על איכות יש לשלם?

קופות הגמל היקרות ביותר ב-2016 גבו מן החוסכים דמי ניהול בשיעור של 0.99%-1% מן הצבירה ועבור מחיר כזה ציפו ודאי החוסכים לקבל תשואה גבוהה - העובדות מלמדות שלא בדיוק

איציק אסטרייכר
איציק אסטרייכר

מאת איציק אסטרייכר

יש כאלה הטוענים שעל איכות יש לשלם. אלה יסכימו לשלם יותר אם יעריכו שיקבלו מוצר איכותי יותר. אחרים סבורים, שאין שום סיבה לשלם מחיר גבוה וחזות הכול היא המחיר.

משמעות רעיונות אלו לגבי שוק החיסכון הפנסיוני היא שעבור ניהול איכותי יותר של החיסכון הפנסיוני ראוי לשלם יותר, ומי שלא רוצה לשלם יותר, שלא יתפלא אם יקבל מוצר באיכות נמוכה יותר. אבל כיצד נבחן את שתי הסוגיות כאשר אנו עוסקים במוצרים פנסיוניים?

מחיר יקר או זול בא לידי ביטוי בשיעור דמי הניהול שמשלם החוסך עבור ניהול כספיו בתכנית פנסיונית. אומנם מדובר במוצר המצוי תחת רגולציה, ובחוק נקבעו תקרות לדמי הניהול שמותר לגוף מנהל לגבות מכספי החיסכון הפנסיוני, אך סוד ידוע הוא שמגוון המחירים בשוק הוא רחב ובדרך כלל, חוסכים שונים ישלמו דמי ניהול שונים מאוד, גם אם מדובר באותה קופת גמל.

את איכות המוצר הפנסיוני מעט קשה יותר לבחון. עם זאת, ולמרות הקושי, ניתן לנסות ללמוד על איכות המוצר הפנסיוני על פי פרמטרים אובייקטיביים כמו רווח/ תשואה שהניב החיסכון הפנסיוני לחוסכים, הסיכון שבו נוהלו הכספים הפנסיוניים בתכנית על מנת להשיג את אותה התשואה, השירות שהגוף המנהל את התכנית הפנסיונית מעניק ללקוחותיו וכדומה.

ברור שקיימת בעיה לבחון את האיכות מול העלות. למידה על תשואות, רווחים, רמות סיכון ושירות תמיד נעשית בהווה לגבי תקופות עבר.

מחיר דמי הניהול נקבע ומסוכם מראש, אך האם מובטחים מראש רווח, איכות ורמת שירות? לא לחינם כל גוף שמפרסם את התשואות שהשיג בעבר מציין שאין בתשואות העבר כדי להבטיח את התשואות אשר יושגו בעתיד. הרווחים אשר יהיו בעתיד לחוסכים בתכניות הפנסיוניות אינם מובטחים וכל שהחוסכים יודעים בכל נקודת זמן הוא מהן התשואות שהושגו בעבר.

אין כל ביטחון שהתשואות שהיו בעבר יחזרו שוב בעתיד. לא רק זאת. אפילו לא בטוח שמנהל ההשקעות שהשיג את התשואות בעבר הוא זה שינהל את הכספים בתכניות הפנסיוניות גם בעתיד. ידוע הוא שמנהלי ההשקעות במרבית הגופים המוסדיים במדינת ישראל, שמנהלים קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים, מתחלפים בתדירות גדולה, עוברים מגוף מנהל אחד לאחר ואפילו עוברים לניהול מוצרים מתחרים.

ראוי לבחון אם אלו אשר בחרו לחסוך במוצרים פנסיוניים מסוימים בעבר מכל סיבה שהיא, אומנם נהנו ממוצר איכותי יותר עליו שילמו או שההיסטוריה מלמדת שאין כל קשר בין התשואה שהניבו מנהלי ההשקעות לחוסכים לבין דמי הניהול שאלו נאלצו לשלם. שוק קופות הגמל לתגמולים הסתכם בסוף שנת 2016 בסך של כ-200 מיליון שקל. דני הניהול הממוצעים בשוק היו בשנת 2016 0.6% מן הצבירה וגם 0.53%  מן ההפקדות.

קופת הגמל אשר הניבה את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2016 השיגה לחוסכים רווח בשיעור של 13.55%. תשואה נאה מאוד, שאולי מצדיקה תשלום דמי ניהול גבוהים יותר. הרי מנהלי ההשקעות תרמו יותר לחוסכים, אז מגיע להם יותר מאשר מנהלי השקעות אשר הניבו לחוסכים פחות. מתברר שהגוף המנהל את הקופה שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2016 גבה דמי ניהול בשיעור של 0.72% מן הצבירה ולא גבה כלל דמי ניהול מן ההפקדות. זו קופה, אשר עלות ניהול הכספים בה ממקמים אותה במקום ה-129 מבין כל קופות הגמל לפי מחיר. כלומר, 128 קופות גבו דמי ניהול גבוהים יותר, למרות שהשיגו תשואות נמוכות יותר.

קופות הגמל היקרות ביותר ב-2016 גבו מן החוסכים דמי ניהול בשיעור של 0.99%-1% מן הצבירה. עבור מחיר כזה ציפו ודאי החוסכים לקבל תמורה נאה, תשואה גבוהה. העובדות מלמדות שלא בדיוק. טבלת התשואות מלמדת, שהקופה אשר גבתה את המחיר הגבוה ביותר השיגה לחוסכים תשואה המדרגת אותה במקום ה-99 מכל קופות הגמל ב-2016 והקופה שגבתה את המחיר השני בגודלו ממוקמת מבחינת התשואה במקום ה-165.

האם התמונה שונה אם נתבונן לאורך זמן ארוך יותר? ממש לא. הקופה שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות גבתה מן החוסכים דמי ניהול שממקמים אותה במאייה השנייה של הקופות מבחינת המחיר. יותר מ-100 קופות גמל גבו דמי ניהול גבוהים יותר מן החוסכים. הקופה שגבתה את דמי הניהול הגבוהים ביותר השיגה בחמש השנים האחרונות את התשואה הממקמת אותה במקום ה-51 מבין כל קופות הגמל.

המסקנה: בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל אין קשר בין התשואה לדמי הניהול. אין כל קשר בין איכות למחיר. חשוב לדעת.

 

הכותב הוא יו"ר אינטרגמל, יועץ ומרצה בתחום החיסכון הפנסיוני.

 

Be the first to comment

Leave a Reply