ועדת הכספים: העלאת גיל הפרישה לנשים תיעשה בהסכמה רחבה

יו"ר ועדת הכספים גפני: ועדת הכספים תגבש החלטה מוסכמת בנושא גיל הפרישה, כזו שתיתן מענה לנשים במקצועות שוחקים, נשים עובדות או עצמאיות. מנכ"ל האוצר: נגבש את המודל הטוב ביותר בהסכמה והידברות

ועדת הכספים של הכנסת, צילום: דוברות הכנסת
ועדת הכספים של הכנסת, צילום: דוברות הכנסת

ועדת הכספים דנה ביום ב' השבוע בסוגיית גיל הפרישה לנשים, שאמור היה להעלות מה-1 בינואר 2017 באופן מדורג במשך שנתיים עד לגיל 64. מכיוון שטרם הועברה עמדתו של שר האוצר בעניין לוועדה ושבעקבותיה היה עליה להכריע האם לקבל את המלצתו ואת המלצות הוועדה הציבורית שהוא עצמו מינה בנושא, הוחלט שההכרעה בעניין תתקבל בהסכמה רחבה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הורה בינתיים, לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שיהיה תואם לדחייה בשינוי חוק גיל הפרישה וכל עוד אין החלטה בפועל על העלאת הגיל, הביטוח לאומי יאפשר לנשים שנולדו החל מאוגוסט 1955, לקבל את קצבת הזקנה שלה הן זכאיות.

הדיון התקיים לאחר שוועדת הכספים כבר נדרשה לנושא. מכיוון שהשר לא העביר את עמדתו, הוועדה דחתה עד יולי 2017 את המועד שבו הגיל אמור לעלות אוטומטית, אם לא מתקבלת החלטה אחרת, כדי לאפשר דיון מסודר. אלא שעד היום, השר לא העביר את עמדתו ואף הביע במכתב ליו"ר ועדת הכספים בקשה לשמוע קודם את העמדה הציבורית בעניין.

גפני: מדובר בנושא מורכב עם הרבה השלכות הן על המשק והן לגבי נשים עובדות, לרבות נשים במקצועות שוחקים. מדובר בבעיה ציבורית ממדרגה ראשונה ויש להגיע להסכמה רחבה. נאמר לי שלא יעלה גיל הפרישה באופן חד-צדדי וצריך למצוא פתרון למסלול בביטוח הלאומי. לשר האוצר יש קושי גדול לקבל החלטה. עד תום השלושה חודשים נקבל החלטה ואם לא נקבל, נאריך את המועדים בחקיקה".

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד: "מכיוון שהנושא כה מורכב, השר מעוניין לשמוע קודם את עמדת הציבור. נעשה את כל המאמצים לבנות את המודל הטוב ביותר, תוך השגת הסכמה רחבה. נידרש לתת מענה לכל הבעיות שעלו ולצורך כך יש לנו את שלושת החודשים הקרובים".

רפרנט מאקרו באגף תקציבים, כפיר בטט, הסביר את השיקולים מאחורי הצורך להעלות את גיל הפרישה: "משקל האוכלוסייה מעל גיל 55 הולך ועולה, תוחלת החיים עולה אצל גברים בממוצע 17 שנים לאחר הפרישה ונשים חיות 24 שנה לאחר פרישתן. מצד שני, יש עלייה בשיעורי תעסוקת נשים, מגמה שחלה גם בקרב נשים בנות 55 עד 59 ואנחנו צופים שעוד תמשיך לעלות. בקרב בנות 60 עד 64 ב- 2004 שיעור התעסוקה עמד על 26.2%, ב-2009 על 41.8% וב-2015: 51.6%. אישה שדוחה את גיל הפרישה שלה, תהנה מגידול של 8% עד 10% על כל שנה שהיא דוחה את מועד הפרישה. יש לנו כלים להתמודדות עם בעיות של מי שאינה עובדת או שמשתכרת שכר נמוך: הכפלת מס הכנסה שלילי לבנות 62+, הגדלת הזכאות לקבלת דמי אבטלה לנשים בנות 60+ ל-10 חודשים, הקצאת 300 מיליון שקל בתכניות ארוכות טווח להכשרות מקצועיות לנשים מבוגרות, 100 מיליון שקל בתכנית ארוכת טווח לתעסוקת אנשים מבוגרים ועוד".

חברות הכנסת בוועדה, אף שלא הביעו התנגדות עקרונית לצורך להעלות את גיל הפרישה, העלו בעיות שדוחפות אותן להתנגד.

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני :("יש פתרונות כך שכולם ייצאו מורווחים. אך יש לתת את הדעת, מה עם אלה שבכלל אין להן פנסיה או שלא עובדות. הנשים המוחלשות שלא מקבלות מענה. רוצה לדבר על ודאות. מדהים ששר האוצר לא מייחס חשיבות שהמשק ונשים צריכות לדעת אם תפרושנה בגיל 62, האם תקבלנה שכר, קצבה, כי לא ניתן לפרוש ואז להמתין שלושה חודשים ויותר עד לקבלת הקצבה. אנשים צריכים לתכנן את צעדיהם". מיכאלי קראה לקדם במסגרת ועדת הכספים את הצעת החוק שלה, שנועדה לאחד בין לוחות הביטוח הלאומי לבין חוק גיל הפרישה.

