ייצוגית נגד "יצוא חברה להשקעות": בקשה להצהיר כי ענייני החברה מתנהלים לכאורה באופן המקפח את בעלי המניות מקרב הציבור

לשם הסרת הקיפוח, שמתבטא לדברי התביעה בהחזקת מנגנון יקר ומנופח שלא לצורך, מתבקש בית המשפט להורות לחברה לבצע חלוקה של מניות בנק ירושלים כדיבידנד בעין לבעלי מניותיה או לחלופין, אפשרות לרכוש את מניות החברה על פי שוויין ההוגן

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד יצוא חברה להשקעות מתל אביב הנסחרת בבורסה לניירת ערך בתל אביב. המבקש, יוסף שם טוב, משקיע בשוק ההון ומחזיק במניות החברה, מציין כי החברה הייתה פעם חברת השקעות אחזקת ציבורית מפוארת שהיו לה עסקים בתחום הבנקאות, התעשייה, הנדל"ן והמכשירים הפיננסיים. אולם בשנים האחרונות החברה לא ביצעה ואינה מבצעת שום פעילות עסקית פרט להחזקה פאסיבית של 86% ממניות בנק ירושלים.

בבקשה נאמר, כי לצורך החזקה זו במניות בנק ירושלים מעסיקה החברה 16 עובדים ונושאי משרה, משרדים מהודרים במגדל שלום בתל אביב, רכב עם נהג, צוות אדמיניסטרציה נרחב ועוד, ובסך הכול מוציאה החברה מדי שנה בסעיף "הנהלה וכלליות" סכום עתק שנתי של יותר מ-7 מיליון שקל.

המבקש סבור, כי התשובה לשאלה לשם מה יש צורך במנגנון יקר מנופח ומוגזם זה בחברה שאינה עושה דבר פרט להחזקה פאסיבית במניות בנק ירושלים ובמספר ניירות ערך נוספים בהיקף זניח, טמונה במשפחת שובל, בעלת השליטה בחברה.

סניף של בנק ירושלים, צילום: נעמן פרנקל
סניף של בנק ירושלים

לטענתו, מנגנון מנופח ויקר זה נועד רובו ככולו להעברת משאבי החברה המתקבלים בדמות דיבידנדים המשולמים מבנק ירושלים מקופת החברה לכיסם של בעלי השליטה, יו"ר הדירקטוריון זלמן שובל הנהנה מרכב ונהג, אשתו הרשומה כבעלת השליטה ובנם המשמש כמנכ"ל החברה, וזאת באצטלה של משכורות, משרדים, דמי אחזקת רכבים ועוד, שמסתכמים במיליוני שקלים בשנה.

בבקשה נאמר, כי מי שלא הוזמן להשתתף בחגיגת הבזבוזים הזאת הם בעלי המניות של החברה מקרב הציבור, הנאלצים להביט בעיניים כלות במשפחת שובל ובמקורביה המקבלים במשכורות נדיבות ותנאים מפליגים, בעוד הם עצמם מחזיקים בנייר ערך דל סחירות שאינו משקף את שוויה האמתי של החברה.

ואם בכך לא די, טוען המבקש, בדיקה שערך העלתה כי משרדי החברה הינם כתובת המשמשת חברות פרטיות של בני משפחת שובל ומקורביהם, ובנסיבות אלה מתעורר החשד כי חברות אלו עושות שימוש במשאבי החברה לצרכיהן הפרטיים.

לדברי המבקש, באמצעות עוה"ד יעקב סבו, אוהד רוזן וחגי קלעי, בקשתו לאישור התביעה נועדה לרפא ולתקן מצב אנומלי ומקפח זה, שבו חברה ציבורית שאין לה שום פעילות עסקית בשנים האחרונות והיא אף מודה בדוחותיה כי אינה צופה כי תהיה לה פעילות כזו, מעסיקה מצד אחר מנגנון מנופח העולה לה מיליוני שקלים בשנה, שבחלקם הארי מתגלגל לכיסי בעלת השליטה ומקורביהם.

בית המשפט מתבקש להצהיר כי ענייני החברה מתנהלים ולו לכאורה באופן המקפח את זכויותיהם של בעלי מניותיה מקרב הציבור, וכי לשם הסרת הקיפוח להורות לחברה לבצע אחת משתיים: חלוקת מניות בנק ירושלים כדיבידנד בעין לבעלי מניותיה, ולחלופין, לרכוש מהם את מניותיהם בחברה על פי שוויין ההוגן ולא על פי הדיסקאונט בו הן נסחרות בפועל, כפי שיישום על ידי מומחה מטעם בית המשפט.

בנוסף מתבקש בית המשפט למנות רואה חשבון חקירתי או מנהל מיוחד מטעם בית המשפט שיבדוק בספרי החברה את העברות הכספים וחוזי ההתקשרות ויגיש דוח בדבר הכספים שזלגו מהחברה.

תגובת יצוא חברה להשקעות: "על פניו, הטענות המפורטות בבקשה לאישור התובענה הייצוגית חסרות בסיס והחברה דוחה אותן מכל וכל".

Be the first to comment

Leave a Reply