חקיקה חדשה מעגנת את זכותן של נשים להיעדר מעבודתן לשעה ביום בשל מילואים של בן הזוג

החוק נועד להתמודד עם הנטל המוטל על נשים שבני זוגן משרתים במילואים, לטפל במשפחה ובילדים, ולדאוג להגעתם למסגרות חינוכיות וחזרתם, וזאת במקביל לעבודתן. הוראותיו יחולו בעניין זה גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים. ההיעדרות המותרת היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה ואין לנכות את ההיעדרות משכר העבודה

אילוסטרציה צילום: ויקיפדיה
אילוסטרציה צילום: ויקיפדיה

מאת עו"ד אילן וינדר, עו"ד מיכל זוהר נישטיין ועו"ד יעל גלוזמן

תיקון חדש לחוק עבודת נשים קובע כי מעתה עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, למשך שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, הוא נועד להתמודד עם הנטל המוטל על נשים שבני זוגן משרתים במילואים, לטפל במשפחה ובילדים, ולדאוג להגעתם למסגרות חינוכיות וחזרתם, וזאת במקביל לעבודתן. החוק מציין כי הוראותיו יחולו בעניין זה גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים. עוד צוין כי ההיעדרות המותרת לפי התיקון היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואין לנכות את ההיעדרות האמורה משכר העבודה.
הזכאות לשעת ההיעדרות בתקופת המילואים של בן הזוג תקום כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים:
1. תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים.
2. לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה.
3. העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה.
4. העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה.
לפי תיקון החוק החדש, העובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה בגין ימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות. הייתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה בגין שירות המילואים של בן הזוג ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת. כמו כן, במקרים מתאימים רשאי ראש רשות ביטחון להחריג עובדים מן ההוראה בשל צורך מבצעי חיוני, לפי התנאים המצויים בחוק.

הפניות: חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58) התשע"ז–2017.

_______________________________________

הכותבים הם עורכי דין ממשרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר והמאמר הופיע בידיעון המשרד הנערך על ידי עו"ד ד"ר שרון ידין

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply