סירבת לקבל את העובד לעבודה בשל השקפה פוליטית? תתכונן לשלם פיצויים / מאת עו"ד ג'ון גבע

לטענת התובע, הסיבה הבלעדית לדחיית מועמדותו להתקבל לעבודה נעוצה בעובדה שלמד באוניברסיטה באריאל. לטענתו, מדובר באפליה על רקע השקפת עולם וכן אפליה מחמת דעותיו. לטענת הנתבע, הוא לא ידע מהי השקפת עולמו של התובע ולכן לא התקיימה אפליה

עו"ד ג'ון גבע
עו"ד ג'ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדונה תביעתו של דוד ולדמן ("התובע"), שיוצג על ידי עו"ד יצחק אופק, נגד אקסשייק בע"מ ("החברה"), ונגד נסים פפו ("הנתבע"), שיוצגו יחדיו על ידי עו"ד רן פינגרר. פסק הדין ניתן בפברואר 2017, בהעדר הצדדים, מפי השופטת דלית גילה ומפי נציגי הציבור, אריה גור ויואל מוזס.

התובע שלח את קורות חייו לחברה, שהייתה בשלבי הקמתה, במטרה להתקבל לעבודה. בקובץ קורות החיים ציין התובע, כי רכש את השכלתו באוניברסיטת יהודה ושומרון (המרכז האקדמי בעיר אריאל). בהמשך לפנייתו קיבל התובע תגובה מהנתבע בהודעת דואר אלקטרוני, בזו הלשון: "תודה, הדבר אינו מתאים לנו. הסיבה העיקרית: אני לעולם לא אקח מישהו שלמד ב'אוניברסיטה' בשטחים המוחזקים, גם לו היה זה ביל גייטס…".

התובע טען, כי הנתבע כתב במפורש, שהסיבה הבלעדית לדחיית מועמדותו להתקבל לעבודה נעוצה בעובדה שהוא למד באוניברסיטה ב"שטחים הכבושים". בהשלמה לכך נטען, כי מדובר באפליה על רקע השקפת עולם וכן אפליה מחמת דעותיו של הנתבע, שהינן בוטות ואסורות. לפיכך טען התובע, כי הוא זכאי לפיצוי עקב כך שחל איסור אפליה במשפט העבודה.

מנגד טען הנתבע, כי הוא לא ידע מהי השקפת עולמו של התובע ולכן לא התקיימה אפליה על רקע של השקפה כאמור. עוד נטען, כי מועמדותו של התובע לא נפסלה רק בשל מקום לימודיו, אלא, המוסד הלימודי בו למד התובע מדורג במקום נמוך. שיקול כאמור הוא רלוונטי ואינו אסור. הנתבע הוסיף, כי החברה התכוונה לשווק את עצמה בחוץ לארץ, במדינות המחרימות את אוניברסיטת אריאל. ככל שיועסק בכיר בחברה שלמד באוניברסיטת אריאל יש בכך כדי להוות סיכון עסקי. הנתבע טען שיש לדחות את התביעה. יתירה מזאת נטען, כי בשל פרסומים של התובע במספר אתרי תקשורת על אודות המקרה, נגרמו נזקים כבדים לחברה ולנתבע. לפיכך, ככל שתתקבל התביעה הרי שיש לבצע קיזוז אל מול הנזקים שגרם התובע.

האם אי קבלת העובד לעבודה מחמת היותו בוגר אוניברסיטת אריאל עולה בקנה אחד עם משפט העבודה?

בית הדין ציין תחילה, כי התובע בעצם טען להפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ("החוק"). החוק קובע, בין השאר, כי מעסיק לא יפלה בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת השקפתם, בעת קבלה לעבודה. נדגיש, כי עילת תביעה זו נמחקה נגד הנתבע הואיל ובהתאם להוראות החוק, הפרה כאמור אינה חלה על אדם המעסיק פחות משישה עובדים. כמו כן, התביעה נגד החברה נמחקה, הואיל והיא טרם הוקמה במועד הרלוונטי לתביעה. בית הדין הדגיש, כי לא חל איסור על אדם לפעול לפי השקפת עולמו שלו. אולם זאת בכפוף לכך שמעשיו אינם נגועים באפליה אסורה. לכן נשאלת השאלה, האם בהודעת הדואר האלקטרוני של הנתבע יש אפליה אסורה, על רקע השקפת עולם, המנוגדת לעקרונות תום הלב החלים במשפט העבודה.

בית הדין ציין, כי ייתכן שהנתבע אכן סירב לקבל את התובע לעבודה, מן הטעם שהשכלתו נרכשה במוסד אקדמי שאינו ברמה גבוהה מספיק. בהודעת דואר האלקטרוני ששלח הנתבע לתובע, נכתבה המילה "אוניברסיטה" בין מרכאות, דבר שעלול להעיד על חוסר הערכה של הנתבע לאותו מוסד. עם זאת, בית הדין ציין, כי לו זה היה השיקול הבלעדי של הנתבע, היה עליו להתייחס למהות המוסד בהודעה שנשלחה לתובע ולא רק למיקומו של המוסד. נדמה, כי הנתבע "הדביק" ללימודים במוסד האקדמי באריאל תווית פוליטית, כזו המסמנת את התובע בנטייה פוליטית מסוימת, שבעקבה לא נשקלה מועמדותו של הנתבע לתפקיד. בהכתמה זו יש טעם של אפליה עקב השקפת עולם של אדם הלומד במוסד האקדמי באריאל.

בית הדין הדגיש, כי הזכרת "השטחים המוחזקים" בכפיפה אחת עם הסירוב לקבל אדם לעבודה שלמד במוסד אקדמי שם, צובעת את התשובה שנתן הנתבע לתובע בצבע של אפליה מחמת השקפת עולם. משכך חטא הנתבע באפליית התובע, שאסורה גם בשלב שלקראת כריתתו של חוזה עבודה.

בית הדין ציין, כי יש להביא בחשבון את העובדה, שלנתבע היו נקודות נוספות וענייניות עליהן חשב, בקשר למקום לימודיו של התובע. עוד צוין, כי הנתבע לא הביא כל ראיות לכך שנגרמו לו או לחברה נזקים כלשהם עקב פרסומים של התובע ולכן טענת הקיזוז נדחתה.

בית הדין חייב את הנתבע בתשלום פיצוי לתובע בסכום של 10,000 שקל.

עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply