תביעה בסך של 1.3 מיליון שקל נגד חברת שמירה: שילמה פחות משכר מינימום

על פי התביעה, הנתבעת הגדירה באופן פיקטיבי שעתיים עבודה כ"הפסקות" למרות שלא היתה בפועל כל הפסקה, ולמרות שלא ניתן להגדיר שעתיים מיום העבודה כהפסקה הן מכוח מהות התפקיד והן מכוח הוראות הדין

היכל-המשפט-תל-אביב-יפו
היכל-המשפט-תל-אביב-יפו

43 מעובדי חברת נירטל – יעוץ בטחוני אבטחה ושירותים מאור יהודה הגישו תביעה בסך 1.33 מיליון שקלים כנגד החברה, במסגרתה נטען בין היתר כי החברה גזלה מעובדיה שעתיים עבודה בכל יום עבודה. זאת לאחר שהגדירה באופן פיקטיבי שעתיים עבודה כ"הפסקות" למרות שלא היתה בפועל כל הפסקה, ולמרות שלא ניתן להגדיר שעתיים מיום העבודה כהפסקה הן מכוח מהות התפקיד והן מכוח הוראות הדין. לדברי העובדים החברה עשתה זאת כדי להימנע מתשלום שכר עבור שעות נוספות אשר הם היו זכאים להם בכל יום עבודה.

בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נאמר כי התובעים הועסקו על ידי הנתבעת העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה ומתן שירותי אבטחה ומענה רפואי לטיולים, כמאבטחי טיולים/מע"רים/חובשים, וכי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד.

לטענת התובעים באמצעות עו"ד שרה זלמנוביץ' הנתבעת ביקשה לעקר מתוכן מעשי את הוראות ההסכם הקיבוצי ו/או צו ההרחבה, ולמעשה להציג בפניהם מצג שווא לפיו תנאי השכר משולמים להם על פי ובהתאם להסכם הקיבוצי וצו ההרחבה. אולם בפועל קבעה הנתבעת הוראות בהסכם אשר לא רק מעקרות את כל תנאי ההסכם הקיבוצי מכל תוכן, אלא אף מעמידות אותם במצב בו השכר המשולם להם נמוך משכר המינימום על פי הדין.

אילוסטרציה: מאבטח. מקור: pixabay
אילוסטרציה: מאבטח. מקור: pixabay

לדברי התובעים הסכמי העבודה ו/או תלושי השכר של הנתבעת אינם אלא הצגת מצג חיצוני של "כשר אני" כאשר בפועל המדובר בהסכמים פסולים המנוגדים להוראות הדין. לטענתם הנתבעת העסיקה אותם על בסיס הסכמי עבודה אותם ערכה על פי נוסח מוכתב על ידה בצורה המנסה להסתיר את הפגיעה בשכרם ובתנאיהם על פי חוקי המגן, ההסכמים הקיבוציים, וצווי ההרחבה.

בתביעה נטען כי הנתבעת הציגה בפני עובדיה מצג מטעה לפיו שכרם היומי הוא 250 שקלים ליום עבודה של 10 שעות (הסכם העבודה הראשון עד לחודש מרץ 2015) או 270 שקלים ליום עבודה של 8 שעות (ההסכם השני מחודש מרץ 2015 ואילך) אולם בפועל התברר לעובדים כי בכל הנוגע להסכם הראשון השכר היומי של 250 שקלים משולם להם עבור 12 שעות עבודה, כלומר שכר הנמוך לא רק מהשכר אותו היא הייתה חייבת לשלם על פי ההסכם קיבוצי ו/או צו ההרחבה, אלא אף נמוך משכר המינימום עלפי החוק.

לגבי ההסכם השני שילמה הנתבעת לעובדיה שכר יומי של 270 שקלים הכולל בתוכו תוספות שאינן חלק מתעריף השכר היומי כגון תשלום נסיעות והבראה. בפועל בהשוואה בין השכר ששילמה לבין שעות העבודה שביצעו בפועל, שילמה להם הנתבעת שכר הנמוך משכר המינימום על פי החוק.

לסיכום נטען בתביעה כי הנתבעת קבעה תנאי שכר והעסקה שלא כדין, בחוסר תום לב קיצוני, מתוך מטרה מכוונת להונות את עובדיה, לגזול את כספם, ולמנוע מהם את הזכויות המגיעות להם על פי חוקי המגן ו/או ההסכמים הקיבוציים ו/או צווי ההרחבה, ובכלל זה בכל הנוגע לשכר עבודה, תשלום עבור שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה, ותשלום זכויות סוציאליות.

מנירטל נמסר כי "התביעה התקבלה במשרדנו. מעיון ראשוני בתביעה נראה כי מדובר בתביעה מופרכת. חברת נירטל פועלת בהתאם להוראות הדין תוך שיתוף פעולה עם ההסתדרות הלאומית שהינה הארגון היציג של עובדי החברה. תגובתנו תינתן בבית הדין לעבודה ואנו נעמוד על ההוצאות שיגרמו לנו בשל תביעה זו".

Be the first to comment

Leave a Reply