25 התרומות הגדולות של לינוקס והקוד הפתוח לעולם / מאת ג'ון טריל, רד האט

25 הדברים שלא היו נראים אותו הדבר ללא קוד פתוח
25 הדברים שלא היו נראים אותו הדבר ללא קוד פתוח

אנו חוגגים את יום ההולדת ה- 20 של המונח "קוד פתוח" (Open source), ורואים כי העקרונות שבבסיס הקוד הפתוח – החל משקיפות ושיתוף פעולה ועד לחופש ותפוצה רחבה, זלגו הרבה מעבר לגבולות טכנולוגיה ארגונית, והשפיעו באופן משמעותי גם על עולם הטכנולוגיה הצרכנית וגם על הסביבה העסקית הגלובלית בכללה.

לקוד פתוח הייתה השפעה כה רבה, עד שקשה לבחור רק אחדים מהחידושים המשפיעים ביותר, אך ניסינו לעשות זאת. לפניכם 25 דברים שאנו חושבים כי הינם טובים יותר הודות ללינוקס ולקוד פתוח, שחלקם לא היו קיימים כלל ללא עמוד השדרה של קוד פתוח, בעוד אחרים אולי היו מתפתחים מתוך הכרח, אך סביר להניח שלא היו זוכים לפרסום.

תעשייה גלובלית

  1. מסחר בזמן אמת – אנו מתייחסים לעסקות פיננסיות המתבצעות בכמעט זמן אמת, כמובנות מאליהן, ממש כמו היכולת להעביר כספים, לבצע סחר במניות וטרנזקציות כספיות אחרות כשירות לפי דרישה. אך כל אלה כנראה לא היו מתאפשרים ללא תפקודיות זמן אמת של Kernel הלינוקס, אשר מניע למעלה מ- 50 אחוז מהעסקאות הכספות בעולם ומגבה 100 אחוז מהבנקים המסחריים של Fortune 500.
  2. כלכלת הטכנולוגיה הגלובלית – לינוקס ופרויקטים אחרים של קוד פתוח הבנויים מעליה, סייעו לקדם את הסטנדרטיזציה של IT, ולאפשר פעילות בין מערכתית רבה יותר ברחבי הסביבה העסקית בעולם. דרך שפה משותפת של IT מסוגלים שירותים ותוכנות לגדול ולהתפתח מעבר לגבולות גיאוגרפיים מסורתיים, ויוצרים שוק טכנולוגיה שהינו באמת גלובלי.
  3. IT ממשלתי – עם דחיפה באמצעות החיסכון הכספי, חדשנות ויכולת הגידול – תחילה של לינוקס ובהמשך של קוד פתוח בכלל, לגופים ממשלתיים יש היסטוריה עשירה בקוד פתוח, ועתה הם מתקדמים לכיוון הפיכתם לדוגמאות של יעילות קוד פתוח. לאחרונה הדגישה תכנית צו הפעולה הלאומית הפתוחה השנייה של הממשל בארה"ב את השימוש בקוד פתוח, ותרומה בחזרה לקהילות קוד פתוח כדי לעזור לטפח חדשנות ולהפחית עלויות.
  4. ערים מקושרות – קישוריות בין ההיבטים הקריטיים של ערים, החל מכיסויי פתחי ביוב ורמזורים עוד לשירותי חירום והתראות על מזג אוויר קיצוני, דורשת מחשוב בהיקף גדול. זו לינוקס, ולא מערכת הפעלה קניינית, מספקת יכולת גידול נרחבת זו, תוך אספקת היכולות הדרושות עבור הפשטה של שכבות המחשוב השונות כדי להפוך ניהול של הטמעה כה מורכבת לאפשרי.
  5. בקרת תעופה אווירית – מנהל התעופה הפדרלי בארה"ב, ה- FAA, מפקח על כמעט 24 אלף טיסות מדי יום, ופועל כולו תוך שימוש בתכונות הגידול והאבטחה אותן מספקת לינוקס.
  6. מסחר אונליין, לא היה מתפתח באופן דומה ללא הקוד הפתוח
    מסחר אונליין, לא היה מתפתח באופן דומה ללא הקוד הפתוח

