ייצוגית נגד עמיתים: מחשבת בחסר את הגמלה בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון

נטען כי הקרנות הוותיקות החלו להעביר את חלקן בגמלאות העובדים שפרשו מהמדינה לאחר אוקטובר 2003 תחת הסכם רציפות הזכויות באופן חסר. הגמלה הועברה לפי שכר קובע, שחושב בהתאם לשיטת ממוצעי השכר, ולא בהתאם לשכר הקובע במועד הפרישה של הגמלאי

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות, בטענה להתכחשותה לחובתה ליישם את ההלכה המחייבת (הלכת קוריצקי) שנפסקה בבית המשפט העליון וכפועל יוצא לחשב מחדש את גמלתם של גמלאי הרשות המקומית ועובדיה כמתחייב מההלכה האמורה.

בבקשה מצוין, כי הלכת קוריצקי הינה הלכה עקרונית שדנה בניסיונן של הקרנות הוותיקות, בעקבות הרפורמה בשנת 2003, לשנות באופן חד צדדי את היקף התחייבויותיהן כלפי עמיתים אשר עברו מקרן פנסיה ותיקה לפנסיה תקציבית תחת הסדר הקרוי "הסכם רציפות זכויות".

בבקשה נטען, כי הקרנות הוותיקות החלו להעביר את חלקן בגמלאות העובדים שפרשו מהמדינה לאחר חודש אוקטובר 2003 תחת הסכם רציפות הזכויות באופן חסר. גמלה זו הועברה לפי שכר קובע, שחושב בהתאם לשיטת ממוצעי השכר שעבורו הפריש הגמלאי שכר בתקופת עבודתו שבוטחה בקרן הפנסיה, ולא בהתאם לשכר הקובע במועד פרישתו של הגמלאי, כפי שקבע הסכם הרציפות משנת 1973 ואשר חתומים עליו ממשלת ישראל, וקרנות הפנסיה הוותיקות שהיו בשליטתה.

בבקשה נאמר, כי בית המשפט העליון קבע בהלכת קוריצקי, כי המדובר במהלך פסול ובלתי חוקי. נקבע כי בהתאם להלכה זו, שהינה אחת ההלכות החשובות שניתנו בשנים האחרונות במשפט הגמלאות, לא בוטל הסעיף בהסכם הרציפות, שקבע כי  בעת פרישה מהמדינה של עובד החתום על הסכם הרציפות יהיה שכרו במועד הפרישה השכר הקובע בעקבות כניסתו לתוקף בסוף חודש אוקטובר 2003 של התקנון האחיד שהותקן בקרנות הפנסיה הוותיקות. עוד נקבע, כי על הקרנות הוותיקות לבצע חישוב מחדש של השכר הקובע לצורך העברת חלקן בגמלה בגין התקופה שבה בוטח הגמלאי אצלן.

בבקשה נאמר, כי המדובר בשכר קובע גבוה משמעותית מזה שעל פיו העבירו/מעבירות הקרנות המאוגדות בעמיתים את תשלומי הפנסיה החל מה-30 באוקטובר 2003, שאותם הן מחשבות בהתאם לשכר הקובע המחושב לפי תקנונן בלבד. לטענת המבקשים, על הקרנות הוותיקות לבצע חישוב מחדש של הגמלה ובמסגרתו להעלות באופן משמעותי את שיעור הגמלה המועברת על ידן כיום.

לדברי המבקש, יהושע לדור , מבוטח בקרן מבטחים הוותיקה, גמלאי של עיריית תל אביב, למרות הוראות הסכם הרציפות שקבע במפורש את זכאותו לגמלה בהתאם לשכר האחרון בעירייה וזאת גם ביחס לתקופה שקדמה לכך, עת הועסק בתעשייה האווירית, מבטחים החלה לשלם לו פנסיה עבור התקופה שקדמה לתקופת עבודתו בעירייה בהתאם לשכרו הקובע האחרון אצל מעסיקו הקודם, הנמוך מהותית משכרו האחרון בעירייה. לטענתו, התנהלות עמיתים עומדת בניגוד חזיתי להסכם הרציפות ולבג"ץ קוריצקי, ולמעשה מרוקנת את הסכם הרציפות מתוכנו.

לטענת המבקש, באמצעות עוה"ד תומר הדס, ירון סייגר ודביר גליזר אין ולא צריך להיות כל הבדל בין עובדי מדינה לבין עובדי רשויות מקומיות עמיתי קרנות אחרים, הפורשים מגוף בו נהוגה פנסיה תקציבית תחת הסכם רציפות, ועצם ניסיונה של עמיתים ליצור אבחנה באופן מלאכתי בהקשר הנדון באופן המקפח את אותם עובדים שהסכם הרציפות חל בעניינם, הוא צורם ומקומם.

לדברי המבקש אין כל הצדקה להפלות לרעה את עובדי הרשויות המקומיות, שהסכם הרציפות חל בעניינם אל מול עובדי המדינה, וכי הפלייה מקוממת ומקפחת זו עומדת בסתירה להלכת קוריצקי ואין להתירה. המבקש מציין כי הפסיקה בעניין קוריצקי ניתנה בעניין תוקפו של הסכם הרציפות שבין מדינת ישראל וקרנות הפנסיה הוותיקות, אולם היא משליכה במובהק על הסכמי רציפות דומים שלא לומר זהים שנחתמו בין קרנות הפנסיה הוותיקות וההסתדרות לבין גופים נוספים, במסגרתם הייתה נהוגה פנסיה תקציבית, לרבות הרשויות המקומיות.

בית המשפט מתבקש להצהיר כי על עמיתים ליישם על גמלאי השלטון המקומי ועובדיו, אשר חל עליהם הסכם הרציפות את הלכת קוריצקי, ובהתאמה להצהיר כי עליה לחשב את זכאותם בהתאם לשיטת החישוב שנקבעה בבג"ץ לפי השכר הקובע האחרון בעת פרישתם מהמעסיק האחרון/הגוף התקציבי, וכן להצהיר כי זכאותם לחישוב האמור הינה ביחס לכל תקופת עבודתם רטרואקטיבית למועד פרישתם מכאן ואילך, ולהשיב להם את ההפרשים להם הם זכאים.

במאמר מוסגר נכתב, כי למיטב הידיעה המדינה והקרנות טרם יישמו בפועל את הלכת קוריצקי על פורשים משירות המדינה (לפחות על רובם הגדול), כאשר לשיטת המדינה והקרנות הוותיקות הן עדיין עוסקות באיסוף הנתונים וחישוב מחדש של הגמלאות.

תגובת עמיתים: "התביעה התקבלה במשרדינו ב-21 במאי 2017. אנו נבחן את הטענות המפורטות בכתב התביעה ונגיש את תגובתנו לבית הדין, כמקובל".

Be the first to comment

Leave a Reply