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "אני מסתייגת מהתנהלות האוצר בעניין הזה. הגידול בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה קורה ממילא, כי הבריאות משתפרת ותוחלת החיים עולה. אך עלינו לייצג נשים שאין להן לוביסטים ולא יכולות לתדרך כתבים ואין להן נגישות לוועדה הזו ואין להן כסף להגיע לכאן. האוצר מסרב להכיר בקיום של המושג 'מקצוע שוחק', התנגדות אידיאולוגית. נשים שעובדות בתעשיית המזון, בניקיון וכדומה. זו התעקשות עקרונית. נשים רבות מאוד מגיעות לגיל 62 כשהן לא עובדות ואז ייגזרו עליהן עוד שנתיים בלי קצבה, בלי משכורת ובלי פנסיה. אז אומרים, יחתמו 10 חודשי אבטלה אם צברו 18 חודשי עבודה, אך מה אם אלו שלא עובדות מגיל 55 ? יש כאן בני אדם, לא רק טבלאות אקסל. הפתרון בהישג יד, מדובר במעט נשים וניתן להגיע לפתרון".

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): אין לנו אג'נדה נגד העלאת גיל הפרישה, אלא שתהיה מתונה ומדורגת ותיקח בחשבון שתי קבוצות נשים. כל אישה יכולה להמשיך לעבוד עד גיל 67. אך יש נשים מובטלות מגיל 50-55 ונשים במקצועות שוחקים שאין מוכנות באוצר להכרה במושג הזה. הן תצטרכנה לחתום אבטלה, אין פתרונות לקלוט אותן בשוק העבודה, וההעלאה ל-64 דנה אותן לעוד שנתיים של עוני ומחסור. צריך להיות שוויון בין נשים וגברים אך מקדמים מהלך של שוויון במקום שאין שוויון, כי מלכתחילה אין שוויון בשכר ובתנאים. בקבוצת הגיל 60-64 רק 27% עובדות. יש לנו עניין להגיע להידברות".

ח"כ רחל עזריה (כולנו) :"יש קבוצות ספציפיות שצריך לתת להן מענה. מעבר לכך יש צורך לתת את הדעת לגבי הדור הצעיר יותר. כל הזמן מעלים את גיל הפרישה ומתייחסים לאוכלוסייה שתיפגע באופן מידי, אך יש קבוצה שמעמדה משתנה, כל העובדים הצעירים יותר. פעם ראשונה שאנשים יצטרכו לעבוד 50 שנה. כדי לשרוד 50 שנה בשוק העבודה נדרשת הסבה ולהחליף המקצוע בגילאי 40-50 וזה בכלל לא על שולחן הדיונים".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "גיל הפרישה צריך לעלות ולהיות שווה, אך השאלה איך לעשות ואיך לא דורסים בדרך את הנשים הכי חלשות בחברה. צריך לתמרץ מעסיקים להעסיק אנשים מבוגרים, שימו כסף על תעסוקת נשים מבוגרות. אישה שבגיל 55 שלא יכולה לעשות מה שעשתה קודם, מה תעשה? מי שסגרו לה את המתפרה לא תעבור להיי-טק. תביאו את גלגלי העזר ותראו שההתנגדויות ייחלשו".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "העלאת גיל פרישה לנשים צריכה להיעשות, אבל יש להבין שיש פערים בשכר, בהשכלה, פערים שהם מבניים בחברה בישראל. כוח העבודה של נשים בישראל גבוה בהשוואה לעולם. שוק העבודה משתנה ולא נותנים את הדעת לכך".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "שמח שהדברים נעשים בהסכמה. מעולם לא הוצג כאן כמה יש בכל קבוצה, כמה עובדות יש בגיל 60+ וכמה נשים במקצועות שוחקים, כמה חוסכות לפנסיה, לכמה אין בכלל פנסיה וזה הבסיס לדיון".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו :("ככל שההשכלה יותר נמוכה, המקצועות יותר שוחקים ולכן בגיל 55 פחות ופחות נשים כאלה עובדות והן מסתכלות על גיל 62 ומחכות ליום הזה ואנחנו מרחיקים מהן את הבאר. לא ניתן לקבוע דין אחד לכולן. אנחנו גוזרים עליהן שאם לא יעבדו, ירעבו, כי איש לא מחייב מעסיקים להמשיך להעסיק אותן. נדרש מנגנון דיפרנציאלי, לא גזירה שווה לשופטת בבג"ץ ולמנקה בקניון".

נשיא לשכת העצמאים (לה"ב) רועי כהן: "שוב ושוב האוצר מביא את ההמלצות האלה וזה עושה צחוק מהוועדה. יש סקטור של 560 אלף איש עצמאיים. מציעים פתרונות לא רלוונטיים לנשים עצמאיות, שדורשות גם פתרונות עבורן. אישה עצמאית שמגיעה לגיל 62 ומבקשת קצבת זקנה אחרי 40 שנה שעבדה ושילמה, אומרים לה – אם את ממשיכה לעבוד את לא מקבלת את קצבת הזקנה שלך, ואפילו את זה לא רוצים לתקן".

גפני הורה ליועצת המשפטית לוועדה לבחון את הצעת החוק של ח"כ מיכאלי ולבחון ניסוח הצעת חוק לאיחוד החוקים. הוא  הודיע שכל החלטה בעניין במהלך החודשים הקרובים תתקבל בהסכמה רחבה.

 

Be the first to comment

Leave a Reply