הריכוזיות בענף קרנות הפנסיה: שוק קרנות הפנסיה החדשות הוא הריכוזי מבין שלושת השווקים התחליפים בשוק החיסכון הפנסיוני

העובדה שלאורך שנים אותן קרנות פנסיה שומרות על הדומיננטיות שלהן והן אלו שזוכות למירב ההפקדות ואין גופים חדשים המצטרפים לשוק - מחייבת מעורבות רגולטורית. חובה לנקוט במעשה כאשר ברור שעיקר הצמיחה בשוק החיסכון הפנסיוני נעשית בקרנות פנסיה חדשות.

איציק אסטרייכר
איציק אסטרייכר

מאת איציק אסטרייכר

בשנת 2004 פעלה ועדת בכר לשם בחינת הריכוזיות בשוק ההון בישראל ועל רקע השוק ומאפייניו באותם ימים, הגיעה הוועדה למסקנה שהריכוזיות בשוק ההון הישראלי מאפיינת את  ענף הבנקאות ובעצימות נמוכה יותר, גם את תחומי הביטוח והפנסיה.

הוועדה הדגישה שמסקנותיה נועדו לטפל בריכוזיות בענף הבנקאות ומכאן המלצותיה – בין השאר, לחייב את הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שהיו בבעלותם ובניהולם באותה עת. לדעת חברי ועדת בכר, גם רמת הריכוזיות בשוק הפנסיה מחייבת התערבות ולא יכולה להישאר כפי שהיא.

רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בדוח השנתי לשנת 2016 מציגה את מדדי הריכוזיות בשוק החיסכון הפנסיוני תוך הבחנה בין שלושה מוצרים תחליפים: קופות גמל, ביטוח חיים וקרנות פנסיה חדשות.

רשות שוק ההון בוחנת את הריכוזיות בכל אחד משלושת הענפים בשוק באמצעות שני מדדים: מדד CRS הבודק את נתח השוק של חמשת הגופים הגדולים ביותר בענף ומדד HHI. בחינת התוצאות לשנת 2016 מלמדת שמה שנאמר ונכתב על ידי חברי ועדת בכר גם לאחר יותר מעשור, רלוונטי, קיים ויתרה מכך, למרות תמרור האזהרה שפרסמה הוועדה לא קרה דבר בשוק כדי להשפיע על הריכוזיות הגדולה בשוק הפנסיה.

ענף קופות הגמל מצטייר ככזה בו קיימת תחרות גבוהה וריכוזיות נמוכה ואילו בענף קרנות הפנסיה הריכוזיות גבוהה מאוד.

מנתוני רשות שוק ההון ברור, שגם יותר מעשור לאחר פרסום מסקנות ועדת בכר, שוק קרנות הפנסיה החדשות הוא הריכוזי מבין שלושת השווקים התחליפים בשוק החיסכון הפנסיוני.

האם ראוי לבחון מה המגמה? האם זו תימשך?

בשנים 2003 ו-2004 היקף ההפקדות השנתי בקרנות פנסיה חדשות הסתכם בסך של כ-4 מיליארד שקל (כאשר קופות הגמל היו ענף תחליפי אטרקטיבי). סכום זה הלך וצמח מדי שנה כאשר בשנים 2012-2013 בוצעו הפקדות לקרנות פנסיה חדשות בהיקף של 18.7 מיליארד שקל ו-21.6 מיליארד שקל בהתאמה, ובחודשים ינואר אוגוסט  2017 כבר בוצעו הפקדות בהיקף של כמעט 23 מיליארד שקל.

האם הגידול בהיקף ההפקדות מאפשר צמיחה של יותר קרנות פנסיה? יותר חברות? כניסה של שחקנים חדשים לשוק? ממש לא.

גם בשנת 2017, 94% מן הכספים המופקדים לקרנות פנסיה היו לחמש הקרנות שמנהלות את היקף הכספים הגדול ביותר, לחמש קרנות הפנסיה אשר מחזיקות בנתח שוק של 96%.

העובדה שלאורך שנים אותן קרנות פנסיה שומרות על הדומיננטיות שלהן והן אלו שזוכות למירב ההפקדות ואין גופים חדשים המצטרפים לשוק – מחייבת מעורבות רגולטורית.

חובה לנקוט במעשה, כאשר ברור שעיקר הצמיחה בשוק החיסכון הפנסיוני נעשית בקרנות פנסיה חדשות על חשבון קופות גמל וביטוחי חיים. רשות שוק ההון פעלה בשנים האחרונות בשוק, אפילו פעלה רבות. המהלך של בחירת קרנות פנסיה שיהוו ברירת מחדל לעובדים שלא בוחרים בקרן פנסיה משמעותו שהקרנות הגדולות אליהן היו מצרפים מעסיקים את עובדיהם מכוחו של הרגל יקבלו פחות מצטרפים חדשים. פועל יוצא מכך הוא פחות הפקדות שוטפות של אותם עובדים.

המהלך של "עקוב אחרי" אשר גורם לאיחוד כספים בקרנות פנסיה, תוך העברת כספים מחשבונות לא פעילים לחשבונות פעילים, אמור לתמוך בהסטת כספים מן הקרנות הגדולות לאלו שאליהן מצטרפים עובדים חדשים.

מערכת היחסים החדשה הנרקמת בין המעסיק ומנהל ההסדר, תוך הבחנה בין שירותי תפעול למעסיק לבין שירותי שיווק פנסיוני לעובד, אמורה לתמוך בהקטנת הדומיננטיות של מנהלי ההסדר שבבעלות חברות הביטוח בשיווק קרנות הפנסיה הגדולות. יהיה מעניין לבחון את הצלחת מהלכי משרד האוצר בהקטנת הריכוזיות בשוק הפנסיה, כי תחרות משמע שיפור במצבו של החוסך, ביותר אלטרנטיבות לחוסך, באפשרויות מגוונות יותר לציבור הרחב על מנת שימקסם את מצבו.

 

הכותב הוא יו"ר אינטרגמל, יועץ ומרצה בתחום החיסכון הפנסיוני

Be the first to comment

Leave a Reply