על רקע תוכנית התמרוץ: אנשי האיגוד למחלות זיהומיות החרימו ישיבת עבודה עם נציגי משרד הבריאות

הנתק המתמשך בין איגוד הרופאים למחלות זיהומיות והמרכז הארצי למחלות זיהומיות גובה חיים. ישיבת מעקב נערכה בכנסת השבוע על ידי הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ'

רד האט משתפת פעולה עם "הענן הפתוח של מסצ'וסטס" ובית החולים לילדים בבוסטון לסיוע בעיבוד תמונות רפואיות
רד האט משתפת פעולה עם "הענן הפתוח של מסצ'וסטס" ובית החולים לילדים בבוסטון לסיוע בעיבוד תמונות רפואיות

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' התכנסה השבוע לישיבת מעקב נוספת בנושא תמותת אלפים מזיהומים בבתי החולים. בישיבה נדון בין היתר הנתק המתמשך בין איגוד הרופאים למחלות זיהומיות והמרכז הארצי למחלות זיהומיות: אנשי האיגוד למחלות זיהומיות החרימו ישיבת עבודה עם נציגי משרד הבריאות לאחר שזה הפיץ את מודל התמרוץ לשנת 2018 בלי להתייעץ עמם. לאחר שפרופ' גרוטו הבהיר כי היה מדובר בטיוטה בלבד וכי היא נתונה לשינויים, הסכימו הצדדים לחדש את הישיבות ביניהם.

יו"ר הועדה, ח"כ שלי יחימוביץ'"זו סיטואציה הזויה. אלפי בני אדם מתים מדי שנה לחינם, אבל שני הגורמים שאמונים על המלחמה בזיהומים – משרד הבריאות והאיגוד המקצועי למחלות זיהומיות – מתנהלים כמו כוחות עוינים בעיצומה של מלחמה. רמות האיבה האלה לא נורמאליות. תאמינו לי, אפילו בפוליטיקה יריבים מרים יודעים לשת"פ, על אחת כמה וכמה אתם,  אנשים מבוגרים, שמצילים חיי אדם כמקצוע וכאתוס. אני מפצירה בכם: צרו מכניזם שמאפשר דיאלוג, ואיזה-שהוא שיתוף פעולה בסיסי. משרד הבריאות חייב לבוא למו"מ בתום לב ועם מוכנות להקשיב לאיגוד, והמהאיגוד אני מצפה להכיר בלגיטימיות של המשרד לקבל החלטות ולקבוע מדיניות.

מודל התמרוץ, עם כל הכבוד לו, זה סוג של צ'ופר. היקפו הוא 50 מיליון שקלים בלבד – סכום זעום וזניח ביותר במונחים של מערכת הסובלת שנים מתת-תקצוב וחסר מתמשך. בסוף בתי החולים, ובעיקר המעבדות למיקרוביולוגיה – זקוקים לכסף, לתקנים ולעובדים. יתרה מכך: מטבע הדברים מודל התמרוץ ניתן רק למי שיש לו משאבים. זה יוצר מעין מעגל שאין לו פתרון: בתי חולים מבוססים, שלהם תורמים עם כיסים עמוקים, יעמדו במודל ויקבלו כסף; בתי חולים קטנים וחלשים – לא. הפתרון היסודי הוא הגדלת תקציב הבריאות, שעובר קיצוץ רוחבי עמוק פעם אחר פעם"

פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות: "הטיפול בזיהומים מתבצע בשלושה מישורים: שיפור תשתיות וצפיפות, הגדלת אנשי הצוות, וחיזוק הפעילות הממוקדת. מאז שהוקם המרכז למניעת זיהומים אנו רואים סימני הצלחה בצמצום חיידק CRE שעמיד לאנטיביוטיקה, עם מניעת 500 מקרי מוות לשנה בממוצע.

