העובד קיבל תוספת לשכר – האם היא תיכלל בפיצויי הפיטורים? / מאת עו"ד ג'ון גבע

בית הדין: שכר העבודה לעניין חישוב פיצויי הפיטורים, אינו משקף דווקא את השכר הכולל שמקבל העובד תמורת עבודתו. הרכיבים הרלוונטיים לחישוב פיצויי הפיטורים הם אלה שנקבעו בתקנות פיצויי פיטורים והם מורכבים משכר יסוד, מתוספת ותק, מתוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה. בספרות המשפטית נשמעה ביקורת לעניין הסדר זה, הואיל וחישוב כאמור יוצר למעשה שתי מערכות שכר

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתו של שמעון אברג'יל ("התובע"), שיוצג על ידי ב"כ עו"ד שחר בוטון, נגד מעסיקתו לשעבר חברת ה. שטרן ישראל תכשיטים ואבני חן בע"מ ("המעסיקה"), שיוצגה על ידי ב"כ עו"ד אסתי נדל. פסק הדין ניתן במאי 2017, בהעדר הצדדים, מפי השופט הבכיר ד"ר יצחק לובוצקי ומפי נציגי הציבור יונה טילמן וגבריאל קינן.

התובע עבד אצל המעסיקה במשך למעלה מתשע שנים עד לפיטוריו. בשנות עבודתו האחרונות ניהל התובע מספר חנויות של המעסיקה, ובתפקידו האחרון שימש כמנהל חנות של המעסיקה בירושלים. המעסיקה שילמה לתובע פיצויי פיטורים בהתאם למשכורתו החודשית. התובע טען, כי במסגרת תשלום פיצויי הפיטורים, התעלמה המעסיקה מרכיב הוצאות הדיור ששולם לו על ידה. לפיכך נטען, כי על המעסיקה לשלם לו פיצויי פיטורים גם בגין רכיב זה. התובע הוסיף, כי יש לחייב את המעסיקה גם בתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, שעות נוספות וכן פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל.

המעסיקה טענה, כי רכיב הוצאות הדיור משקף רכיב אותנטי ששולם לתובע, כהשתתפות בהוצאות שכר הדירה שלו, בשל מעברו לירושלים. נטען, כי אין לכלול רכיב זה בפיצויי הפיטורים של התובע, משום שהוא אינו מהווה חלק מהשכר הקובע לחישוב זכויותיו.

האם על המעסיקה לשלם לתובע פיצויי פיטורים תוך התחשבות ברכיב הוצאות הדיור?

בית הדין ציין, כי שכר העבודה לעניין חישוב פיצויי הפיטורים, אינו משקף דווקא את השכר הכולל שמקבל העובד תמורת עבודתו. הרכיבים הרלוונטיים לחישוב פיצויי הפיטורים הם אלה שנקבעו בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) ("התקנות"), והם מורכבים משכר יסוד, מתוספת ותק, מתוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה. בהתאם לפסיקה, אין להביא בחשבון במסגרת תשלום פיצויי פיטורים רכיב שלא נקבע בתקנות הללו.

בספרות המשפטית נשמעה ביקורת לעניין הסדר זה, הואיל וחישוב כאמור יוצר למעשה שתי מערכות שכר. האחת לעניין חישוב פיצויי פיטורים, והשנייה זו ששולמה בפועל תמורת העבודה. לפיכך הנטייה של בתי הדין לעבודה הינה לאשר כל הסכמה שהושגה בין העובד לבין המעסיק, המביאה בחשבון את כל מרכיבי השכר, לרבות תוספות שאינן מוזכרות בתקנות.

בית הדין הוסיף, כי נטל השכנוע להוכיח, שהמשכורת הקובעת לעניים חישוב פיצויי פיטורים כוללת "תוספת" שאינה באה בחשבון הפיצויים מוטל על המעסיק. הנטל מתייחס לאותם מקרים בהם אותו רכיב שכר לא כונה כ"תוספת" בתלוש השכר. מנגד, כאשר המעסיק מכנה רכיב מסוים בתלוש השכר כ"תוספת", מוטל על העובד הנטל לשכנע את בית הדין, כי הרכיב הוא חלק משכר היסוד שלו.