הסטטוס קוו של IT ארגוני

  1. מחשבי על – משימות עתירות מחשוב, החל ממודלים של מזג אויר עד לקידוחי נפט וגז, דורשות מחשבים ייעודיים לטיפול בסימולציות מסובכות אלה, מה שהביא לפיתוחם של מחשבי העל המודרניים. עם זאת, מחשוב-על, כפי שקיים היום, היה נראה שונה לגמרי ללא לינוקס. לדוגמא, הסתכלו על עשרת מחשבי העל המובילים ברשימת ה- TOP500 (אשר עוקבת אחרי ביצועי מחשוב על) – כולם מריצים צורה כלשהי של הפצת לינוקס.
  2. מחשוב ענן – מחשוב מבוזר (מחשוב ענן), כאשר שמשאבי מחשוב לא נמצאים באתר הפיזי או אפילו אינם בבעלות של ארגון מסוים, פשוט לא היה מתאפשר כפי שאנו מכירים אותו היום ללא לינוקס וקוד פתוח. יכולת הגידול והגמישות של לינוקס פשוט מאפשרות לרבות מהתקנות עצומות אלה לפעול, בעוד מחסומי העלות של לינוקס, הנמוכים באופן משמעותי, מאפשרים ליישם אותן.
  3. שירותים לפי דרישה – יד ביד עם מחשוב ענן הולכת התפיסה של שירותים לפי דרישה (On-demand services). אם מפתח זקוק למכונה וירטואלית, או איש תפעול IT צריך להקצות שרת, הם מצפים לעשות זאת במהירות וללא תקלות. יכולת הגידול של לינוקס מאפשרת הקצאה מהירה שכזאת, כפי שגם מאפשרת קלות הרישוי ללא עלויות מכבידות.
  4. DevOps – השילוב של פיתוח ותפעול (DevOps) קיים באוצר המילים של ה- IT כבר מספר שנים, ומספק צמצום מרחק וקשרי עבודה טובים יותר בין מפתחים ומקצועני תפעול. הודות ללינוקס ולעולם הרחב יותר של קוד פתוח, המתודולוגיה הופכת ברורה וקלה יותר להטמעה כמעט על בסיס יומיומי, כאשר חידושים מבוססי לינוקס, כמו קונטיינרי לינוקס, מופיעים בשוק במטרה לאפשר לצוותים להתמקד בתפקידיהם הספציפיים, ולצמצם התנפחות פרויקטים.
  5. מחשוב היברידי – ארגונים אינם צריכים היום לבחור בין הענן או מחשוב באתר שלהם. במקום זאת הם יכולים להשתמש בתמהיל של טכנולוגיות שמתאימות טוב ביותר לצרכי התשתית שלהם. פעם נוספת, ללא לינוקס כבסיס המתרחב והיציב עבור תמהילי שירותים אלה, מחשוב היברידי פשוט לא היה אפשרי כפי שאנו מכירים אותו היום – על ארגונים היה לבחור בין מחשוב באתר או מחשוב מתארח, כאשר רוח הבלהות של נעילה לספק ספציפי מרחפת מעל כל בחירה שהיו עושים.
טכנולוגיית גלקסי. גם היא הייתה נראית אחרת ללא הקוד הפתוח. צילום אילוסטרציה. תמונה: Pixabay
טכנולוגיית גלקסי. גם היא הייתה נראית אחרת ללא הקוד הפתוח. צילום אילוסטרציה. תמונה: Pixabay

