יורשים נגד בנק לאומי: לטענתם ניצלו את מצבו הרפואי של המנוח כדי לגרום לו לוותר על פיצויים

משה שטיינפלד עבד במשך 40 שנה בבנק לאומי. לטענת יורשיו, הבנק החתים את המנוח מספר ימים לפני פטירתו בעודו במצב רפואי קשה, על הסכם פרישה ובמסגרתו "בחר" בהסדר של "פנסיה מלאה". בכך ויתר למעשה על הפיצויים שמגיעים לו וליורשיו

המנוח הוחתם על ערש דווי. צילום אילוסטרציה
המנוח הוחתם על ערש דווי. צילום אילוסטרציה

יורשיו החוקיים של עובד בנק לאומי במשך למעלה מ-40 שנה, טוענים כי הבנק החתים את המנוח בעודו במצב רפואי קשה במוסד שיקומי ותוך ניצול מצוקתו ומצבו הרפואי ו/או הנפשי, על הסדר פרישה אשר לא עלה בקנה אחד עם טובתו לאור מצבו הרפואי, גרע מזכויותיו, והיטיב עם הבנק באופן משמעותי.

בתביעה על סך 2.44 מיליון שקלים שהוגשה על ידי היורשים של המנוח משה שטיינפלד לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נאמר כי המנוח שהיה אדם ערירי אשר לא נישא מעולם ולא נולדו לו ילדים, החל לעבוד בבנק בחודש אוגוסט 1969 והועסק כסדרן במחלקת היסעים.

לטענת התובעים- יוני אבידור (בן אחותו של המנוח), גילי גפני, וליאת סטולרסקי המנוח היה מתוכנן לפרוש לגימלאות בחודש אפריל 2014 מועד הגיעו לגיל 67, ואולם בסמוך למועד פרישתו בתחילת חודש אפריל, המנוח אשר סבל מבעיות בריאותיות קשות עוד קודם לכן, אושפז עקב הידרדרות חמורה במצבו הבריאותי, וכעבור כחודש וחצי לאחר אשפוזו הלך לעולמו.

התובעים מאשימים את בנק לאומי בהתנהלות מקוממת וחסרת תום לב בכך שלטענתם הבנק מצא לנכון להחתים את המנוח מספר ימים לפני פטירתו בעודו במצב רפואי קשה במוסד שיקומי בתקופת מחלה, על הסכם פרישה עב כרס אשר אליו נלוו נספחים רבים, ובמסגרתו "בחר" המנוח בהסדר של "פנסיה מלאה".

בעשותו כן נטען בתביעה ניצל בנק לאומי את מצוקתו ומצבו הרפואי ו/או הנפשי של המנוח, תוך שהחתים אותו על הסדר פרישה אשר לא עלה בקנה אחד עם טובתו לאור מצבו הרפואי, גרע מזכויותיו והיטיב עם הבנק באופן משמעותי. למעשה נאמר בתביעה כי בהחתמתו את המנוח על הסדר הפרישה מספר ימים לפני פטירתו, ויתר המנוח על כל כספי הפיצויים שלהם הוא או יורשיו היו זכאים, לו היה בוחר המנוח בפרישה במסגרת "הסדר פיצויים".

לטענת התובעים באמצעות עוה"ד מעיין וייס לוי וירון סייגר הסדר הפרישה עליו חתם המנוח על מיטת חוליו ובעודו שרוי במצב בריאותי קשה, לא הותיר לו או ליורשיו מאומה, שכן המנוח שנפטר מספר ימים לאחר חתימתו על הסכם פרישה, לא זכה לקבל קצבה ולו לחודש אחד.

לדברי התובעים העובדה שפתאום אצה לבנק הדרך להחתים את המנוח על הסדר הפרישה האמור בעודו שוהה במוסד רפואי לאחר אשפוז ממושך, מספר צינתורים וניתוח מעקפים, מעידה כשלעצמה על חוסר תום לב מצד הבנק ועשייתו לביתו ולתועלתו, תוך ביצוע עוול של ממש כלפי המנוח והפרת חובת האמון וההגינות כלפיו.

התובעים מציינים כי לאחר שפניותיהם וניסיונותיהם לקבל את המגיע להם דהיינו כלל התשלומים להם היה זכאי המנוח לו היה בוחר בתכנית פיצויים ותגמולים בהבנה ובהסכמה לא צלחו, לא נותרה להם ברירה זולת הגשת תביעה זו להבטחת זכויותיהם באמצעות צו שיפוטי, ולמיצוי הדין עם בנק לאומי בגין התנהלותו הפגומה והנזקים שגרם.

תגובת בנק לאומי: "הואיל והנושא מצוי בבירור בבית המשפט אנו מנועים מלהתייחס לנושא ונגיב כמקובל בין כותלי בית המשפט".

Be the first to comment

Leave a Reply