עצמאי אינו נהנה מחזקת הסיבתיות בעת עבודה בבית ועליו להוכיח שנפגע תוך כדי עיסוקו בעבודה באופן מעשי

תביעתה של שרון דובקין כנגד המוסד לביטוח לאומי. פסק הדין ניתן מפי כבוד השופטת דגית ויסמן

עו"ד ג'ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו נדונה תביעתה של שרון דובקין ("התובעת"), על ידי עו"ד עובד כהן (מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי), תשל"ב-1972 כנגד המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע" – "המל"ל"), על ידי עו"ד עדי וידנה. פסק הדין ניתן בפברואר 2018, בהיעדר הצדדים, מפי כבוד השופטת דגית ויסמן.

עובדות המקרה: התובעת, עיתונאית שבמועד הפגיעה הייתה פרילנסרית ונתנה שירותים לעיתון "הארץ". בבוקר האירוע הנטען, התובעת הייתה אמורה לראיין גורם באוניברסיטת תל אביב, אך לא הגיעה לראיון, מאחר שעקב דליפת גז בבניין מגוריה, אירע פיצוץ בדירתה, בו התובעת נפגעה באופן קשה מאד.

פסק הדין: בית הדין דן בשאלה האם פגיעת התובעת היא פגיעה שאירעה לה תוך כדי ועקב העיסוק במשלח ידה. בית הדין ציין, כי אין מדובר בעובדת עצמאית/פרילאנסרית שהתעוררה בבוקר בדירתה ונפגעה תוך כדי שהיא מתארגנת לצאת ליום עבודה או להתחיל יום עבודה בביתה, בביצוע פועלות בוקר שגרתיות. מתיאורה של התובעת ניכר, שהיא ביצעה מספר פעולות במקביל, כאשר עיקר הבוקר הוקדש לעבודה – סיום ההכנה לריאיון, התארגנות לקראת יציאה לריאיון, והעיקר – התובעת נפגעה בזמן שהיא פתחה את המחשב הנייד ובמקביל ביקשה לחייג בטלפון הנייד אל המרואיין. כל אלה פעולות שהן חלק מעבודתה של התובעת.

בית הדין קבע, כי כאשר עסקינן בעצמאי, הוא אינו נהנה מחזקת הסיבתיות ועליו להוכיח שנפגע תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב כך. לכאורה, עולה מטיעוני המל"ל, כאילו רק אם דו"ח חקירת האירוע היה מוצא קשר בין הדלקת טלפון נייד או מחשב ובין הפיצוץ, ניתן היה להכיר בפגיעת התובעת כפגיעה בעבודה. אלא שמבחינת שורת ההיגיון, גם אם דליפת הגז החלה בשעות הלילה, ברור שדבר מה גרם לפיצוץ, שאירע בדירת התובעת. התובעת ישנה במיטתה והתגוררה לבדה בדירה. הפעולה היחידה הקשורה להפעלת מכשיר, שיכול היה לגרום לפיצוץ, היא הדלקת המחשב הנייד והחיוג למרואיין. העובדה, שהעניין לא נזכר בדו"ח החקירה אינה משנה. ראשית, הדו"ח נכתב כאשר התובעת הייתה מאושפזת במצב קשה. שנית, ככל שהדו"ח נמסר לשם שלילת פעילות פלילית או זדון, השאלה מה היה הגורם לפיצוץ, מעבר לזיהוי דליפת הגז ומקורה, יכולה להיות משנית וחסרת חשיבות לעורך הדו"ח. זאת ובנוסף, מתיאור אירועי הבוקר, עד לפיצוץ שבו התובעת נפגעה, ניכר שדווקא משום שהתובעת התעוררה מאוחר ולא השלימה את ההכנה לראיון בערב הקודם, עיקר פעולותיה בזמן הקצר שעד הפיצוץ היו קשורות לעבודתה.

בית הדין ציין, כי בפסק דין ברדה נ' המל"ל פסק בית הדין הארצי, שתאונה שאירעה במעונו של המבוטח תוכר כתאונת עבודה כאשר הוא מרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ויוכיח, כי הקים בביתו מקום עסק, וכאשר קיים קשר סיבתי ישיר בין ביצוע עבודתו לבין התאונה. עוד נפסק, כי יש לקבוע אם התכלית האישית הנוגעת למבוטח כבעל בית גוברת על התכלית העסקית שלו כבעל עסק המתנהל בבית. במילים אחרות, מהי התכלית העיקרית של ביצוע הפעולה שבגללה אירעה התאונה. בענייננו, התכלית שבהדלקת המחשב הנייד והטלפון הנייד, בפינת העבודה של התובעת בדירתה, הייתה למטרה אחת בלבד – התארגנות לקראת הריאיון אליו התובעת עמדה לאחר. בין שהתובעת התכוונה לעבור שוב על השאלות שהכינה ועל חומר הרקע, ובין שהתכוונה להתקשר למרואיין ולהודיע שתאחר או לבקש לדחות את הפגישה – כל אלה פעולות הקשורות בטבורן לעיסוקה של התובעת כעיתונאית. משוך כך, הוכח קשר שבין ביצוע העבודה ובין התאונה. אין מדובר באירוע מתמשך. אכן דליפת הגז נמשכה משעות הלילה. עם זאת, האירוע התאונתי הוא הפיצוץ בעקבות דליפת הגז. פיצוץ הוא אירוע תאונתי מוגדר בזמן ובמקום. משכך, העובדה שדליפת הגז נמשכה במשך מספר שעות, עד לפיצוץ, אינה משנה לפיכך, האירוע מוכר כפגיעה בעבודה.

לסיכום: בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי האירוע יוכר כפגיעה בעבודה.

** עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply