נדחתה תביעה כנגד עובד שלקח מסמכים ממעסיקתו לשם ניהול הליך נגדה

על פי בית המשפט, בנסיבות המקרה, גם אם העובד הוציא מהחברה חומר העולה כדי סוד מסחרי, אין זהו המקרה המצדיק חיוב של העובד לשעבר בפיצוי המעסיק. בית המשפט הוסיף כי היעתרות לתביעת החברה תרתיע עובדים, הלהשיג ראיות הדרושות לצורך הוכחת תביעות לגיטימיות, המוגשות לאחר סיום יחסי עובד מעסיק

איסוף חומר סודי: בית המשפט קבע כי העובד הוציא מהחברה חומר המוגדר "סוד מסחרי", אינו מחייב פיצוי של העובד לחברה
איסוף חומר סודי: בית המשפט קבע כי העובד הוציא מהחברה חומר המוגדר "סוד מסחרי", אינו מחייב פיצוי של העובד לחברה

 

עו"ד ג'ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, נדונה תביעתה של חברת מחשבים אי.די.פי בע"מ כנגד יעקב כהן. פסק הדין ניתן בתאריך ה-16 לאוגוסט 2018, בהיעדר הצדדים, על ידי השופטת דגית ויסמן, נציגת ציבור עובדים דליה כהן ונציג ציבור מעסיקים אבי איילון. שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין.

התובעת היא חברת תוכנה העוסקת בתחום אבטחת מידע. החברה העסיקה את הנתבע במשך כשנתיים, מחודש אוגוסט 2010 ועד ליום לאמצע חודש דצמבר 2012. לאחר סיום עבודתו, העובד הגיש כנגד החברה תביעה לתשלום עמלות שלטענתו הגיעו לו עקב סיום. במסגרת ההליך המקביל, בית הדין נעתר לבקשה להטלת חיסיון על ההליך, לאור המסמכים שצורפו לתצהיר העובד. המסמכים שצורפו הינם כרטסת הנהלת חשבונות של החברה ומסמכים נוספים שהיו בידי הנתבע הנוגעים לעסקאות מכירה שביצע. בסופו של יום, תביעת הנתבע לעמלות נדחתה.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת

התובעת טוענת כי במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, הוציא הנתבע מידיה שלא כדין כרטסת הנהלת חשבונות מלאה. בנוסף, העובד צירף שלא כדין גם חוזים ומסמכים נוספים להליך המקביל. על פי התובעת, מדובר במסמכים העולים כדי סוד מסחרי של החברה, והנתבע נטל ללא הרשאה ובניגוד להוראות חוק עוולות מסחריות והוראות חוזה העבודה עליו חתם הנתבע. התובעת הוסיפה כי לאחר שנודע לה שהנתבע עשה שימוש במסמכים שלא כדין, היא נאלצה להוציא כ-200 אלף שקל בגין העלאת רמת אבטחת המידע בחברה.

על פי הנתבע, מדובר ב"תביעת השתקה" שבאה לעולם בעקבות התביעה שהגיש כנגד החברה. הנתבע הוסיף שחלק גדול מהמסמכים היו בידיו במסגרת עבודתו וכי לא הייתה לו כל כוונה לעשות שימוש במסמכים כנגד החברה, למעט לצורך ההליך המשפטי. בנוסף, המסמכים הועברו רק לבא כוחו מיד לאחר סיום עבודתו.

על פי בית הדין, השאלה העומדת להכרעה היא האם התובעת זכאית לפיצויים מהנתבע, עובד לשעבר שלה, בגין גזל סוד מסחרי והפרת חוזה עבודה, בשים לב לכך שהעובד הוציא במהלך עבודתו כרטסת הנהלת חשבונות וחוזים עם לקוחות, לצורך ניהול הליך משפטי כנגדה.

