בג”ץ: אוטם שריר הלב אינו תאונת עבודה אם לא הוכח “אירוע חריג”

בית המשפט ציין כי השאלה מהי תאונת עבודה היא שאלה מעורבת של עובדה במשפט, המוכרעת על ידי בית הדין בהתאם להתרשמותו מהראיות ומטיב שיקול דעתו המקצועי

התקף לב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק נדונה עתירתה של ש. (העותרת) אשר יוצגה על ידי עו”ד שי פויירינג כנגד המוסד לביטוח לאומי (המשיב 1) וכנגד בית הדין הארצי לעבודה (המשיב 2). פסק הדין ניתן ביוני 2020, מפי השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף.

מדובר בעתירה שכוונה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה ערעור שהגישה העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה את תביעת העותרת נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת תלויים.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו”ד ג’ון גבע | זוית אחרת

בעלה של העותרת (להלן: המנוח) עבד בתפקיד בכיר בחברת טבע, ובמסגרתו נהג לטוס באופן תדיר לחו”ל. בחודש פברואר 2012 המנוח חזר מארה”ב, כאשר הוא אינו חש בטוב וגילה סימני שפעת, אך לא פנה לרופא בעניין. מספר ימים לאחר מכן טס להונגריה וכעבור כמה ימים טס בחזרה לישראל. במהלך הטיסה האחרונה חש ברע ופונה לבית החולים, שם נפטר כתוצאה מאוטם בשריר הלב.

בעקבות זאת הגישה העותרת תביעה לתשלום גמלת תלויים בטענה כי האוטם בשריר הלב בו לקה המנוח הוא בגדר “תאונת עבודה” על פי חוק הביטוח הלאומי. המוסד דחה את תביעתה. 

בהמשך הגישה העותרת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, שבמסגרתה ערערה על החלטת המוסד וטענה כי המשך עבודתו של המנוח, שכללה טיסות תכופות, בעת שסבל מסימני שפעת, זירזו את התפתחות האוטם בשריר הלב שהביא למותו. בית הדין האזורי דחה את תביעת העותרת מן הטעם שלא הוכח קיומו של “אירוע חריג”  שהביא להתפרצות האוטם בשריר הלב. עוד נקבע, כי בנסיבות העניין, ולנוכח השיהוי בהגשת התביעה, לא ניתן היה לקבוע מה היה מצבו הרפואי של המנוח בשעתו.

העותרת ערערה על פסק דינו לבית הדין הארצי לעבודה, שדחה את ערעורה. לפיכך, הגישה  העותרת עתירה לבג”ץ.

העותרת טענה כי השאלה שעמדה להכרעה בתביעתה לקבלת גמלת תלויים היא האם מצבו הבריאותי הנחות של המנוח בעת עבודתו בתנאים רגילים עולה לכדי “אירוע חריג”. כמו כן, מדובר בשאלה שברפואה ולכן מתחייבת הגשתה של חוות דעת רפואית. עוד טענה העותרת, כי בית הדין הארצי הכריע בשאלה זו, בהתעלם מחוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעמה ולכן לא ניתן לה יומה בבית המשפט. בהתאם לכך, ביקשה העותרת כי בג”ץ יורה לבית הדין להתייחס לחוות הדעת הרפואית שהגישה.

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, קבע בג”ץ כי דין העתירה להידחות על הסף. תחילה, הדגיש בית המשפט כי בג”ץ אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי. לכן, התערבות בפסקי הדין של הארצי תיעשה רק במקרים חריגים, בהם נפלה טעות משפטית מהותית ושיקולי הצדק מחייבים התערבות בנסיבות העניין. עם זאת, המקרה הנדון לא הקים עילה להתערבות.

לאחר מכן, בית המשפט ציין כי הזכאות לגמלת תלויים עקב פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי מתגבשת בהתקיים שלושה יסודות מצטברים: למבוטח אירעה “פגיעה בעבודה”, ובכלל זאת “תאונת עבודה”; המבוטח נפטר; קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין מות המבוטח.

עוד הוסיף בית המשפט, כי הוכר בפסיקה שאוטם בשריר הלב שנגרם עקב מחלה יכול למלא את יסוד “תאונה בעבודה” ובתנאי שהוכח קיומו של “אירוע חריג” או “מאמץ מיוחד” אשר הביא להתפרצות מוקדם מן הצפוי.

בית המשפט ציין כי השאלה מהי “תאונת עבודה” היא שאלה מעורבת של עובדה במשפט, המוכרעת על ידי בית הדין בהתאם להתרשמותו מהראיות ומטיב שיקול דעתו המקצועי. זאת ועוד, העובדה כי בתי הדין לא התייחסו בנימוקיהם לחוות דעת בצורה מובחנת ונפרדת, אין זה אומר כי הם התעלמו בהכרח מקיומה כחלק מהראיות בתיק.

לפי כל המובא לעיל, משנקבע כי העותרת לא הוכיחה קיומו של “אירוע חריג” שעלול היה לגרום להתפרצות אוטם שריר הלב, אפשר היה לדחות את התביעה גם בלי להזדקק לחוות דעת רפואית.

___

הכותב הינו מייסד ושותף במשרד ג’ון גבע-הדר עורכי דין ומגשרים.

Be the first to comment

Leave a Reply