הגל הבא של IT

  1. IoT – סביר להניח כי העניין הגדול סביב האינטרנט של דברים (IoT) – התפישה של רשת מכשירים ואביזרים, גדולים וקטנים, שיכולים "לדבר" אחד עם האחר כדי להשיג פעילויות יעילות יותר, לא היה לובש אותה צורה ללא לינוקס. מערכות הפעלה לינוקס משובצות (Embedded Linux OS), המהוות חלק קטן מגודלן של מערכות הפעלה קונבנציונליות יותר, מניעות את עולם ה- IoT, מאפשרות סקלאביליות של הטמעות ארגוניות וחסכון כספי. ללא לינוקס, סביר להניח ש- IoT היה יקר מדי או היה דורש נעילה למערך של יצרן יחיד.
  2. קונטיינרי לינוקס – מדובר בשיטה של אריזת ובידוד אפליקציה עם התלויות שלה בלבד. זו טכנולוגיה שבנויה מחלקים מרכזיים מה- Linux kernel. בעוד שבעבר היו טכנולוגיות דומות אחרות, האופי הפתוח של קונטיינרי לינוקס בשילוב עם חדשנות שנוצרת בקהילה, אפשר לאקוסיסטם לשגשג כמעט בין לילה, ונתן לארגונים דרך חדשה קדימה כאשר מדובר באופן בו הם בונים, מטמיעים ומנהלים את היישומים שלהם.
  3. OpenStack – מספקת פלטפורמה מרכזית עבור מחשוב ענן פרטי והיברידי. סביר להניח שמסגרת הענן OpenStack לא הייתה קיימת, או לכל הפחות הייתה שונה לחלוטין ללא לינוקס. הסקלאביליות והגמישות של לינוקס, הן אלה שאפשרו ל- OpenStack להצליח בהבאת היתרונות של עננים פרטיים אל הארגון, תוך הימנעות מנעילה שבאה עם מסגרת ענן פרטי קניינית.
  4. כל דבר-מוגדר-תוכנה – החל מרשתות תקשורת עד לאחסון, תוכנה משמשת להפשטה של מורכבויות מסורתיות של חומרה ארגונית, מה שמוביל לעולם בו כמעט כל דבר הינו "מוגדר-תוכנה". לינוקס מספקת אבן יסוד מרכזית עבור מאמצים אלה, ופעם נוספת מספקת פלטפורמה פתוחה וגמישה כדי שהפשטה זו תתבצע ללא נעילה לספק ספציפי בעקבותיה.
  5. ניתוחי ביג דאטה –Big data, המונח הכולל עבור הררי המידע שנוצרים על ידי עסקים וארגונים, יכולים להוות את המפתח לתפעול יעיל יותר וגם לגידול בהכנסות בעקבות זיהוי הזדמנויות חדשות, אך תחילה יש למיין נתונים אלה ולנתח אותם. הכלים האנליטיים, שרבים מהם עצמם בנויים בקוד פתוח, המעבדיםכמויות עצומות אלה של נתונים, דורשים פלטפורמה סקלאבילית רבת עוצמה, שלא הייתה קיימת ללא לינוקס.

לדמיין מחדש את המחשב

  1. חומרת קומודיטי – סביר להניח שחומרת קומודיטי, בעיקר מעבד x86 (הבסיס של המחשוב היום), לא הייתה מצליחה כל כך אילו לא לינוקס הפועלת כמערכת ההפעלה התשתיתית. לינוקס סיפקה מערכת הפעלה סטנדרטית עבור מערכי שבבי x86, וסיפקה לעסקים בסיס ניתן לחיזוי כדי לעבור אליה ממערכי חומרה ייעודיים.
  2. גישות חומרה חדשות – בדומה מאוד לעליית x86, גם לינוקס סייעה להביא גישות חומרה חדשות כמו ARM  – מעבד יעיל ביותר בצריכת אנרגיה. בלי לינוקס שסיפקה את הפלטפורמה הסטנדרטית אליה הצטרפו מערכי שבבים אלה, היינו עדיין רואים סוגי חומרה חדשים מופיעים בשוק, אך הם היו הרבה יותר מותאמים ספציפית, ופחות ניתנים להחלפה ביניהם בתרחישי שימוש שונים.
  1. אמזון – Amazon Web Services היא עתה כמעט שם נרדף למחשוב ענן ציבורי, כאשר ל-AWS יש עתה יותר ממיליון לקוחות המשתמשים בצי הגדול של שירותים לפי דרישה שלה, ולינוקס היא רכיב בסיסי של פלטפורמת AWS. בעוד ניתן לדמיין שירות דמוי-AWS ללא לינוקס (חשבו על ה- ISPs הראשונים בשנות ה- 90), הרי את ההיקפים ואת מבנה התמחור של AWS היה קשה לשכפל בלעדיה.
  2. גוגל – ענקית החיפוש המקוון, הפרסום והענן Google, הייתה נראית שונה מאוד ללא לינוקס וטכנולוגיות קוד פתוח אחרות שמעצימת את התשתית שבבסיס החברה. בעוד שאין זה אומר כי גוגל לא הייתה מתקיימת ללא לינוקס, היינו עלולים לאבד את תרומותיה לעולם הקוד הפתוח, כולל Kubernetes, אם לינוקס לא הייתה משמשת כמפלסת הדרך.
  3. שקיפות טכנולוגיה ואחריות – ללא לינוקס המניעה את הקוד הפתוח, סביר להניח שעדיין היינו רואים את מרכז הנתונים הארגוני כאי נפרד מוקף קירות, עם מעט אם בכלל תובנות על העסק הרחב יותר, ורבות מפעילויות היומיום של צוותי IT ממוקדות בשמירה על עצם הפעילות. עם לינוקס וקוד פתוח, IT הינו עתה הרבה יותר שקוף לארגון הרחב, מסייע לתיאום טוב יותר עם יעדים עסקיים כלליים, ובעצם מחדש – בניגוד להיותו רק משמר  סטטוס קוו.
קוד פתוח. צילום אילוסטרציה. תמונה: Pixabay
קוד פתוח. צילום אילוסטרציה. תמונה: Pixabay