ראשית, בית המשפט התייחס לטענות התובעת לפיהן כרטסת הנהלת החשבונות של כלל לקוחותיה שלקח ממנה התובעת מהווה מידע סודי לאפיון לקוחות ותמחור עסקאות בין החברה לצדדים שלישיים וכן ניתן לגזור מנתונים אלה את שיטות השיווק של החברה העולות כדי סוד מסחרי. עוד נטען שלתובע לא הייתה הרשאה לעיון במסמכים אלו. לאחר מכן, בית המשפט התייחס לעדותו של הנתבע אשר במסגרתה הודה כי החומר שצורף לתצהירו בהליך המקביל מהווה סוד מסחרי. בנוסף, קבע בית המשפט כי עלה מעדותו של הנתבע שהוא הדפיס את החומר בעצמו וכי הנתבע דווקא עשה שימוש בהרשאה שהייתה בידו לשם הדפסת החומרים. על פי בית המשפט, עדותו של הנתבע בעניין השימוש המצומצם שעשה בחומר שהוצא מהחברה הייתה "עקבית, בהירה וברורה". על פי עדות הנתבע, החומר היה נחוץ לו כדי להוכיח את תביעתו בהליך המקביל והוא לא עשה בו כל שימוש אחר כך שלא נגרם נזק לחברה.

בית המשפט קבע כי דעתו אינה נוחה ממעשיו של העובד אשר הדפיס כרטסת הנהלת חשבונות מלאה של מעסיקתו כשבעצם לא הייתה נחוצה במלואה להוכחת תביעתו. בנוסף, נקבע שגם אם הייתה לעובד הרשאה לקבלת החומר, ברי שהרשאה זו ניתנה לו לשם ביצוע עבודתו. בית המשפט קבע כי נסיבות הדפסת כרטסת הנהלת החשבונות – בתקופת ההודעה המוקדמת, בשעות הערב, לאחר שעות הפעילות הרגילות בחברה, מחזקות את המסקנה כי העובד ביקש להעלים מעיני החברה את פעולותיו והיה מודע למשמעות הדברים.

עם זאת, בית המשפט לא שוכנע כי הנתבע פעל כדי לפגוע בחברה. נקבע שהעובד לא העביר את החומרים לצדדים שלישיים ואף דאג להעבירו לידיו הנאמנות של בא כוחו, כך שהחומר כלל לא נותר בידיו. על פי עדותו של הנתבע שהייתה "עקבית, כנה ומהימנה", הוצאת החומר נועדה לצורך ניהול התביעה כנגד החברה ולצורך הוכחת טענות הנתבע בעניין זכאותו לעמלות. על פי בית המשפט, בנסיבות המקרה, גם אם העובד הוציא מהחברה חומר העולה כדי "סוד מסחרי", אין זהו המקרה המצדיק חיוב של העובד לשעבר בפיצוי המעסיק.

בית המשפט הוסיף כי היעתרות לתביעת החברה תרתיע עובדים, המבקשים לקבל יומם בבית הדין, מלהשיג ראיות הדרושות לצורך הוכחת תביעות לגיטימיות, המוגשות לאחר סיום יחסי עובד מעסיק. עוד קבע בית המשפט כי ריחוק הזמן שבין ביצוע המעשים של הנתבע, המועד בו נודע עליהם לחברה והמועד המאוחר בו הוגשה התביעה, מהווים שיקול לדחות את התביעה לפיצויים מהעובד. בית המשפט דחה את טענת החברה לפיה נגרם נזק למוניטין שלה מאחר שהיא חברת אבטחה אשר היא עצמה הייתה קורבן לאירוע של פרצה בתחום אבטחת המידע. זאת משום שהוכח שהעובד לא העביר את החומרים לצדדים שלישיים ולא עשה שימוש בתכנים ובמסמכים שהחזיק כנגד החברה.

לבסוף נקבע שהנתבע התחייב שלא לעשות כל שימוש בחומר המגיע לידיו במסגרת עבודתו שלא לצורך עבודתו ולמעשה הפר את התחייבותו. מעבר להפרת ההתחייבות החוזית, מדובר גם בגזל של סוד מסחרי. עם זאת, בית המשפט לא מצא שבנסיבות המקרה יש הצדקה לפסיקת פיצויים. לסיכום, התביעה נדחתה ללא צו הוצאות.

Be the first to comment

Leave a Reply