על חברת כח אדם לוודא שמקומות העבודה אליהם נשלחים העובדים שלה עומדים בתקני בטיחות / מאת: עו"ד ג'ון גבע

בית המשפט: על מעסיק שהוא חברת כח אדם חלה חובה לוודא שהמקומות אליהם הוא שולח את עובדיו עומדים בסטנדרטים של בטיחות. בית המשפט ציין כי: בהעדר ולו ביקור אחד במקום אליו נשלח העובד, לא ניתן לומר שהמעסיק יצא ידי חובתו כלפי העובד שנשלח על ידו לעבוד במקום בו הוא עלול היה לצנוח מגובה חמש קומות יחד עם כננת לשינוע סחורה

עו"ד ג'ון גבע
עו"ד ג'ון גבע

בבית משפט השלום בירושלים נדונה תביעתו של פלוני ("התובע"), שיוצג על ידי עו"ד עדנה אוריון, נגד בית המדרש בו עבד התובע ("הנתבעת"), נגד חברת כח אדם ("המעסיקה") ונגד מגדל חברה לביטוח בע"מ ("המבטחת"), ששם בא כוחם לא נזכר בהליך. פסק הדין ניתן באוגוסט 2017, בהעדר הצדדים, מפי השופטת מוריה צ'רקה.

התובע עבד אצל המעסיקה, שהיא חברת כח אדם. המעסיקה שלחה את התובע לעבוד אצל הנתבעת, המנהלת ישיבה, כעובד כללי בחדר האוכל, ללא הנחיות כלשהן מהמעסיקה. המעסיקה אף לא טרחה לבצע בדיקה במקום העבודה. חדר האוכל של הנתבעת ממוקם בקומה החמישית במבנה, לעומת זאת המטבח שוכן בקומה הראשונה. העברת האוכל מהמטבח לחדר האוכל מבוצעת באמצעות כננת המופעלת מתוך המטבח. עובדי חדר האוכל היו מעמיסים מגשים על הכננת, מתקשרים למטבח ומשם היה מופעל מנוע המוריד את הכננת לקומה הראשונה. כחלק מתפקידו של התובע הוא היה מעמיס על הכננת מגשים בחדר האוכל ושולח אותם למטבח.

באחד הימים התובע החל בפעולות העמסה, כאשר לפתע נפלה הכננת והתובע נפל עמה ("האירוע"). נסיבות האירוע נחקרו על ידי משטרת ישראל. בהודעה שמסר התובע במשטרה הוא סיפר והדגים כיצד העמיס את המגשים, תוך התכופפות קלה, ואז לפתע השתחרר כבל הברזל העליון של הכננת, פגע בו בגב והכניס אותו פנימה לתוך המעלית של הכננת. התובע ירד עם הכננת שש קומות. התובע מסר גרסה דומה בבית המשפט. נסיבות האירוע אף נחקרו על ידי האגף לפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת ומהנדס מטעמה קבע, כי הגורם לאירוע הוא פגם במנגנון התלייה של מתקן ההרמה, שנבנה ותוחזק ברמה ירודה ולקויה.

הנתבעת טענה, כי לא ניתן להסתמך על קביעות המהנדס, הואיל וחוות הדעת הוגשה כחלק מתיק החקירה של המשטרה והמהנדס לא נחקר בחקירה נגדית בבית המשפט. לפיכך לא ניתן לבסס ממצאים על חוות הדעת.

כיצד פסק בית המשפט במקרה דנן, האם יש אחריות כלשהי לנתבעת ולמעסיקה?

בית המשפט ציין, כי גרסתו של התובע אמינה ועל כן נקבע, כי האירוע התרחש בשל ליקוי בכננת עצמה. הודגש, כי חובת הזהירות של המעסיק כלפי עובדיו אינה שנויה במחלוקת. לנתבעת הייתה שליטה מלאה ומוחלטת על הכננת והיא לא הצביעה על כך שנקטה באמצעים סבירים למנוע את נפילתה. אמצעי סביר למניעת נפילת הכננת היה יכול להיות התקנה על ידי מתקין מוסמך, התקנת מנגנוני בטיחות, מעצורי חירום, בדיקות תקופתיות, הדרכה, שילוט וכיו"ב.

בנוסף, על פי פקודת הבטיחות בעבודה, על הנתבעת היה לדאוג שמתקין מוסמך בודק את הכננת ודבר זה לא נעשה. בית המשפט הניח, כי לו הכננת הייתה נבדקת, ניתן היה לגלות בה ליקויים, שעליהם אף הצביע המהנדס. זאת ועוד הנתבעת לא החזיקה באישור בטיחות לכננת ועל כן הופרה חובת הזהירות שלה כלפי התובע ועליה לפצות אותו.

לגבי המעסיקה, שהיא כאמור חברת כח אדם ששלחה את התובע לעבוד בנתבעת נקבע, כי לא הייתה לה שליטה על הכננת ועל יתר סביבת העבודה. עם זאת נקבע, כי על מעסיק שהוא חברת כח אדם חלה חובה לוודא שהמקומות אליהם הוא שולח את העובדים שלו עומדים בסטנדרטים של בטיחות. בית המשפט הוסיף כלשונו: "בהעדר ולו ביקור אחד במקום אליו נשלח העובד, לא ניתן לומר שהמעסיק יצא ידי חובתו כלפי העובד שנשלח על ידו לעבוד במקום בו הוא עלול היה לצנוח מגובה חמש קומות יחד עם כננת לשינוע סחורה".

עוד נקבע, כי אין ספק שהאחריות של הנתבעת לאירוע גדולה יותר מזו של המעסיקה, הואיל והנתבעת הייתה מודעת בפועל לקיומה של הכננת והיה עליה לפעול לביצוע בדיקות שלה על ידי גורם מוסמך. הנתבעת יצרה סביבת עבודה לא בטוחה ובמקביל נמנעה מלפקח ומלהדריך את העובדים בנוגע לכללי בטיחות. נקבע, כי שיעור האחריות של המעסיקה לאירוע עולה כדי 10%. בית המשפט הוסיף, כי אין כל מקום לפסוק לחובת התובע אשם תורם להתרחשות האירוע ותוצאותיו.

בית המשפט ערך דיון מקיף בסוגיית הנזק שנגרם לתובע, כאשר לבסוף נקבע, כי נזקיו של התובע נאמדים בסך של כ-423 אלף שקל. חלוקת האחריות בין הנתבעת לבין המעסיקה נעשתה באופן כזה שהנתבעת חויבה לשלם 90% בעוד המעסיקה חויבה לשלם 10%.

עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

Be the first to comment

Leave a Reply