נקלטת לעבודה על ידי אדם ללא סמכות – האם אתה זכאי לשכר? / מאת עו"ד ג'ון גבע

התובע עתר, בין השאר, לתשלום פיצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורים. הנתבעת טענה מנגד, כי בינה לבין התובע לא שררו יחסי עבודה, הואיל והעובדת שקיבלה אותו לעבודה לא הייתה מוסמכת לקבלו

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעתו של זאב פלדמן ("התובע"), שיוצג על יד עו"ד פרייליך, נגד הליכודתנועה לאומית ליברלית ("הנתבעת"), שיוצגה על ידי עו"ד ברנזון. פסק הדין ניתן בפברואר 2017, בהעדר הצדדים, מפי השופטת נטע רות.

התובע נקלט לעבודה בנתבעת לצורך ביצוע עבודות כלליות כעוזר לוגיסטי ואחראי תחזוקה. קליטתו של התובע נעשתה על ידי עובדת בכירה ("העובדת") בנתבעת וזו סיכמה איתו את תנאי העסקתו. העובדת אף הגדירה את תפקידו של התובע ואת המטלות שהיה עליו לבצע. התובע עבד תחת פיקוחה של אותה עובדת, ששימשה כממונה הישירה על העסקתו.
[hide for="!logged"]
החל ממועד קבלתו של התובע לעבודה בנתבעת ובמשך כשבעה חודשים רצופים שילמה לו הנתבעת שכר עבודה והפיקה עבורו תלושי שכר בהתאם. לאחר תקופה זו וללא כל התראה מוקדמת, הפסיקה הנתבעת לשלם לתובע שכר. עקב כך פנה התובע למספר גורמים בנתבעת ובתגובה הובטח לו, כי השכר ישולם לו בהקדם. בנוסף, העובדת ביקשה מהתובע להמתין בסבלנות ואף הנפיקה עבורו מכתב המפרט, כי הוא מועסק בנתבעת.

שמונה חודשים לאחר שהופסקו התשלומים לתובע הוא הוזמן לשיחה עם גורם בכיר בנתבעת, שמסר לו, כי הוא אינו עובד של הנתבעת. לאחר מכן פנה התובע לעובדת והודיע לה, כי אין בכוונתו להמשיך ולהופיע לעבודה כל עוד לא משולם לו שכר. העובדת הפצירה בו להמשיך בעבודה ומסרה לו, כי נושא השכר יטופל בהקדם.

התובע זומן לשיחה נוספת אצל אותו גורם בכיר והפעם נמסר לו, כי העובדת לא הייתה מוסמכת לקלוט אותו לעבודה. התובע השיב, כי אינו מודע לחלוקת הסמכויות בנתבעת ועמד על דרישתו לקבל שכר עבור החודשים שעבד. דרישות התובע לא נענו ולכן הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. התובע עתר, בין השאר, לתשלום פיצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורים.

הנתבעת טענה מנגד, כי בינה לבין התובע לא שררו יחסי עבודה, הואיל והעובדת שקיבלה אותו לעבודה לא הייתה מוסמכת לקבלו. נטען, כי הסכומים ששולמו לתובע, שולמו לו לפנים משורת הדין ואין ללמוד מהם על קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים. עוד נטען, כי התובע ידע שהוא נקלט לעבודה בחוסר סמכות ואין בכוונת הנתבעת לשלם לו שכר לאחר שנודע לו על כך. לפיכך, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת.

האם התובע זכאי לשכר עבודה בגין עבודתו בנתבעת? האם קליטתו לעובדה בחוסר סמכות פוגעת בזכויותיו?

בית הדין בחן את עדויות הצדדים וציין, כי מקובלת עליו גרסת התובע לפיה עד לפגישה הראשונה עם הגורם הבכיר, לא נאמר לו, כי הנתבעת לא רואה בו כמועסק אצלה ולפיכך הוא לא זכאי לשכר. בית הדין העדיף את גרסת התובע ממספר נימוקים. ראשית, גרסת התובע הייתה אמינה, ללא סתירות מהותיות. בנוסף, הנתבעת לא הציגה מסמכים לתמיכה בטענותיה. התובע החזיק במסמכים מאת הנתבעת, שהנפיקה לו העובדת, לפיהם הוא מועסק בנתבעת.

בית הדין הוסיף, כי הנתבעת לא הוכיחה, שנפלו פגמים בקבלת התובע לעבודה. לפיכך נקבע, כי התובע עבד בפועל בכל התקופה שלגביה הייתה מחלוקת לעניין העסקתו ובהתאם להסכם העבודה שנחתם עימו, מתבקשת המסקנה, שהוא זכאי לשכר עבודה. התובע זכאי גם ליתר זכויות נלוות, לרבות תשלום פיצויי פיטורים, ותשלום עבור הודעה מוקדמת.

בית הדין ציין בבחינת למעלה מן הצורך, כי אף אם הייתה מתקבלת טענה הנתבעת, לפיה התובע התקבל לעבודה שלא על ידי גורם מוסמך, הרי שגם אז הייתה מתקבלת תביעתו לשכר עבודה ותשלומים נלווים. הואיל והנתבעת הציגה בפני התובע מצג שהוא מועסק אצלה ובכפוף לעקרונות תום הלב החלים גם במסגרת משפט העבודה – הרי שמסקנה זו מתבקשת.

משמעות ההסתמכות של התובע מצויה, בין השאר, בחוק החברות ("החוק"). לפי סעיף 56 לחוק, פעולה שנעשתה בלא הרשאה, או בחריגה ממנה, תהא תקפה בנסיבות בהן "הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על החקירה או על העדר ההרשאה". בית הדין ציין, כי הואיל ובמקרה דנן העובדת קלטה את התובע לעבודה והתחייבה בפניו לשלם את שכרו, ואף שולם לו שכר במשך כשבעה חודשים מלווה בתלושי שכר, אין זה סביר לחשוב, שהתובע אמור היה לדעת על חריגה מהרשאה כאמור.

בית הדין קיבל את מרבית רכיבי התביעה והורה לנתבעת לשלם לו, בין השאר, עבור שכר עבודה שלא שולם, פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
[/hide]
[hide for="logged"]


אתר משאבים חסום בחלקו למשתמשים רשומים בלבד.
ניתן להרשם לקבלת כניסה מיידית ומלאה לתכני האתר
[ultimatemember form_id=1276].[/hide]

Be the first to comment

Leave a Reply