סוער בטכניון: הדוברת טוענת לאפליה מגדרית ותובעת חצי מיליון שקל

לנוכח כישוריה הרבים ושביעות הרצון הגבוהה מתפקודה של הדוברת, התובעת לא מצאה שום הסבר אחר להתנהגות המפלה של הטכניון והשתכרותה הנמוכה בשני שלישים לעומת הדובר הקודם, למעט אפליה מחמת מינה

אילוסטרציה, צילום: Pixabay
אילוסטרציה, צילום: Pixabay

דוברת הטכניון דורון שחם מרקוס הגישה לבית הדין האזורי בחיפה תביעה בסך 504 אלף שקל כנגד הטכניון. לטענת מרקוס, לאחר מינויה לתפקיד בחודש ספטמבר 2016, היא ציפתה כי שכרה ותנאי העסקתה יותאמו לתפקידה ולשכר אותו קיבלו קודמיה בתפקיד, ששכרם עמד למיטב ידיעתה על סכום של כ-30 אלף שקל, יותר מפי שלושה משכרה העומד על כ-9,100 שקל.

לדברי התובעת, מנתוני דוח הממונה על השכר עולה כי הסך של 30 אלף שקל אותו קיבלו קודמיה בתפקיד, הוא שכר מקובל לתשלום למשרת דובר של מוסד אקדמי הנתמך על ידי המדינה, וכך לדוגמה שכרו של דובר אוניברסיטת בן גוריון הוא כ-31 אלף שקל, ושכר דובר אוניברסיטת תל אביב הוא כ-38 אלף שקל.

לטענת התובעת, נמסר לה על ידי מנהל משאבי אנוש בטכניון כי מאחר שהיא עובדת במסגרת ההסכם הקיבוצי ומאחר שקיימת מניעה להעביר אותה למסגרת של העסקה בחוזה אישי, לא ניתן להעלות את שכרה בצורה משמעותית. לדבריה, לאחר שפניותיה בבקשה להתאים את תנאי שכרה ועבודתה לתפקידה החדש לא העלו דבר ומשכלו כל הקיצין והטכניון המשיך להתעלם מזכויותיה, היא פנתה לסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח והודיעה לו כי היא רוצה להאמין שאין להפליה הברורה בשכרה קשר להיותה אישה ואם לארבעה ילדים קטנים, ואולם נוכח הצטיינותה בתפקיד, כישוריה הרבים, השכלתה הנרחבת וניסיונה הרב, ולמרות שביעות הרצון הגבוהה מתפקודה, אין לה לצערה שום הסבר אחר להתנהגות המפלה של הטכניון, למעט הפלייה מחמת מין.

בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד איריס בודנהיימר נטען כי סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח העלה גרסה מוזרה ביותר, לפיה התובעת "רק" נושאת בתואר "דוברת" ולא ממלאה את תפקיד ה"דוברת" כפי שמילאו קודמיה, וכי הדובר הקודם אשר קודם לתפקיד ראש מחלקת קשרי חוץ, נותר למעשה גם בתפקיד דובר הטכניון, ואילו היא "רק" קיבלה כרטיס ביקור עם התואר ותו לא. דהיינו, לדברי התובעת, מינויה ותוארה הם פיקטיביים.

התובעת מדגישה כי היא ממלאת בדיוק את אותו התפקיד שמילאו קודמיה וזאת לשביעות רצונו של הטכניון, ואולם היא אינה זוכה לקבל שכר הגון וראוי ההולם את תפקידה כפי שקיבלו הגברים קודמיה בתפקיד, שכר הגבוה פי שלושה משכרה. לדבריה, הפער בשכרה לעומת שכר קודמיה (כ-21 אלף שקל לחודש)  הוא כ-300%, ובכך מפלה אותה הטכניון לרעה מחמת מינה.

בית הדין מתבקש להורות לטכניון לפצות את התובעת על רקע הפלייתה מחמת מינה על ידי וזאת השלמת שכרה לסכום של 30 אלף שקל החל ממועד מינויה לתפקיד הדוברת בחודש ספטמבר 2016 ועד היום (16 משכורות), ובסך הכול כ-335 אלף שקל. בנוסף, המוסד נדרש לשלם לה פיצויים בסך 170 אלף שקל בגין נזקים לא ממוניים מכוח חוק שוויון הזדמנויות וחוק שכר שווה, וכן בגין עוגמת נפש.

בית הדין מתבקש עוד לאסור על הטכניון לשנות ו/או לגרוע מתפקידה של התובעת כדוברת הטכניון כתוצאה מהגשת תביעתה, וזאת למשך תקופה שלא תפחת מחמש שנים לאחר מתן פסק הדין בתיק.

ככל שבית הדין ימצא כי הטכניון העניק לתובעת תואר פיקטיבי, הוא מתבקש על ידי התובעת לחייב את הטכניון לפצות אותה על הטעיה וניהול משא ומתן בחוסר תום לב, ועל פגיעה קשה וחמורה באינטרס ההסתמכות שלה.

מן הטכניון נמסר: "אנו דוחים לחלוטין כל טענה לאפליה על רקע מגדרי כביכול. לנוכח העובדה שהעובדת הגישה תביעה לבית הדין לעבודה, ומטעמי צנעת הפרט, לא ניתן להגיב באופן פרטני לטענות המועלות בכתבה והטכניון ימסור עמדתו המפורטת בבית הדין".

Be the first to comment

Leave a Reply