מטרת מודל התמרוץ לתגמל בהתאם לשיפור, ויש פקטור שמתגמל יותר בתי חולים קטנים. הגענו להסכמות מסוימות בשתי הישיבות הראשונות שקיימנו לבקשת הוועדה, אבל האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות החרים את הפגישה השלישית באופן חד צדדי. אנחנו מוכנים לחזור לשולחן המשא ומתן, ואדגיש שהטיוטא שיצאה לבתי החולים היא ברת שינוי וניתן להגיע להסכמות עם האיגודים. יש סיכוי לשינוי"

פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות: "במעבדות למיקרוביולוגיה שורר מצב שבו בכל יום, בין 10 ל-12 שעות, איש אינו מסתכל על התשובות של בדיקות תרבית. זה מצב בלתי נסבל ואי אפשר שלא לתקן אותו. הכלי היחיד שעומד לרשותי היום כמנהל המרכז הארצי כדי לשפר את זה זה מודל התמרוץ. אני לא מחייב אף אחד לעשות שום דבר; אני מעודד את מנהלי בתי החולים לעמוד ביעד.

יש כאן שאלות מקצועיות. האיגוד של הרופאים למחלות זיהומיות לא מסכים עם ההמלצות המקצועיות שלנו – בניגוד לאיגוד המיקרוביולוגים. צריך להיות מעקב מסודר אחרי רישום אנטיביוטיקה. המעקב בזה דרוש כדי לעבור ולנתח האם קיבלו את הטיפוך הנכון ולהפיק לקחים. אנחנו לא אומרים לכם כיצד לטפל בחולה. אנו עוסקים במה שהאיגוד לא עשה כל השנים: לא כתבתם אפילו נוהל אחד 30 שנה. לא עסקתם לא בחקלאות ולא בנושאים אחרים".

פרופ' מרים ויינברגר, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות: "איך משרד הבריאות יכול לוותר על אנשי המקצוע בשטח ולרמוס אותם מקצועית? בישיבה הראשונה של ועדת ההיגוי היתה שיקופית יפה, והובטחו לנו תכניות משותפות ושנוכל להשפיע על מודל התמרוץ. אבל בהמשך נתקלנו בקיר אטום; שום דבר מההצעות שלנו לא התקבל. בין הישיבה הראשונה והשנייה הוציאו את מודל התמרוץ 2018 בלי התייעצות מקצועית איתנו. הרגשנו מאוד מרומים ומיותרים. באנו לישיבה השניה עם מסמך של ארבעים סעיפים של השגות ורעיונות, אך אף אחד מהם לא התקבל. בסופה של אותה ישיבה נאמר שלא ישתנה דבר במודל התמרוץ. לאור זה – לא מצאנו טעם להשתתף בישיבה השלישית. אנחנו רוצים לקבוע את ההנחיות הלאומיות לטיפול מושכל באנטיביוטיקה. לא הרגולטור צריך לעשות את זה.

שלי יחימוביץ'. תנסה להתמודד עם הקרע בין האיגודים
שלי יחימוביץ'. תנסה להתמודד עם הקרע בין האיגודים

בכל העולם מי שמוביל זה המומחים למחלות זיהומיות. אנחנו מוכנים לחדש את המפגשים אם יהיה שמע. כרגע אין שום שמע".

פרופ' שלמה מעין, מנהל מערך הזיהומים במרכז הרפואי ברזילי באשקלון: "בכל יום בין 40% ל-60% בביה"ח ברזילי מקבלים אנטיביוטיקה. מדובר במספרים עצומים. חלק לא מבוטל מהטיפולים הללו ניתנים באופן לא נכון; החיידקים מפתחים עמידות ועוברים מחולה לחולה. עיקר הישיבה היום הוקדשה לסכסוך, שבעיני בלתי אפשרי לפתור אותו, בין המשרד והאיגוד. אני מציע להסתכל על הבעיה באופן יותר גלובאלי ורחב, ולהקים מועצה ארצית לשימוש באנטיביוטיקה שתייחס באופן יותר רחב על השימוש בה בכלל המגזרים, לרבות המגזר החלקאי והוטרינרי. מסתבר ששיעור השימוש באנטיביוטיקה פר בע"ח במדינת ישראל הוא הגבוה ביותר מתוך 7 מדנות אירופאיות, לרבות הולנד, אוסטריה, בלגיה, נורבגיה. אנחנו צורכים המון אנטיביוטיקה דרך בעלי החיים בשל חשיפת יתר שלהם – בעיקר בעופות – והמצב הזה מאפשר לחיידקים לפתח עמידות.  לכן דרושה הסתכלות רחבה על הבעיה שהיא מעבר לסכסוך המקומי בין האיגוד והמשרד."

פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים בביה"ח סורוקה: "עשרות אנשים בשנה, לפחות, מתים בשל הגעת תשובות לבדיקות מעבדות באיחור. יש פה כשל מתמשל שעולה בחיי אדם. כאיש מקצוע אני אומר: יש הוכחות שאנשים מתים בגלל חוסר כוח אדם. איך זה יכול להיות שאין תוספת תקציב להתמודד עם המצב?! מדובר על חיים או מוות, זה בדיוק כמו להכניס נגמ"ש לעזה בלי מיגון. צריך כסף – תשימו!"

ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית, ביה"ח רמב"ם: "בישיבה השלישית של ועדת ההיגוי הרגשתי שהיה שינוי מסוים בקשב ובצורך לעשות שינוי דרמטי בסעיפים רבים במודל התמרוץ. לצערי עד לפני חצי שעה לא קיבלתי סיכום פגישה. הסעיף הדרמטי ביותר והפוגעני ביותר נשאר בעינו – סעיף שאומר – אנחנו רוצים דרך מודל התמרוץ, המוגבל מאליו, לשנות סדרי עולם ולהפוך אות ולמעבדות שעובדות 24 שעות. עם כל הרצון שלי וההבנה שלי שיש הגיון בזה – מודל התמרוץ הוא לא הדרך ליישם את זה. איך שלא תהפכו את זה – פשוט אין כ"א, ואם נרצה שיהיה, זה יקח פרק זמן מאוד ממושך בשל ההכשרה הארוכה. אם לא יהיה פתרון למצב, אנחנו בדרך להכריז על סכסוך עבודה".

אסתר אדמון, יו"ר ארגון המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות: "גם אם הדרישה לפעילות של 24 שעות בוטלה, וכעת רוצים שנעבוד מ-08:00 עד 20:00 –  אין לנו את כוח האדם לבצע את זה. לוקח שנתיים להכשיר עובד מעבדה. כדי לעשות את כל התכנית הזו של משרד הבריאות יש לחזור למקורות – לשקם את המעבדות הרפואיות, ולדאוג למעבדה איכותית. שכר העובדים נמוך, השכלתם מאוד גבוהה, ואין הלימה בין ההשקעה לתגמול. מ-2010 מתריעים על קריסה, היו דו"חות של משרד הבריאות ושל מבקר המדינה, אבל הגענו לתחתית הבאר. לא נעשה כלום. פשוט כלום!"

עוד סיפרה אדמון בישיבה: "אמא שלי לא מרגישה טוב. היא בבית, והרופא שלה המליץ לי שלא לקחת אותה לבית החולים. זה אומר שמערכת הבריאות מזוהמת! זה אבסורד שאני לא יכולה להשתשמש בשירותים במערכת הבריאות כי אני חוששת מהם".

ח"כ איציק שמולי: "מדובר על בעיה בסדר גודל לאומי. הגנון שקורה כאן בדקות האחרונות – אם היו משדרים את זה בשידור חי בבתי החולים היה מתעוררת לא רק בושה גדולה אלא גם זעם גדול. כולם צריכים להבין שלא כל החוכמה נמצאת אצלם. בסוף מונחים פה חיי אדם על השולחן. מה, צריך למנות גננת? בעיני פרופ' גרוטו צריך להיות המבוגר האחראי. זה האינטרס שלך שכל הגורמים המקצועיים יעבדו יחד".

Be the first to comment

Leave a Reply