ועדת הכספים דחתה את העלאת גיל הפרישה לנשים לפחות עד פברואר 2018

נציג הקרנות הוותיקות, יאיר כוכב: ההשהיה הזו עלתה כבר 250 מיליון שקל לעמיתי הקרנות הוותיקות - קרנות הפנסיה הוותיקות זו מערכת סגורה ומה שיש בה - זה מה שיש לשלם לנשים ולגברים שפורשים

דיון בוועדת הכספים. צילום: דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה השבוע (יום ב') פה-אחד, לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק הקובעת שגיל הפרישה לנשים לא יעלה לפני ה-15 בפברואר 2018. נמסר כי גיל הפרישה לא יעלה לפני שיגובש מתווה שייתן מענה לנשים במקצועות שוחקים או כאלו שיצאו ממעגל העבודה לפני גיל 62, אם תאושר בסופו של דבר העלאה הדרגתית של גיל הפרישה עד ל- 64.

הדחייה באה בעקבות הימנעותו של שר האוצר משה כחלון, מהבעת עמדה ברורה בנושא ולאחר שלא הגיש לוועדת הכספים את המלצתו בעניין, כפי שמתחייב בחוק. המלצתו אמורה הייתה להידון בוועדה שאמורה היתה להכריע כאמור, עד סוף 2016, אם לאמצה ובכך להעלות את גיל הפרישה אם לאו.

בכל מקרה, בוטלה ברירת המחדל שהייתה בחוק גיל הפרישה הקיים, לפיה אם עד תאריך מסוים (עתה ה-15 בפברואר 2018), הסוגיה לא תוכרע בהמלצת שר האוצר ובהחלטה של ועדת הכספים, הגיל יעלה אוטומטית באופן הדרגתי עד לגיל 64. מהוועדה נמסר כי בכך הבטיחו חברות הכנסת בוועדת הכספים שהובילו את ביטול ברירת המחדל, שהגיל לא יעלה ללא הבטחת מתן מענה לסוגיות הדורשות פתרונות ייחודיים, כגון כאמור נשים במקצועות שוחקים וכד'.

הצעת החוק קובעת את אותו מנגנון שהיה קיים עד היום בנושא ולפיו ההכרעה הסופית בעניין העלאת גיל הפרישה לנשים תעשה באופן הבא: תחילה המלצת שר האוצר, לאמץ או לדחות את המלצות הוועדה המקצועית שהוא עצמו מינה בעניין, אותה יעביר לוועדת הכספים ואז בשלושה חודשים שלאחר מכן, זה פרק הזמן לוועדת הכספים לדון בסוגיה ולהכריע סופית אם להעלות את הגיל אם לאו. התאריכים החדשים שנקבעו: עד ה-15 בנובמבר 2017 שר האוצר יגיש את המלצתו לוועדת הכספים ולאחר-מכן ועדת הכספים תדון בנושא ותכריע עד ל-15 בפברואר 2018.

בדיונים קודמים הביעו חברי ועדת הכספים תרעומת קשה על-כך ששר האוצר נמנע מהבעת עמדה מפורשת בעניין ובפועל, העביר את "תפוח האדמה הלוהט של גיל הפרישה, לפתחה של ועדת הכספים". חברי הכנסת אמרו, כי "השר כחלון מסתתר מאחורי פקידי האוצר על מנת שלא ידבק בו עניין העלאת גיל הפרישה". עוד טענו, כי נוח לשר לתת לזמן לעבור על-מנת ש"העמימות הקיימת בחוק גיל הפרישה תאפשר שהגיל יעלה במנגנון אוטומטי".

בדיון היום הודה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לשר האוצר על תמיכתו בחוק בנוכחי ועל-כך שנתן את הסכמתו לדחיית המועדים. זאת לאחר שבדיון הקודם הבהיר גפני  כי "שר האוצר הוא כתובת מרכזית בעניין הזה ומאחר שבמכתבו אליי בנושא הוא לא הביע עמדה, אנחנו נדרשים לסוגיה, אך נקיים דיון מעמיק ומו"מ מול כל הגורמים הרלוונטיים באוצר ובביטוח הלאומי, ללא האולטימטום של ה- 31.7.17, אז אמור הגיל לעלות אוטומטית ל- 62 וארבעה חודשים במסגרת הפעימה הראשונה".

