בית הדין הכיר במחלת הסוכרת הנובעת מפיטורים כפגיעה בעבודה

בית הדין קיבל את התביעה וקבע, כי סביר יותר להניח שאלמלא הפיטורים, הייתה ההחמרה במצבו של התובע, והופעת הביטוי הקליני שלה, נדחית בשנתיים

סוכרת: בית המשפט קיבל את עמדת המפוטר

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו נדונה תביעתו של יואב איזק, אשר יוצג על ידי עו”ד דוד סער, נגד המוסד לביטוח לאומי, אשר יוצג על ידי עו”ד אירית רייכנברג. פסק הדין ניתן ביוני 2019, מפי כבוד השופטת דפנה חסון זכריה.

עו"ד ג'ון גבע | זוית אחרת
עו”ד ג’ון גבע | זוית אחרת

התובע עבד בחברת פלקסטרוניקס בתפקיד מנהל לוגיסטיקה. בפברואר 2013 זומן התובע לשיחת שימוע עם המנהלת הישירה שלו, שם התבשר לו, כי במרץ תסתיים העסקתו בחברה. בשורה קשה זו גרמה לתובע תחושת דחק נפשי, נוכח העובדה שהוא מפרנס יחיד לבתו ונושא במזונותיהם של שני ילדים נוספים. כשבועיים לאחר הפיטורים, אובחן התובע כחולה במחלת הסוכרת מסוג 1, בעקבות כך הגיש תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה בעבודה, אך תביעתו נדחתה.

בית הדין האזורי לעבודה מינה בתיק מומחה רפואי כדי שייתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הסוכרת ממנה סבל התובע לבין פיטוריו. המומחה קבע, כי התובע לקה במצב של קדם סכרת בטרם שיחת הפיטורים, אך עם זאת, השיחה הייתה גורם דחק שגרם לעליה זמנית בערכי הסוכר ובעקבות זאת תהליך של אבחון מחלת הסוכרת. עוד ציין המומחה, כי שיחת הפיטורים אינה הגורם למחלה אך הנחת היסוד היא, שהשיחה הביאה לאבחנה יותר מוקדמת שלה. כמו כן, ציין המומחה, כי לולא השיחה המחלה הייתה מגיעה לאבחון בטווח של שנים בודדות.

הנתבע שמע את עדות המומחה וטען, כי מחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי ואין לייחס את פרוץ המחלה לפיטוריו. עוד הוסיף הנתבע, כי מעדותו של התובע עלה, שהוא ידע במשך חודשים ספורים קודם לפיטוריו, כי קיים סיכוי סביר שהעסקתו לא תימשך הרבה זמן, ומכאן שצפה, כי יפוטר ולכן אין מדובר באירוע מפתיע או חריג.

בית המשפט מדגיש את המשקל הרב אשר ניתן לחוות הדעת של מומחה מטעמו שכן מדובר בבחינת “אורים ותומים” בתחום הרפואי, ולכן בית הדין יקבל את חוות דעתו אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן.

בית המשפט מנה פסיקה, אשר בחנה נסיבות בהן אטם שריר הלב יוכר כפגיעה בעבודה, לשם כך צריכים להתקיים שני תנאים: הראשון הוא שעל התובע להוכיח התרחשות של אירוע חריג בסמוך לפני קרות האוטם, אשר גרם לתובע לדחק נפשי בלתי רגיל או מאמץ גופני בלתי רגיל. השני הוא שעל התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג לבין הופעת האוטם. ככל שהוכח הקשר הסיבתי, עובר הנטל לנתבע לשלול את אותו הקשר הסיבתי, וזאת בהתאם לסייג המופיע בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי.

זאת ועוד, המבחן הקבוע בסעיף 83 לחוק פורש בפסיקה כ”מבחן סמיכות הזמנים” או “מבחן העיתוי”. כלומר, האם סביר להניח, כי האירוע הלבבי היה מתרחש באותו מועד בו התרחש בפועל גם לולא התרחש האירוע החריג. אם התשובה לכך היא שלילית, אז יש לקבוע, כי לא עלה בידי הנתבע להרים את הנטל להוכחת קיומו של הסייג הקבוע בסעיף 83. גם שאלה זו נבחנת לאור חוות דעתו של מומחה רפואי. בית הדין הוסיף, כי קביעות אלה רלוונטיות גם להכרה במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה.

יתרה מכך, בית הדין דחה את טענת הנתבע לפיה קביעת המומחה, כי מחלת הסוכרת קיננה בגופו של התובע עוד קודם לפיטוריו, שוללת את הקשר הסיבתי בין הפיטורים למחלת הסוכרת. כאמור, המומחה קבע, כי פיטורי התובע והלחץ הנפשי שהגיע בעקבותיהם, זירזו את הגעת המחלה והביאו להחמרה במצבו של התובע ולהתפרצות המחלה במועד מוקדם הרבה יותר.

לפי כל המובא לעיל, בית הדין קיבל את התביעה וקבע, כי סביר יותר להניח שאלמלא הפיטורים, הייתה ההחמרה במצבו של התובע, והופעת הביטוי הקליני שלה, נדחית בשנתיים. בהתאם למבחן העיתוי, די בכך כדי לקבוע, כי מתקיים קשר סיבתי משפטי בין מחלת הסוכרת ממנה סובל התובע לבין פיטוריו. עוד נקבע, כי קביעות המומחה הן קביעות רפואיות, הנסמכות על המסמכים הרפואיים שעמדו בפניו ועומדות במבחן ההיגיון והסבירות ולכן אין הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מהן.

** עד למועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

Be the first to comment

Leave a Reply