מחוץ לכותלי העסק

  1. רחפנים – מגמת הרחפנים, אותם רובוטים מעופפים הנשלטים מרחוק, קשורה באופן הדוק ל- IoT. בעוד הרחפנים הראשונים התבססו על מערכות הפעלה קנייניות, הרי קידום הפריחה בטיסות רחפנים נעזר בלינוקס, אשר מספקת את מערכות ההפעלה המשובצות הזעירות ההכרחיות להטסת רבים ממכשירים אלה, תוך אפשרות לחדשנות נוספת מעליה.
  2. יוזמות ממשל פתוח – יוזמת הממשל הפתוח שהוטמעה ע"י הממשל הפדרלי בארה"ב. שאבה את המודל שלה מקהילת הקוד הפתוח (וממאמצי ממשל מקומי ומדינתי אחרים), כשהיא מתמקדת בשקיפות ושיתוף פעולה עם הציבור הרחב. כלל לא בלתי סביר שללא הכוח המניע של קוד פתוח (ולינוקס מובילה במשימה), היו פחות מאמצים כאלה, ומוגבלים הרבה בהיקף ובטווח.
  3. מיקור המון ומימון המון – תפישות אלה נובעות יותר מרמה תרבותית מאשר מרמה טכנית. מדובר בפרויקט שנבנה או ממומן ע"י משתמשי קצה פוטנציאליים במקום עובדים ייעודיים או מתנדבים. זוהי דוגמא של המריטוקרטיה (מצליח מי שראוי לכך) של לינוקס וקוד פתוח, שנכנסה למיינסטרים, כשאתרים כמו Kickikstarter מתגמלים רעיונות מעניינים בסכומי כסף משמעותיים, שסביר להניח כי בצורה אחרת לא היו מתקבלים.
  4. אנדרואיד – למעשה מדובר בהתפצלות מובייל של לינוקס. אנדרואיד מספקת פלטפורמת מובייל סקלאבילית וגמישה עבור מגוון רחב של מערכי שבבים ופורמטים של מכשירי טלפון ניידים. היא זוכה בתנופה (אם לא מביסה) מול מערכות הפעלה קנייניות כמו iOS ו- Windows Mobile, ומספקת אקוסיסטם מוצק של יישומים ושירותים עבור המשתמשים, בדומה ללינוקס המקורית. האם דמוי-אנדרואיד היה מופיע ללא לינוקס? כמעט בטוח שכן, אבל יש ספק גדול אם היה זוכה לנוכחות ממנה נהנית אנדרואיד בשוק הצרכני היום.
  5. הדפסה בתלת ממד – "תנועת היצרנים", הדרך בה משתמשי קצה פועלים כדי לייצר בעצמם את המוצרים שלהם, מקודמת על ידי עלייתן של מדפסות 3D, אשר משתמשות בחומרים שונים ליצירת חלקים ופריטים שלמים. בעוד שהינה רחוקה היום מטכנולוגיית קומודיטי, תנועת מדפסות ה- 3D מקודמת ע"י לינוקס. רבות מהמדפסות בשוק תומכות בלינוקס הודות לגמישות הפלטפורמה, והרבה מהתוכנות המפעילות מכשירים אלה מבוססות על לינוקס. אין ספק שההדפסה בתלת-ממד הייתה מופיעה גם ללא לינוקס, אבל הודות לעוצמה רבת התפוצה של הפלטפורמה והאופי השיתופי של הקהילה, הדרך בה אנו רואים הדפסת 3D היום חייבת הרבה ללינוקס ולקוד הפתוח.

Be the first to comment

Leave a Reply