פנייה לבית המשפט: בעקבות אפליה מגדרית קיים שוני בשכר, בתנאים ובקידום של עובדת ברכבת ישראל

שיר ליברמן רו"ח בהשכלתה המועסקת ברכבת ישראל מזה כשנתיים וחצי בתפקיד ראש תחום ביקורת הפנים טוענת בפנייתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לאפלייתה. בבקשה שהוגשה על ידי שדולת הנשים בישראל באמצעות עורכות הדין אפרת דויטש והדס לנקרי נטען כי המבקשת הוכיחה כי קיימות ראיות להפלייתה בתנאי שכרה בהשוואה לקולגות גברים במשרתה, על אף שהוותק שלה, הכשרותיה, והשכלתה אינם נופלים מאלה של עמיתיה לעבודה

רכבת ישראל. צילום: אילוסטרציה
רכבת ישראל. צילום: ויקיפדיה

שיר ליברמן רו"ח בהשכלתה המועסקת ברכבת ישראל מזה כשנתיים וחצי בתפקיד ראש תחום ביקורת הפנים טוענת בפנייתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לאפלייתה בתנאי עבודה, שכר, וקידום, ומבקשת את התערבות בית הדין בסוגיה.

לדבריה לפני מספר חודשים התברר לה כי שכרה הוא הנמוך ביותר מבין ראשי התחומים העובדים תחת מבקרת הפנים הראשי ברכבת ישראל. משביקשה לתקן את העוול שנגרם לה החל מחול שדים אשר כחלק ממנו נעשה ניסיון להכפיף אותה לראש תחום מקביל לה תוך קידומו של הלה למנהל, ללא מכרז, ומבלי שלה עצמה ניתנה האפשרות להתמודד על המשרה החדשה בביקורת הפנים.

לטענתה המבקרת הראשית אמרה לה כי שכרה ההתחלתי (13,500 שקלים שהועלה ל-13,836 שקלים)  נקבע ברף נמוך מאחר ולא השכילה לדרוש במשא ומתן שכר גבוה יותר, וכי היא אף אמרה לה במפורש במהלך פגישה אישית כי היא הייתה חלשה במשא ומתן בהשוואה למקביליה שידעו לדבר ולדרוש. לדברי שיר ליברמן אמירה זו לבדה מהווה התנכלות ומעידה על אפליה לכאורה.

לטענת ליברמן המבקרת הראשית אמרה לה עוד כי במידה ותתפטר כיום ותגיש מועמדות מחדש סביר כי שכרה ההתחלתי יהיה גבוה יותר. לדבריה בנקודת הזמן הזאת התקבל אצלה הרושם כי הרכבת אינה מעוניינת לטפל בפערי השכר וכי דרכה היא לשדל אותה להתפטר מרצונה.

בהמשך לטענתה משהבינה המבקרת כי בכוונתה לעמוד על זכותה לשכר שווה והוגן החלה הראשונה להביע בה חוסר אמון מופגן. במקרה מסוים אמרה לה כי היא אינה סומכת עליה (במישור האישי) ולכן לא שלחה אליה ניירות עבודה שנדרשו לה לצורך מילוי תפקידה, התנהלות המהווה התנכלות ומעידה לכאורה על אפליה.

בבקשה נטען כי בסמיכות זמנים לפניות המבקשת בנושא השכר והתגובות המתחמקות אשר קיבלה, נתקבלה החלטה בלשכת הביקורת הפנימית על שינוי ארגוני במסגרתו היא הוצבה תחת מנהל בדרג ביניים שניסיונו והוותק שלו בתחום הביקורת אינם עולים על שלה, דבר המהווה פגיעה במעמדה עלבון וזלזול. זאת, מבלי שניתנה לה ההזדמנות להתמודד על תפקיד זה בעצמה ביחידה החדשה שבלשכת הביקורת הפנימית שעל הקמתה הוחלט במסגרת השינוי הארגוני. שינוי שכלל את מינוי המנהלים בדרג ביניים ושבוצע שלא באמצעות מכרז, בניגוד לנהלי הרכבת, תוך פגיעה בזכויותיה ובמעמדה, דבר שיש בו בכדי לבסס את החשד לאפלייתה.

לדברי המבקשת רכבת ישראל הודתה כי היא העובדת בעלת השכר הנמוך ביותר ביחידה כל זאת בהתייחס לשכר הבסיס בלבד, כך שלא ידוע למבקשת אילו תוספות ייתכן ומקבלים מקביליה הגברים, ויש בכך בכדי לשנות את התמונה לחלוטין. לטענתה גורמים שונים ברכבת כגון המבקרת הראשית מתנכלים לה והדבר נובע מפנייתה לקבלת נתונים בנוגע לשכרם של עמיתיה הגברים ושכר שווה.

בבקשה שהוגשה על ידי שדולת הנשים בישראל באמצעות עורכות הדין אפרת דויטש והדס לנקרי נטען כי המבקשת הוכיחה כי קיימות ראיות להפלייתה בתנאי שכרה בהשוואה לקולגות גברים במשרתה, על אף שהוותק שלה, הכשרותיה, והשכלתה אינם נופלים מאלה של עמיתיה לעבודה, ראשי תחומים אשר שכרם עולה על שכרה.

עוד הוכיחה כי קיימות ראיות להפלייתה, בפגיעה במעמדה לרבות אי מתן הזדמנות שווה להתמודדות על תפקיד מנהל דרג ביניים זאת על אף שכישוריה וניסיונה אינם נופלים משל עמיתה אשר נבחר לתפקיד בהליך לא תקין. עוד לדבריה היא הראה כי בעקבות פנייתה בנושא שכרה ודרישתה לקבלת נתוני ההשתכרות של כל עובדי לשכת הביקורת הפנימית ובהמשך לכך העלאת טענת אפליה על ידה, החלה הרכבת במסכת של התנכלויות ושינויים ארגוניים שנעשו כלאחר יד ובאופן פוגעני המצביע על בסיס לטענת אפליה.

בית הדין מתבקש להורות על ביטול החלטת הרכבת על השינוי הארגוני הבלתי תקין כטענת המבקשת, לרבות הכפפתה למנהל בדרג ביניים, ולהוציא צו מניעה זמני על עיכוב יישומו של ההליך, עצירת כל התנכלות כלפיה ופגיעה במעמדה, וזאת עד להכרעה בבקשה.

מרכבת ישראל ביקשו שלא להגיב.

Be the first to comment

Leave a Reply