אל על מערערת על פס”ד של בית הדין הארצי לעבודה ומבקשת לחייב את עובדי אגף הביטחון להליך בוררות

אל על טוענת כי בית הדין האזורי טעה בכך שלא נתן את המשקל הראוי להסכמת נציגות העובדים בכתב להעסקת העובדים בחוזים אישיים. עוד טעה בית הדין בהתערבותו בדיעבד בהסכמות קיבוציות בין צדדים להסכם קיבוצי בדבר מכסות העובדים הקבועים בחברה

מטוס של אל על. צילום: ויקיפדיה
מטוס של אל על. צילום: ויקיפדיה

חברת אל על הגישה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ערעור על פסק דינו של בית דין האזורי לעבודה בתל אביב הקובע כי 19 מעובדי מטה אגף הבטחון בחברה הם עובדים קבועים בחברה אף שהם מועסקים בחוזים אישיים. בערעור נאמר כי בחודש דצמבר 2012 ניתן על ידי השופט בדימוס סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לשעבר פסק בוררות בהליך שהתקיים בין אל על לבין ההסתדרות ונציגות העובדים, והקובע כי העסקתם של 19 עובדי מטה אגף הבטחון בחוזים אישיים הינה כדין, נעשתה בהסכמת נציגות העובדים, ועולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד החל ביחסי הצדדים.

חרף זאת נטען בערעור ובניגוד לאקסיומות משפט העבודה, קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי תוצאות הליך הבוררות אינן מחייבות את עובדי אגף הביטחון בחברה, וזאת ומאחר ופסק הבוררות לא נרשם כהסכם קיבוצי. לאור זאת, נאמר בערעור, קבע בית הדין האזורי כי אין חולק על כך שהעובדים האמורים הועסקו בחוזים אישיים ואשר בית הדין התייחס אליהם כ”עובדים זמניים”, הם “עובדים קבועים בחברה החל ממועד הגשת תביעתם לקבוע כי הם עובדים קבועים בחברה, במחצית חודש דצמבר 2014”.

לטענת אל על פסק הדין האמור מוטעה מיסודו ודינו להתבטל. לדברי אל על בית הדין האזורי טעה בכך שלא קבע כי פסק הבוררות שנוהל בהליך הקיבוצי בעניינם של העובדים מכוח פרק ישוב חילוקי דעות שבהסכם הקיבוצי ושקבע כי העסקתם בהסכמים אישיים היא העסקה כדין, סותם את הגולל על התביעה.

עוד טעה בית הדין בקובעו כי על מנת להחיל את פסק הבוררות על העובדים היה על החברה להביא לרישומו כהסכם קיבוצי, זאת במיוחד שעה שמדובר בהליך בוררות שכל כולו קבוע ומוסדר ונעשה מכוח ההסכם הקיבוצי, ועל כן אין לראות בתוצאותיו משום חלק מן ההסכם קיבוצי עצמו, שכן הליך הבוררות דן בפרשנות של הוראות ההסכם הקיבוצי.

עוד נטען בערעור כי בית הדין האזורי טעה בכך שלא נתן את המשקל הראוי להסכמת נציגות העובדים בכתב להעסקת העובדים בחוזים אישיים. עוד טעה בית הדין בהתערבותו בדיעבד בהסכמות קיבוציות בין צדדים להסכם קיבוצי בדבר מכסות העובדים הקבועים בחברה, ובכך שלא קיבל את טענתה של החברה לפיה מעסיק וארגון עובדים רשאים להסכים כי חלק מהעובדים יועסקו בהסכמים אישיים, וכי לא יחולו עליהם הסכמים קיבוציים.

Be the first to comment

Leave a Reply