מאחר שהבחנה זו אינה קלה, פיתחה הפסיקה מבחן המכונה מבחן ההתניה, אשר במסגרתו נשאלת השאלה האם התשלום שניתן לעובד היה מותנה בתנאי מסוים, כך שאם אותו תנאי חדל מלהתקיים חדל גם התשלום. כאשר התשלום אינו מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, הוא חלק משכר היסוד או מהשכר הרגיל לעניין חישוב פיצויי הפיטורים. בחינה זו תיעשה על פי מהות התשלום ובהתאם לכל מקרה ונסיבותיו. נדגיש, כי הפסיקה קבעה שכינוי הרכיב בתלוש השכר אינו קובע את מעמדו לעניין חישוב פיצויי פיטורים. עם זאת, קיימת חזקה, לפיה תוספת המכונה בשם מסוים נועדה לאותה המטרה רלוונטית. כמו כן, החזר הוצאות אמיתי ולא פיקטיבי לא ייחשב כשכר ולא ייכלל בחישוב פיצויי הפיטורים.

בית הדין בחן את המקרה דנן וקבע, כי רכיב הוצאות הדיור ששולמו לתובע לא שיקפו החזר הוצאות אמיתי ויש להחשיבו כחלק מהשכר הקובע. מסקנה זו נקבעה בהסתמך על כך שהמעסיקה לא מסרה הודעה לתובע בדבר שינוי תנאי העבודה, למרות השינוי המשמעותי של מעבר התובע לניהול החנות בירושלים. בנוסף, התובע מעולם לא התבקש להציג הסכם שכירות או כל הוכחה אחרת לשם קבלת רכיב הוצאות הדיור. לבסוף צוין, כי התוספת ששולמה לתובע לא שיקפה את הסכום האמיתי בגין הוצאות השכירות שלו. לפיכך נקבע, כי יש לקחת בחשבון פיצויי הפיטורים גם את רכיב הוצאות הדיור. נוסיף, כי בית הדין דחה את יתר רכיבי התביעה של התובע.

נציין, כי ב-13 ביוני 2017 נפתח תיק בבית הדין הארצי לעבודה במסגרת ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי.

תגובת ה. שטרן ישראל לפניית משאבים: "התובע הגיש תביעה הכוללת מספר רכיבים, בהיקף כולל של מאות אלפי שקלים. בין היתר, טען לפיטורים שלא כדין, להפרשי תשלום גמול שעות נוספות, ולהפרשי פיצויי פיטורים בגין תשלום הוצאות הדיור. מרבית תביעותיו של התובע נדחו. כך, נקבע כי לא נפל פגם בפיטוריו. גם תביעתו של התובע לתשלום שעות נוספות נדחתה, אף שהתובע הראה כי עבד בפועל בשעות נוספות. התביעה בענין זה נדחתה, לאחר שהחברה הוכיחה כי התובע עבד בשעות נוספות בניגוד להנחיותיה, ומשהעובד עצמו (שהיה מנהל חנות) קבע בעצמו את שעות העבודה וההפסקות שלו".

"בית הדין קבע כי התשלום שכונה "הוצאות דיור" נכלל בשכר הקובע לפיטורים, אך קביעתו שגויה. הוכח בבית הדין כי התובע החל לקבל הוצאות דיור רק לאחר שעבר מאזור המרכז לירושלים, לצורך מעבר לניהול חנות בירושלים, והוכח כי גובה התוספת נטו, כיסה באופן מדויק את הוצאות השכירות שהוציא. בית הדין שגה בכך שקבע כי התשלום המגולם, שהינו גבוה (בערכי ברוטו) משווי השכירות, הינו רכיב שכר לפיצויי פיטורים. קביעה זו מנוגדת לפסיקת בג"צ, אשר פסק כבר לפני שנים רבות, כי החזר הוצאות מגולם, בסכום הברוטו שלו, אינו נכלל בשכר לפיצויים. החברה תגיש ערעור בימים הקרובים כנגד קביעת בית הדין בסוגית הכללת החזר ההוצאות בשכר".


מאת עו"ד ג'ון גבע

Be the first to comment

Leave a Reply