אחות אחות; התערוכה המרכזית של פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית 2019

התערוכה המרכזית של פסטיבל מנופים לאמנות 2019 - תיפתח בבית החולים 'ביקור חולים' בלב ירושלים ביום שלישי 29 באוקטובר 2019. מופע הפתיחה של התערוכה יהיה "חילוץ" של תנועה ציבורית

תמיר צדוק, ללא כותרת, מתוך תכסיס

התערוכה המרכזית של פסטיבל מנופים לאמנות 2019 – תיפתח בבית החולים ‘ביקור חולים’ בלב ירושלים ביום שלישי 29 באוקטובר 2019 בשעה 19:00.  מופע הפתיחה של התערוכה יהיה “חילוץ” של תנועה ציבורית. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב, עד 27 בדצמבר 2019

באמצע המאה ה-19 הוקם בית החולים כדי למלא את המחסור בשירותי בריאות עבור היישוב היהודי בישראל. ראשיתו בעיר העתיקה בירושלים, ובשנת 1925 הועבר למשכנו הנוכחי ברחוב הנביאים. בשל מיקומו האסטרטגי במרכז העיר עמד המוסד בקו החזית וסיפק שירותי רפואה לנפגעים, החל במלחמת השחרור וכלה בפיגועים שהתרחשו בעיר בשנות התשעים והאלפיים.

ההיסטוריה המרתקת של ביקור-חולים היא דוגמה מאלפת לשינויים הרדיקליים שחלו במערכת הרפואית בארץ בשלושים השנים האחרונות, עם כניסתו של העידן הניאו-ליברלי לישראל. מאחר שמדובר בבית חולים שלא נהנה מסיוע ממשלתי, נקלעה עמותת ביקור חולים הוספיטל, שהפעילה אותו, לקשיים כלכליים, ומסוף שנות השמונים של המאה העשרים צברה חובות כבדים. מאז שנת 2004 נעשו ניסיונות שונים למכירת בית החולים על ידי הכונס הרשמי, ובשנת 2007 אושרה מכירתו לאיש העסקים ארקדי גאידמק, שהתחייב להפעיל את בית החולים במתכונת מלאה חמש שנים לפחות. בד בבד, בדצמבר 2012 הגישה העמותה בקשה לפירוק. בית המשפט אישר את הבקשה, ובעקבות זאת נחתם הסכם מיזוג בין המדינה, עובדי ביקור-חולים ובית החולים שערי-צדק, ורוב המחלקות שפעלו בבית החולים ביקור חולים נסגרו.

בשנת 2015 מכר גאידמק את בית החולים לחברת טעמן נדל”ן, וכיום הוא מושכר לבית החולים שערי צדק. החברה מבקשת לשנות את ייעודו של המבנה משימוש ציבורי (בית חולים) לאזור עירוני מעורב, שיכלול שני בנייני ענק מודרניים ובהם דירות, חניונים ואזורי מסחר, שיקיפו את המבנה ההיסטורי. מהלך זה עשוי לסתום את הגולל על תפקודו של ביקור-חולים כבית חולים.

כיום, הבניין הראשי של בית החולים עומד נטוש, ובבניין זיו (לשעבר בית החולים הגרמני), שעדיין נמצא בשימוש, מצויים בעיקר חדרי לידה, פגייה ומחלקת יולדות.

התערוכה אחות, אחות מוצגת בבניין הפעיל של בית החולים, שעיקר עיסוקו בהבאת חיים חדשים לעולם. במרחב שבו מושמעת קריאה לעזרה, התערוכה תנוע בין הרצון להירפא ולהחלים לבין אי האפשרות למלא משאלה זו בשל שיקולים רפואיים, כלכליים, ביורוקרטיים או סובייקטיביים. דרך עבודות האמנות תיבחן שאלת האפקטיביות של פעולת ההצלה: מהמקום האישי והאינטימי ביותר של המטופל עצמו, דרך פרוטוקולים ובחוקים מוסדיים נוקשים המופעלים על מטופלים, וכלה באפשרויות הריפוי והשיקום של מוסדות גוססים מול תהליכים כלכליים ופרויקטים נדל”ניים בלתי ניתנים לעצירה.

מופע הפתיחה של התערוכה  – תנועה‌ ‌ציבורית‌ ‌|‌ ‌חילוץ‌ ‌

חילוץ הוא מחול מדיני המתקיים על תל הריסות של בניין במרחב הפתוח. על חורבות הבטון, חמישה חברי תנועה ציבורית מבצעים סדרה של תנועות, פרי מחקר גופני ואימונים משותפים עם צוותי חילוץ והצלה בישראל ובעולם, ביניהם פיקוד העורף, מד״א ושירותי הכבאות הגרמניים. חילוץ הוא פיתוח כוריאוגרפי, איטי ומסונכרן של תרגילי כוננות הרווחים כיום בכל מדינה בעולם. האסון בלתי נמנע, הגורם לו אינו ידוע, אך התנועות המוקפדות שחוזרות על עצמן יוצרות מרחב של אינטימיות שעשויה להיווצר בין בני אדם אל מול סכנת חיים.

הפעולה חילוץ, המתרחשת לראשונה בירושלים, ממוקמת בבית החולים ביקור-חולים, שבשנות התשעים והאלפיים שימש כקו החזית וההצלה לפיגועים הקשים שהתרחשו בעיר. פעולת החילוץ הפרפורמטיבית הנעשית בו עשרות שנים לאחר מכן מהדהדת את הזיכרון ההיסטורי שהמבנה טומן בחובו. במשך ארבע שעות חברי תנועה ציבורית נחלקים לשתי קבוצות המחליפות זו את זו לסירוגין במעגל של הצלה: אלו הלכודים ואלו המחלצים אותם מבין ההריסות ברוגע ובקפדנות. הקומפוזיציה המתוזמנת, טכניקת המחול שפיתחו כוחות המדינה וההבנה האנטומית שבבסיס הריקוד הפוליטי – כל אלו מעוררים יחד תחושה של קירבה רגעית בין הצופים לרקדנים, קירבה שנעה בין סכנה לחמלה.

Be the first to comment

Leave a Reply