אוטם שריר הלב בו לקה התובע אינו בגדר “אירוע חריג” בעבודה

התובע היה קבלן עצמאי לעבודות גמר, שהתקשר עם נציגות בית משותף לשם ביצוע עבודת תיקון וחיזוק בניין. על פי כתב התביעה, שבועיים לאחר תחילת העבודות, הגיע המפקח לבניין, הורה לתובע לחדול מעבודתו ולא לחדש את המשך העבודות עד אשר תיבדק שיטת עבודתו של התובע

התקף לב

עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע נדונה תביעתו של שלמה אטיאס שיוצג על ידי עו”ד אלה לבקוביץ כנגד המוסד לביטוח לאומי שיוצג על ידי עו”ד הילה גולן יוניסיאן. פסק הדין ניתן במרץ 2020, מפי השופט יעקב אזולאי.

בפני בית הדין הונחה תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת

התובע היה קבלן עצמאי לעבודות גמר, שהתקשר עם נציגות בית משותף לשם ביצוע עבודת תיקון וחיזוק בניין, בעלות של מאה אלף שקל. כמו כן, הנציגות התקשרה גם עם אדם שתפקידו היה לפקח על אותן העבודות.

בתמונה: עו”ד ג’ון גבע

על פי כתב התביעה, במרץ 2016, החלו עבודות בבניין מושא התביעה. שבועיים לאחר תחילת העבודות, הגיע המפקח לבניין, הורה לתובע לחדול מעבודתו ולא לחדש את המשך העבודות עד אשר תיבדק שיטת עבודתו של התובע. כל זאת התרחש אל מול הנציגות, תוך השפלת התובע באופן פומבי. בהמשך, התגלעו מחלוקות נוספות בין המפקח לתובע, אשר גררו ימי עבודה והוצאות נוספות לתובע.

במאי 2016, עם סיום העבודות בבניין, המפקח ביקר את עבודת התובע בחריפות, ובשיחה עם הנציגות, טען ש”העבודה בוצעה באופן חלקי”. משמעות הדבר היה, כי העירייה לא תאשר את העבודה ולא תשלם לתובע את יתרת הסכום, דבר שממנו חשש התובע מאחר שהוצאותיו היו גבוהות מהמתוכנן.

התובע טען כי חמישה ימים לפני שלקה באוטם שריר הלב, האזין להקלטה, אשר בעקבותיה נגרמו לו מתח וחרדה. עוד הוסיף התובע, כי התקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ששיאו בהקלטה לבין אוטם שריר הלב בו לקה, ולכן יש להכיר באוטם הלב כתאונת עבודה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק קבע בית הדין כי דין התביעה להידחות.

תחילה, עמד בית הדין על סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי תאונת עבודה היא תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. בית הדין הוסיף, כי עובד במעמד של עצמאי אינו נהנה מחזקת הסיבתיות אשר קבועה בסעיף 83 לחוק, לפיה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה תחשב כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, ובלבד שלא הוכח ההיפך.

כלומר, בשונה מעובד שכיר, עובד עצמאי נדרש להוכיח את שני תנאי סעיף 79 לחוק: שהאירוע התקיים “תוך כדי עיסוקו במשלח ידו”; ו”עקב עיסוקו”. יתרה מכך, על התובע מוטל הנטל להביא “ראשית ראיה” שאכן התרחש אירוע תאונתי בעבודה אשר גרם לאותה החבלה.

עוד ציין בית הדין, כי על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה, יש לקבוע קודם כל קיומו של אירוע חריג בחיי עבודת המבוטח אשר מצדיק מינוי מומחה רפואי.

זאת ועוד, בית הדין הדגיש כי הלכה פסוקה היא, שמתח מתמשך כשלעצמו לא מוכר כאירוע חריג, אך יתכן שיוכר אירוע חריג על רקע מתח מתמשך, אם בסמוך לפני האירוע נוצר שיא או עליית מדרגה חריגים באותו מתח מתמשך, והם שייחשבו כאירוע חריג.

אמנם, התובע טען להתקיימות אירוע חריג – האזנה להקלטת שיחה בין המפקח לנציגות. אך עם זאת, בית הדין קבע כי התובע לא עמד בנטל להוכיח קיומו של אירוע חריג ולא ביסס קשר סיבתי בינו לבין אירוע האוטם.

וביתר פירוט, התובע היה מצוי במתח ובלחץ מתחילת הפרויקט, על רקע יחסיו עם המפקח, המשקפים את העדר ההסכמות בין השניים. תחושת התובע שיתכן כי לא יקבל את כל הסכום עבור הפרויקט ליוותה אותו כבר חודש וחצי לפני מועד קרות האוטם, ולכל המאוחר כשבועיים לפניו. אמנם, בית הדין הדגיש כי יכול להיות מצב של אירוע מיוחד בתוך פרק זמן של מתח מתמשך, אך עם זאת, התובע לא הצליח לייחד את אותה האזנה להקלטת השיחה ביחס לשאר האירועים.

לפיכך, קבע בית הדין כי התובע הוכיח שאירע לו “מאורע אובייקטיבי בעבודתו”, שניתן לאיתור בזמן ובמקום – הקלטת השיחה לה האזין חמישה ימים לפני קרות האוטם. עם זאת, התובע לא הוכיח כי האירוע הוא בגדר “אירוע חריג” ביחס לשאר האירועים שחווה באותה התקופה, והוא זה שגרם לדחק הנפשי שהוביל לאוטם הלב. בהתאם, בית הדין דחה את התביעה.

** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

הכותב הוא מייסד ושותף במשרד ג’ון גבע, הדר ושות’ עורכי דין ומגשרים

Be the first to comment

Leave a Reply