה. במקרה דנן, אין מחלוקת שמדובר בהפסקה במטרה להתפלל. עם זאת מדובר בסטייה קלה מאחר שמרחק הנסיעה וזמן הנסיעה היה קצר ביותר ביחס לדרך שנהג התובע לבצע. הפסיקה הוסיפה, כי במסגרת הבדיקה של מהות ההפסקה יש לבחון האם ההפסקה נעשתה לצורך פרטי או לצרכי עבודה. נקבע, כי הפסקת התובע לשם תפילה היא צורך פרטי.

בית הדין בחן את מכלול הנתונים ולבסוף הגיע למסקנה, כי אין מדובר בהפסקה או בסטייה של ממש, וכפי שפגיעתו הייתה מוכרת אילו הוא היה עוצר במכולת או בדוכן כדי לקנות משקה או כריך, גם עצירתו לצורך תפילה תהיה מוכרת כתאונת עבודה על פי החוק.

הודגש, כי המחוקק הרחיב את ההגנה במקרים בהם עובדים מבקשים לעצור לתפילת בוקר, כפי שהראינו לעיל. תפילת בוקר מתקיימת בזמן קבוע ולא גמיש. לפיכך, ניתן להחיל את ההגנה גם כלפי תפילות נוספות, כגון תפילת מנחה והכל בכפוף לכך שההפסקה או הסטייה לשם התפילה אינה נוגדת את המאפיינים שנקבעו בפסיקה ואינה עולה כדי סטייה של ממש מהדרך המקובלת. בית הדין קיבל את התביעה וחייב את המל"ל בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד של התובע.

עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply