פסק דין: כלל ביטוח תפצה אלמנה שבעלה נדרס בדרכו להרוג אותה בהתאם לחוק הפלת"ד

נקבע כי על חברת הביטוח לפצות את אלמנתו ביותר מחצי מיליון שקל עבור שנות השתכרות אבודות. כלל ביטוח טענה, כי המנוח היה מכור לסמים ומובטל וכי לא הוצג תלוש שכר אחד ממנו ניתן ללמוד על פוטנציאל ההשתכרות, ולפיכך הפיצוי לא אמור להיות כה גבוה

אילוסטרציה, צילום דוברות מדא
עו"ד דוד פייל
צילום: רן כליף

פסק דין יוצא דופן התקבל לאחרונה על ידי השופט ד"ר גיא שני מבית משפט השלום בראשון לציון. השופט פסק פיצויים בסכום של יותר מחצי מיליון שקל לעיזבונו של מנוח שנהרג בעת שרכב על אופניו על כביש החוף בשעות החשיכה ונפגע מאמבולנס שפגע בו והרגו, במהלך חורף שנת 2009. התביעה הוגשה נגד נהג האמבולנס וכנגד כלל ביטוח, מבטחת האמבולנס בביטוח חובה. [hide for="!logged"]

לנסיעתו חסרת זהירות זו של המנוח, נרקומן בעברו – קדמה שיחת טלפון, בה מסר לאשתו (התובעת) כי הוא יוצא בדרך על מנת להורגה, לאחר שנמלטה ממנו לבית הוריה.

בתביעה מטעם עיזבון המנוח, שהגישה האלמנה באמצעות עו"ד דוד פייל ועו"ד איתן פרגו, נטען כי מדובר בתאונה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – "המנוח הינו 'נפגע', שנגרמו לו 'נזקי גוף' כמשמעותם של מונחים אלה בחוק". האלמנה תבעה פיצויים בסכום המקסימלי הקבוע בחוק תאונות הדרכים, וטענה כי המנוח, בן 32 במותו, נגמל משימוש בסמים, עסק בשיפוצים והיה בתחילת דרכו המקצועית, ולפיכך מגיע לה פיצוי בגין הפסדי השתכרות עבור שנות ההשתכרות האבודות.

מנגד טענה כלל ביטוח, כי המנוח היה מכור לסמים ומובטל וכי לא הוצג ולו תלוש שכר אחד ממנו ניתן ללמוד על פוטנציאל ההשתכרות שלו, ולפיכך הפיצוי לא אמור להיות כה גבוה.

לפי התביעה, בזמן התאונה היה הגבר אדם צעיר, עובד שיפוצים במקצועו המצוי בתחילת דרכו המקצועית, ובעל נתונים מתאימים להתקדם מבחינה מקצועית, ולהרוויח סכומים גבוהים למחייתו. "לפיכך הוא תובע בשמו, באמצעות עזבונו, פיצויים בגין אובדן יכולת השתכרות 'בשנים האבודות', עד הגיעו לגיל 67, בגין אובדן פנסיה וקצבת זקנה, וכן בגין כאב סבל והוצאות בגין קבורה ומצבה".

לעניין הנזק של הפסד ההשתכרות בשנים האבודות, הוסכם בין הצדדים כי תוחלת החיים של המנוח לולא התאונה הייתה 66 שנים, בהתאם לחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוטוקסיקולוגיה, פרופ' יורם פינקלשטיין (קיצור של 30% מתוחלת החיים הכללית עקב שימוש בסמים). מכאן, שהשנים האבודות מתייחסות ל-34 שנים בלבד.

טענות העיזבון, בדבר הכנסתו של המנוח טרם התאונה, מושתתות על הכנסות לא מדווחות, שלדברי האלמנה ואחיו של המנוח יכלו להגיע ל-8,000 שקלים בחודש. אלא שהשופט קבע כי אין תשתית ראייתית ממשית לשכר זה, במיוחד לאור העובדה שקיבל גמלאות הבטחת הכנסה ועקב היעדר עדים התומכים בגרסה זו.

חרף כך, קבע השופט כי אין להניח שהמנוח היה חסר יכולת השתכרות וכי דבר לא אבד לו בשנים האבודות, פרט לתגמולי הבטחת הכנסה. נקבע, כי על אף היותו של המנוח מכור לסמים, ועל אף שהכנסתו המוצהרת היחידה הייתה גמלת השלמת הכנסה, אין לפסוק כי לא נגרם נזק לעיזבון בשל הפסדי שכר בשנים האבודות. השופט פסק פיצויים בסכום של 506,850 שקל, בצירוף שכר טרחת עו"ד, הגבוה בהרבה מהסכום אותו הייתה מוכנה לשלם חברת הביטוח.

בכלל ביטוח בחרו לא להגיב.
[/hide]
[hide for="logged"]


אתר משאבים חסום בחלקו למשתמשים רשומים בלבד.
ניתן להרשם לקבלת כניסה מיידית ומלאה לתכני האתר
[ultimatemember form_id=1276].[/hide]

Be the first to comment

Leave a Reply