שבוע העבודה יקוצר ל-42 שעות בשבוע

יו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים חתמו אתמול על הסכם לקיצור שבוע העבודה בישראל בשעה אחת, ללא הפחתת שכר. שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש במקום 186 כפי שנהוג כיום. המהלך אמור להיכנס לתוקף ביולי 2017. כוח לעובדים: ההסכם מאריך את שבוע העבודה של עובדי המשמרות

ברוש וניסנקורן חותמים על ההסכם לקיצור שבוע העבודה במשק, צילום: אסף שילה /
ברוש וניסנקורן חותמים על ההסכם לקיצור שבוע העבודה במשק, צילום: אסף שילה / ישראל סאן

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, חתמו אתמול (ד') בערב על הסכם קיבוצי לקיצור שבוע העבודה במשק. מההסתדרות נמסר, כי מספר שעות העבודה השבועיות הקבועות כיום בישראל – 43 שעות, הוא גבוה מזה הנהוג ברוב המדינות המפותחות. על פי ההסכם, היקף שבוע העבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה, ללא הפחתה בשכר. [hide for="!logged"]

על פי ההסכם, היום המקוצר ייקבע בהתאם לצרכי העבודה ולמקובל במפעל, וככל הניתן בהתחשב בבקשות וצרכי העובדים. שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כפי שנהוג כיום.

ההסכם גם כולל שינויים בהסדרי עבודת הלילה (משמרות) ובשעות הנוספות. כך למשל, תותר עבודת לילה בהיקף מצטבר של שבעה ימים בתקופה של שבועיים (במקום שבוע אחד בתקופה של שלושה שבועות, כיום). שינוי נוסף: מכסת השעות הנוספות השבועיות המותרת בשבוע עבודה רגיל תהיה 16 שעות, במקום 15 שעות על פי ההסכם הנוכחי.

קיצור שבוע העבודה אמור להיכנס לתוקף ביולי 2017, אלא אם כן הצדדים יסכמו על הסדר חלופי להנהגת סופי שבוע ארוכים.

הצדדים יפנו לשר העבודה בבקשה להוציא צו הרחבה המחיל את הוראות ההסכם הקיבוצי על כל העובדים והמעסיקים בישראל, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.

לדברי שרגא ברוש: "המגזר העסקי נכון היום יותר מתמיד להתאים את שוק העבודה בישראל לעידן העבודה החדש ולאפשר חלוקה נכונה וגמישה יותר בין פנאי ועבודה למועסקים במשק. במסגרת ההסכם הסכמנו על הפחתת שעות העבודה ועל הגמשת היכולת להפעיל את העסק, לטובת העסקים והמועסקים גם יחד".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "קיצור שבוע העבודה ישנה את מאפייני העבודה של העובד הישראלי וטומן בחובו תועלות רבות, ביניהן: צמצום שחיקת העובד, הגברת האיזון בין חיי המשפחה לחיי העבודה, ושיפור איכות החיים של הפרט. המהלך בא על רקע מספר השעות הגבוה במיוחד שעובד העובד הישראלי ביחס לעמיתיו בעולם, כ-43 שעות שבועיות, לעומת מדינות ה-OECD, בהן מספר השעות הממוצע עומד על 40 שעות שבועיות ופחות".

ארגון כוח לעובדים טוען בתגובה, כי ההסכם שחתמה ההסתדרות למעשה "מאריך את שבוע העבודה עד לשעבוד ממש של עובדי משמרות למקום עבודתם". לדבריהם, "הסכם 'קיצור שבוע העבודה' – פוגעני לעובדים ונוח למעסיקים. הופתענו לגלות במסמך המלא של ההסכם, כי תחת הביטוי העמום שהופיע בהודעות לעיתונות שפרסמה ההסתדרות  – 'בשבוע שבו מבוצעת עבודת לילה, המכסה המרבית תעודכן ביחס למשמרות הבוקר' – מסתתר היתר להעסיק עובדים במשמרות לילה בנות 12 שעות, וזאת במתכונת של שבוע-שבוע, כל השנה. מדובר על שיעבוד למקום העבודה ופגיעה באיזון חיים-עבודה של רבבות עובדים".

בכוח לעובדים טוענים, כי ההסתדרות נותנת כאן הסכמתה לשינוי מבני שהוא משאת נפשם של מעסיקים רבים במשק זה זמן רב – מחיקת משמרת בתעשייה ובשירותים הפועלים 24 שעות, תחנות דלק ורשתות, כך שבמקום חלוקת היממה לשלוש משמרות, עובדים יועסקו רק בשתי משמרות בנות 12 שעות, תוך חיסכון אדיר למעסיקים ואולי אף פיטורים של עד כשליש מהעובדים.

שי כהן, מזכיר ארגוני בכוח לעובדים, האחראי בין השאר על ענף התעשייה בארגון: "קשה לדמיין מה הביא את ניסנקורן דווקא כעת למהר כך בחתימה על הסכם בעייתי שממילא מיועד להיכנס לתוקפו רק בחודש יולי, בוודאי שלא קיצור שבוע העבודה – שממילא לא ניתן לטעון שמושג כאן באופן אמיתי ומשמעותי – אל מול מחיר כבד לציבור עובדים העובדים קשה בתעשייה ובשירותים".

[/hide][hide for="logged"]


אתר משאבים חסום בחלקו למשתמשים רשומים בלבד.ניתן להרשם לתקופת היכרות בחינם[ultimatemember form_id=1276].[/hide]

 

Be the first to comment

Leave a Reply