גפני הסביר בתחילת הדיון: "אין לנו עמדה מפורשת של שר האוצר בעקבות המלצות הוועדה המיוחדת לבחינת הנושא, ועדה שהוא מינה וביקש שאנחנו נקיים את הדיון ולמעשה אומר שההחלטה בידיים שלנו. אנחנו לא יכולים לעבוד, מבלי שאנחנו בטוחים בעניין שהטבלאות של הביטוח הלאומי יפעלו בנפרד מחוק גיל הפרישה ולמרות שגיל הפרישה לא עלה, נשים קיבלו מכתבים שמועדי קבלת הקצבאות יידחו וכאן בחוק אנחנו קובעים שטבלאות הביטוח הלאומי יוצמדו לחוק גיל הפרישה, אם לא יעלה, גם הקצבאות לא יידחו ואם גיל הפרישה יעלה, ישתנו בהתאם לוחות הביטוח הלאומי. החקיקה הזו משמרת את הסטטוס-קוו ואנחנו נקיים דיונים עם האוצר וקרנות הפנסיה. אבל אנחנו חייבים בינתיים לדאוג למי שפורשים בינתיים ולא אמורים לקבל קצבאות זקנה בגלל שלוחות הביטוח הלאומי כבר מתקדמים".

היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, הסבירה את עיקרי הצעת החוק: "ההצעה בנויה משני נדבכים: התאמה בין לוחות חוק הביטוח הלאומי ללוחות חוק גיל הפרישה, והמנגנון הקובע יהיה זה בחוק גיל פרישה ולוחות הביטוח הלאומי יותאמו אליו".

חברות הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ומרב מיכאלי (המחנה הציוני) דרשו תוספת זמן על-מנת שוועדת הכספים תוכל לתת מענה לסוגיות הבעייתיות של מקצועות שוחקים ונשים מחוץ למעגל העבודה, ולבסוף הוחלט כאמור, לדחות את המועדים בהתאמה עד ל-15 בנובמבר 2017 ול-15 בפברואר 2018. עוד לבקשת חברת הכנסת יחימוביץ', בנוסח הצעת החוק נקבע מפורשות, "שאם שר האוצר לא ייתן המלצה ועקב כך הוועדה לא תכריע, גיל הפרישה לנשים יישאר על גיל 62. כך יהיה אם שר האוצר יישאר פסיבי".

במהלך הדיון קראה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) לעבר אנשי האוצר שניסו להניא את הוועדה מביטול ברירת המחדל: "אתם שומרים על שר האוצר שלא ייתן את עמדתו. חשוב מאוד לשמוע את עמדתו של שר האוצר וצריך שיהיה סוג של שוט שיחייב אותו להבהיר מהי עמדתו".

נציג הקרנות הוותיקות, יאיר כוכב, ציין בפני הוועדה, כי דחיית ההעלאה של גיל הפרישה משמעותה פגיעה בעמיתי הקרנות הוותיקות ואמר: "יש כ-500 אלף נשים בקרנות הוותיקות וכ-100 אלף מתוכן לפני פרישה. ההשהיה הזו של שנה, סה"כ בשנה, בתחילה ב- 7 חודשים ועכשיו עד סוף השנה עלתה כבר 250 מיליון שקל לעמיתים. קרנות הפנסיה הוותיקות זו מערכת סגורה ומה שיש, זה מה שיש לשלם לנשים ולגברים שפורשים".

נוכח העניינים כבדי המשקל שנותרו פתוחים ומצריכים בחינה טרם קבלת החלטה בעניין, בין השאר נושא הקרנות הוותיקות, לגביהן מדובר במערכת סגורה שסך הכסף שנצבר בהן משמש למימון הפנסיות של העמיתים, גברים ונשים כאחד, דבר שיש לו השלכות על גובה הקצבה החודשית לעמיתים, הוחלט שצוות של חברי כנסת מטעם ועדת הכספים יגבש מתווה מוסכם יחד עם אנשי האוצר למניעת פגיעה בנשים במקצועות שוחקים או בנשים שיצאו ממעגל העבודה עוד לפני גיל 62 וכן ירכז את הנתונים שיתקבלו מהקרנות הוותיקות, על-מנת להבין את השלכות דחיית ההעלאה בגיל הפרישה.

גפני סיכם את הדיון והדגיש ש"ועדת הכספים תתכנס לדון בכל הנושאים הרלוונטיים להחלטה אם להעלות את גיל הפרישה אם לאו בחודשים הקרובים" וקרא לנציגי הקרנות הוותיקות להעביר לוועדה נתונים מלאים לוועדה על-מנת שההשפעות על עמיתי הקרנות יילקחו בחשבון. "בכל מקרה" אמר גפני, "לא יקרה דבר ללא הכרעה ברורה של הוועדה ולאחר שקיבלה את עמדת שר האוצר".

Be the first to comment

Leave a Reply