בית הדין האזורי דחה תביעה שעניינה פיטורים מחמת גיל

הנתבעת טענה כי מתוך 120 עובדיה, 82 מהם בני ארבעים ומעלה ומחצית מאלו בני למעלה מ-50

תמונת אילוסטרציה. מקור: pixabay
תמונת אילוסטרציה. מקור: pixabay

עו”ד ג’ון גבע

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו התבררה תביעתו של דניאל סמוקובליה, אשר יוצג על ידי עו”ד יניב הלוי, כנגד שניידר אלקטריק ישראל בע”מ, אשר יוצגה על ידי עו”ד עודד ערמוני. פסק הדין ניתן באוקטובר שחלף בהיעדר הצדדים, מפי השופטת יפית זלמנוביץ גיסין, נציג ציבור עובדים, יהונתן דקל ונציג ציבור מעסיקים, שלמה כסיף.

מדובר בתביעה שעניינה פיטורים, לכאורה, של התובע מחמת גילו. התובע החל בעבודתו אצל הנתבעת בנובמבר 2012 כמהנדס תמיכה במחלקת לוגיסטיקה ושרשרת אספקה. על פי התובע, בשלהי חודש יולי 2017 נקרא לשיחה בה נטען כי הנתבעת איננה שבעת רצון מתפקודו. התובע ציין כי בשיחה זו השיב אחת לאחת לכל טענות הנתבעת כאשר בסוף השיחה נאמר לו על ידי נציגת הנתבעת כי זו אינה שיחת שימוע מפאת גילו. הערה זו גרמה לתובע להבין, כך לגרסתו, כי הנתבעת מבקשת להיפטר ממנו. באוקטובר 2017 זומן לשיחת שימוע במהלכה הועלתה טענה כללית בדבר חוסר שביעות רצון וחוסר מקצועיות. על רקע האמור, טען התובע כי פוטר לא משום תפקודו כעובדו ויכולותיו המקצועיות, אלא מפאת גילו.

הנתבעת טענה כי מתוך 120 עובדיה, 82 מהם בני ארבעים ומעלה ומחצית מאלו בני למעלה מ-50. בנוסף, טענה כי לנתבע נערך מבדק מקצועי בכתב אשר תוצאתו בו הייתה נמוכה מרמת הידע הבסיסי הנדרשת. הנציג שערך את המבדק התרשם כי התובע אמנם מגלה רצון טוב ועניין ללמוד ואולם בפועל קיימים פערי ידע ניכרים. התובע לא עשה מאמץ לשפר ולהשלים את הפערים המקצועיים למרות שנדרש לכך. בשיחה שהתקיימה עם התובע ביולי 2017, הובהר לתובע כי הנתבעת איננה שבעת רצון ממקצועיותו אך בשל גילו “בחרה בהליך מתחשב וסבלני”. בשיחה הובהר לתובע שעליו לשפר באופן ניכר ובדחיפות את יכולותיו המקצועיות וכי בתום חודשיים ייבחן העניין שוב. משלא חל שינוי הוזמן התובע לשימוע באוקטובר 2017 ויחסי העבודה הסתיימו לקראת סוף נובמבר 2017.

בית הדין בדק את טענתו של התובע לפיה אך העובד הנוסף ששימש כמהנדס טכני, במקביל אליו, קיבל ציון זהה במבחן שנערך לו על ידי הנתבעת והתובע אף עמד ביעדיו בצורה טובה יותר ממקבילו. על פי בית הדין, במהלך 2016, בעקבות מינויה של מנהלת חדשה לאזור והכפפת מנהלי המכירות האזוריים ועובדיהם למנהלי מכירות ארציים ובינלאומיים, הושם דגש רב יותר על מכירות ושירות מקצועי. לאחר שינוי הדגשים, נבדקו לעומק תפקודי המחלקה בה עבדו התובע והעובד המקביל והליקויים המקצועיים קיבלו ביטוי הן במשובים והן במשקל שניתן להם בבוא הנתבעת להחליט מי מבין השניים יישאר בתפקידו. מאחר ומבחינה שירותית נחשבו התובע ובן יצחק כנותני שירותים טובים, הושוותה רמתו הטכנית/מקצועית של האחד לרמה הטכנית/מקצועית של האחר. בהתאם לשיקול דעתה של הנתבעת, הצד הטכני של התובע היה מוצלח פחות מזה של מקבילו והדבר היטה את הכף לטובת השארתו של בן יצחק ופיטורי התובע.

בית הדין ציין כי בתצהיר הנתבעת נחשף לראשונה לגילו של בן יצחק, אותו ביכרה הנתבעת להשאיר בתפקידו כביכול בשל גילו הצעיר. בית הדין למד כי יצחק הוא בן 59. משמע, נכון למועד הגשת התצהירים היה התובע כבן 66 שנה, מבוגר מיצחק ב-7 שנים בלבד. בית הדין שם את לבו גם לעובדה שהתובע התקבל לעבודה בהיותו בן 60. עובדה זו מצביעה על כך שמן העובדות שהוצגו בפני בית הדין לא ניתן לקבוע כי קיימת בנתבעת מדיניות מפלה בכל הנוגע להערכת השפעת הגיל על התפקיד.

בית הדין בדק גם את טענתו של התובע לפיה פוטר על מנת לפנות מקום לעובד צעיר. בית הדין שוכנע כי התובע לא פוטר בשל גילו ולצורך “הצערת השורות” כטענתו. ניודו של עובד קיים, מתוך המערכת, למילוי תפקידו של התובע נעשה, כפי שנטען על ידי עדת הנתבעת שעשתה על בית הדין רושם אמין, לאחר שהוחלט על פיטורי התובע.

לבסוף, בית הדין התייחס לחובת הנתבעת למצוא עבודה חלופית, טענה שלא הובאה בכתב התביעה ולכן מהווה הרחבת חזית אסורה. בית הדין התייחס לסוגיה בכל מקרה וקבע כי בפרוטוקול שיחת השימוע שנערכה לתובע, לא העלה התובע כל טענה בדבר הקושי שיכול ויעמוד בפניו ככל שיידרש למצוא עבודה חלופית או היותו המפרנס העיקרי וכיוצא באלה. בנסיבות אלו והיות והתובע “מילא פיו מים” בשיחת השימוע ביחס לנזק שעלול להיגרם לו מפיטוריו האפשריים, מילאה הנתבעת אחר חובת ההשתדלות (דהיינו, ניסיון לחפש בשקידה ראויה תפקיד חלופי רלבנטי, כשהיקפו של המאמץ עשוי להשתנות ממקרה למקרה. חובת ההשתדלות צריכה להיות בגבולות המאמץ הסביר בנסיבות העניין).

לסיכום, התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות.

Be the first to comment

Leave a Reply